פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המדינה לבג"ץ: הירי על מפגינים בעזה הוא "מוצא אחרון" נגד הטרור

      בג"ץ דן בשתי עתירות שהגישו ארגוני זכויות אדם, בהן נטען כי הוראות הפתיחה באש לפיהן פועל צה"ל מנוגדות לחוק. מנגד, המדינה דרשה לדחות את העתירות בטענה כי מדובר בתיאור מציאות מטעה, וכי חמאס מכוונם במטרה לפגוע בגדר ולהוציא פיגועים. הדיון הסתיים ללא החלטה

      המדינה לבג"ץ: הירי על מפגינים בעזה הוא "מוצא אחרון" נגד הטרור
      צילום: דובר צה"ל

      (בווידאו: תיעוד דובר צה"ל - חמאס עושה שימוש בהפגנות לפגיעה בגדר)

      בג"ץ החל לדון הבוקר (שני) בעתירות נגד מדיניות הפעלת האש של צה"ל בגבול עזה באירועי ימי השישי האחרונים, בין השאר נגד השימוש בצלפים ובאש חיה. העותרים ביקשו מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיאסור על ירי חי לעבר מפגינים שאינם מסכנים חיי אדם באופן מיידי. בהפגנות שנערכו בשבועות האחרונים מדי יום שישי נהרגו עד כה 39 פלסטינים. הדיון הסתיים ללא החלטה.

      העותרים, בשתי עתירות נפרדות שהדיון בהן אוחד, הם הארגונים "יש דין", עדאלה, מרכז אלמיזאן, "גישה", המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח. מנגד, מלבד נציגי מחלקת הבג"צים, בדיון נכחו מטעם המדינה גם ראש אגף המבצעים בצה"ל, האלוף ניצן אלון, והמשנה ליועמ"ש לעניינים בינלאומיים, עו"ד רועי שיינדורף.

      בעתירות נטען כי ההפגנות בגבול עזה הן "אירועים אזרחיים מובהקים", וכי מדיניות האש של צה"ל אינה חוקית ומנוגדת למשפט הבינלאומי והישראלי. המדינה טענה מנגד כי הוראות הפתיחה באש חוקיות, כי השימוש בירי חי נעשה רק כמוצא אחרון, וכי הכוחות בשטח הונחו לצמצם ככל האפשר את הפגיעה במפגינים. בנוסף נטען כי אין מקום להתערבות של בית המשפט בסוגייה.

      מתיחות בגבול עזה | לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
      מטענים וסכינים: 6 פלסטינים ניסו לחדור מעזה, 3 מהם נורו למוות
      צה"ל תיעד: פעיל חמאס מטפס על הגדר - ומנסה לשבור מצלמה
      בתגובה לניסיון חדירה: צה"ל תקף 6 מטרות של הכוח הימי של חמאס ברצועה

      תמונות מהפרות הסדר האלימות ברצועת עזה מסוף השבוע האחרון, 28 באפריל 2018 (מערכת וואלה! NEWS , דובר צה"ל)
      העימותים האלימים בגבול עזה, השבוע (צילום: דובר צה"ל)

      בתגובת המדינה לעתירות נטען כי ההפגנות בגבול עזה אינן אירועי מחאה אזרחיים אלא, "חלק מן העימות המזויין בין ארגון הטרור חמאס לבין ישראל, על כל המשתמע מכך". עוד נכתב כי "בהכוונת ארגון הטרור חמאס, האירועים כללו התנגשות מאורגנת, מכוונת ומשמעותית עם כוחות הביטחון של ישראל, כמו גם ניסיונות לפגוע בתשתיות ביטחוניות, ומתכוכם ובחסותם אף בוצע מספר גדול של פיגועים. עם זאת, אין מחלוקת כי באירועים משתתפים גם אזרחים פלסטינים שאינם מעורבים בפעילות טרור".

      המדינה ביקשה בפתח הדיון להציג לבית המשפט במעמד צד אחד הן את הוראות הפתיחה באש והן מידע מודיעיני מסווג הנוגע להפגנות. העותרים התנגדו להצגת מידע מודיעיני במעמד צד אחד, והסכימו רק להצגת הוראות הפתיחה באש. המדינה עמדה על הצגת שני הענפים של החומר, ובסופו של דבר, בשל התנגדות העותרים, הוחלט שלא ישמע שום חומר במעמד צד אחד, והאלוף אלון עזב.

      עו"ד מיכאל ספרד המייצג חלק מהעותרים, מחה על תגובת המדינה: "הערכנו שהמדינה תטען שאותם מפגינים הם משתתפים ישירים בלחימה", טען. "הופתענו מהתגובה יהצירתית, ולא כמחמאה, שהמדינה טוענת שהיא לא רואה באזרחים משתתפים ישירים בלחימה ועדיין סבורה שיש אפשרות להשתמש בכוח בעל פוטנציאל קטלני בשתי נסיבות שהן רחבות מאלה של העותרים: האחת כאשר הסכנה איננה מאדם קונקרטי, אלא מהמון. ואז אפשר להשתמש בכוח בעל פוטנציאל קטחני כנגד אדם שהוא חלק מהמון אף שאינו מסכן חיים. והשנייה שהסכנה מאותו המון לא חייבת להיות מיידית". המדינה ממציאה פה סטטוס חדש של "אזרחים בלתי חוקיים".

