כמה חלומות יש לחבורת נערים ונערות בני 18, שמתגבשים להם יחדיו כדי להקדיש את זמנם לעיסוק בערכים, כדי לתרום ולעשות ציונות אמיתית משך שנה שלמה עוד לפני הגיוס. כמה חלומות יש לחבורה איכותית של נערות ונערים שמוכנים "להפסיד" שנה במרוץ החיים כדי לעסוק בשאלת ה"יהודית ודמוקרטית", כדי לספוג עוד מהמטען הערכי אותו ספגו בבית, בתנועת הנוער, בבית הספר. כדי לתרום אחרי המכינה בשירות משמעותי ולהפוך למנהיגים, למובילי דרך.
בני העלומים הגיעו לטיול הגיבוש של המכינה בתחושה שמשהו חדש מתחיל עכשיו, כשהם מצפים לפגוש את חבריהם החדשים למסע בן השנה אותו אמורים היו לעבור יחד. מסע של יציאה לעצמאות, צעד ראשון בדרך להגשמת חלומות. עשרה מהם לא שבו. תשע נערות ונער, שכל אחת ואחד מהם הוא עולם ומלואו. לכל אחד מהם נהר שוצף של חלומות, שאיפות ותכניות לעתיד. הכאב על האבדן הוא אינסופי. כגובה החלומות כך עומק התהום, ואין דרך למלאה בניחומים.
עוד בוואלה! NEWS:
מים סוחפים סלעים - ושוברים מצוקים: מה הופך שיטפון לקטלני?
אסון השיטפון: שני עובדי המכינה הקדם צבאית בני ציון נעצרו
משרד החינוך נגד משרד הביטחון: מי אחראי לאסון בנחל צפית?
החקירה כבר החלה. מתכנני הטיול ייחקרו, וכמותם גם מי שקיבלו את ההחלטות בשטח. בחוק יש סעיף גרימת מוות ברשלנות, וגם סעיף חמור יותר, של הריגה. מי שאחראי למטיילים ובוחר להמשיך בתכנית המקורית בתקווה ש"יהיה בסדר", כשהוא מודע לאפשרות של שיטפון, יכול להיות מואשם אפילו בהריגה, בהתאם לעובדות שיתבררו וההחלטות שיתקבלו לאור הראיות.
אבל כתבי אישום לא ישיבו אף ילד להוריו, ולא יקלו על האובדן. משפט פלילי גם לא יביא למניעת האסון הבא, שהרי גם אחרי אסונות קודמים נערכו חקירות - והנה הגיע האסון הנוכחי.
תחושת אחריות שאין כבדה ממנה על חייהם של אחרים, חייבת לפעם בליבו של כל מי שנוטל על עצמו משימה של הובלת אנשים. בין אם לטיול או לקרב, האחריות היא אותה אחריות. אבל בעוד שבקרב אין ברירה אחרת, טיול אפשר לדחות למועד אחר. נכון, הציפיות גדולות, האכזבה קשה, הסיכון לכתחילה נראה תמיד נמוך, ואנחנו, הישראלים, יודעים הרי להסתדר יותר טוב מכולם.
איתני הטבע חזקים מאיתנו, ושום אכזבה לא תתקרב לקצה כאבם של הורים שטיפחו חלום משך 18 שנה, שראו את ניצני הפריחה, שהיו שותפים לעולם שלם של שאיפות, של תקוות, של חלומות שהמתינו מאחורי הדלת, וכל שנדרש היה הוא להמתין שהשיטפון יחלוף, ורק אז לפתוח אותה. כמו כולנו, גם לבי עם המשפחות. בקיץ יצטרף בני בכורי למכינה בצפון הארץ. תומר, שנולד לא מזמן במשקל 1943 גרם, יארוז את מטלטליו וייצא לדרכו. אני תפילה לשלומו, ולשלום כל ילדינו.