      הפגנות בסמוך לגדר הגבול בדרום רצועת עזה, 27 באפריל 2018 (רויטרס)
      המדינה ביקשה לדחות את העתירות. עזה, השבוע (צילום: רויטרס)

      אחר כך, חלק מהעותרים תקפו את הוראות הפתיחה באש בעוד שבעדאלה התייחסו ליישומן בשטח. עו"ד סוהאד בשארה מעדאלה ציינה כי היא מניחה שההוראות כתובות באופן קפדני "אבל המציאות בשטח מלמדת על ירי לא חוקי במפגינים לא חמושים. חלק גדול, 94% מההרוגים נורו בפלג הגוף העליון, 53% באזור צוואר, ראש ופנים, כשהיו במרחק ניכר מהגבול. אזרחים לא חמושים שלא מסכנים איש. יש פה משהו שיטתי של ירי קטלני ללא שום הצדקה כלפי אזרחים".

      "התגובה של המדינה תלושה מהמציאות", הוסיפה." קל מאוד להתייחס לכל הנפגעים ולכל ההרוגים כשקופים. מה שאני אומרת, בהתייחס לעזה כישות עוינת וארגון טרור וכן הלאה. הכל טוב ויפה. האם זה מאפשר ולגיטימי לרחוק באנשים במרחק ניכר מהגדר כשהם לא חמושים ולא מסכנים חיים? חד משמעית לא".

      מנגד, עו"ד אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים טען כי הפערים בין הצדדים הם סביב המצב העובדתי. "אני מבקש להנחית אותנו לקרקע המציאות", אמר. "אין דרך לגשר בין תיאור ההפגנות בעתירות, לבין דרך ההצגה שלנו מנקודת מבטה של המדינה. דרך שהצענו לנסות להגיע לחקר האמת בהקשר הזה היא הצגת חומר מסווג, מודיעיני, מבצעי, שנוגע לאופיים של האירועים". הוא ציין כי הסירוב לשמיעת החומרים במעמד צד אחד מחייב את דחיית העתירות על הסף. "יש סכנה מוחשית שעל רקע עובדות שגויות ייגזר דין שגוי. לגבי שאלות של יישום (העתירה של עדאלה ואלמיזאן - ד"ד), תוך כדי שהאירועים מתרחשים ומנגנון התחקור המטכ"לי רק החל עבודתו, כרגע אנחנו לא יכולים לתת תשובות למקרה פרטני".

      בנימוקי המדינה: פסיקת בג"ץ מאירועי הנכבה ב-2011

      המדינה הביאה בתגובתה מקרה קודם של ירי לעבר מי שניסה לפרוץ גדר גבול כדוגמה לעתירה דומה שנדחתה. בעתירה ההיא דובר על אירוע שהתרחש בגבול הצפוני, ביום הנכבה בשנת 2011. באותו יום צעדו מאות פלסטינים וזרים משטח לבנון לכיוון מערכת הגדרות המפרידה בין לבנון למדינת ישראל, והפגינו במקום. במהלך האירוע יידו חלק ממשתתפי ההפגנה אבנים לעבר גדר הגבול ולעבר כוחות צה"ל. ארבעה חיילים נפצעו מיידוי האבנים ונזקים נגרמו לגדר המערכת. חיילים מצבא לבנון וכוחות צה"ל השיבו בירי.

      אחד המשתתפים באותן מהומות, צעיר פלסטיני בשם מוניב רביע אלמסרי, שיידה אבנים לעבר חיילי צה"ל, נורה על ידם, נפצע קשה ונותר משותק בפלג גופו התחתון. בעתירה שהגיש לבג"ץ הוא טען שהירי ממנו הוא נפגע היה מנוגד לכללי המשפט הבינלאומי, בלתי חוקי, ומחייב חקירה. מאחר שהפרקליט הצבאי הראשי לא קיבל את טענותיו והחליט שאין מקום לחקירה פלילית, הוגשה עתירה לבג"ץ.

      מפגינים בסמוך לגדר הגבול בדרום רצועת עזה, 27 באפריל 2018 (רויטרס)
      "שיקולים מבצעיים". הפרות סדר בגבול עזה, השבוע (צילום: רויטרס)

      אלמסרי טען אז כי כיוון שהאירוע המדובר היה 'אסיפה' של אזרחים בנסיבות שאינן מלחמתיות, אסור היה לצה"ל לעשות שימוש בכוח קטלני שעה שלא נשקפה להם סכנת חיים. מנגד, נציגי המדינה טענו בדומה מאוד לטיעוניהם בעתירות הנוכחיות, כי האירוע כלל הפרת סדר קשה ואלימה, וכי הירי שבוצע על ידי חיילי צה"ל היה מידתי ומדוד, נועד למנוע חדירה לשטח ישראל, כוון אל מתחת לברך של מפרי הסדר המרכזיים, שפגעו בגדר או סיכנו את חיילי צה"ל, ותאם את הוראות הפתיחה באש המתיישבות עם הדין הישראלי ועם כללי המשפט הבינלאומי הרלוונטיים.

      שופטי בג"ץ דח אז את העתירה שביקשה לפתוח בחקירה של האירוע. את החלטתם הם נימקו "באופיו האלים של האירוע ובמידת מסוכנותו בכוח ובפועל; בעובדה שהמשתתפים בו בחרו להתעלם מאזהרות חוזרות ונשנות שלא להתקרב לגדר הגבול; ובעצם התרחשותו בגבול ישראל - בסמוך ליישובים ישראליים וכאשר קיים סיכון ממשי לחדירת מפגעים לשטחה של ישראל במהלכו". באופן דומה, גם הפעם מבקשת המדינה לדחות העתירות שהוגשו כנגד הרמטכ"ל והפרקליט הצבאי הראשי.

      (עדכון ראשון 08:40)