פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נכנס ויוצא מבתי הכלא: למה האסיר פגוע הנפש לא מקבל שיקום?

      חוסה בעל אפוטרופוס עצור מעל שנה בבית הסוהר ולא מקבל שיקום בגלל זריקת אחריות בין משרד הרווחה למשרד הבריאות. עו"ד מלכה: "מתקבל מצב עגום שבו אדם הנזקק לטיפול לא מקבל בגלל בעיה תקציבית"

      בית הסוהר אשל (אתר רשמי)
      בית הכלא אשל (צילום ארכיון: אתר רשמי)

      ד' בן ה-35 נכנס ויוצא לסירוגין מבתי הכלא כבר שנים רבות אך אינו מקבל שיקום. הוא מוכר למערכת בריאות הנפש משנת 1999, וב-2015 אובחן פסיכיאטרית כסובל מנזק מוחי אורגני אך מעולם לא עבר אבחון מעמיק לצורך שיקום. בינואר 2017 נעצר פעם נוספת ומאז נמצא בבית הסוהר, תוך שהוא ממתין לאבחנה והשמה מתאימה על ידי הוועדה הבין משרדית של וועדת סל שיקום, הגוררת רגליים בקבלת החלטה בעניינו.

      עורכת דינו של ד', לירון מלכה מהסניגוריה הציבורית הגישה בקשה לשלבו במרכז הטיפולי קריית שלמה שנמצא תחת משרד הרווחה באוגוסט 2017, אלא שברווחה טענו כי הוא לא מתאים לאור מאפייניו. לאחר מכן ד' נבדק במסגרת נוספת וגם שם טענו כי אינו מתאים והפנו אותו למסגרות משרד הבריאות.

      עוד בוואלה! NEWS:
      ליברמן במסר לאיראן: אם תתקפו בתל אביב - נתקוף את טהראן
      קשיי ניהול ומינויים מעוררי מחלוקת: מחדל הניהול של נציבת שב"ס
      מאסר עולם ו-18 חודשי מאסר נוספים נגזרו על ה"אופנובנק 2"

      סיום קורס טבחים לאסירי כלא צלמון. מרץ 2017 (אדריאן הרבשטיין)
      אסירים בבית הכלא צלמון (צילום ארכיון: אדריאן הרבשטיין)

      במשך שבעה חודשים המתינו ד' ועורכת דינו לכינוס וועדת סל שיקום שנמצאת תחת משרד הבריאות. לאחר מאמצי טופסולוגיה ובירוקרטיה קיבל ד' מועד התכנסות בחודש דצמבר 2017. עורכת הדין מלכה נכחה בוועדה ותיארה כי חברי הוועדה המליצו "לקיים הערכה אבחונית מעמיקה לגביו".

      סיכום הפגישה היה כי יופנה ד' למרכז בראשית בשער מנשה לצורך אבחון מעמיק, אלא שהוועדה הבין משרדית שהתכנסה רק שלושה חודשים מאוחר יותר, קבעה שיש להפנותו למרכז קריית שלמה, אותו מקום שכבר בדק אותו ונדחה ממנו.

      ד' מחכה כבר שנה וחמישה חודשים להחלטה הגיונית של משרד הרווחה ומשרד הבריאות בעניינו. בראשון הקרוב צפוי לעלות עניינו שוב לאותה וועדה, בתקווה שהפעם יימצא פיתרון. עורכת הדין לירון מלכה פנתה לרכזת הוועדה הבין משרדית בכדי לדעת מדוע לא אושרה המלצת הוועדה הראשונה.

      רכזת הוועדה טענה כי "אינה זוכרת מדוע הבקשה נדחתה", וכאשר מלכה התעקשה לקבל לידיה פרוטוקולים נענתה כי אילו לא קיימים אך הם ינסו לבדוק מדוע לא אושרה ההמלצה.

      "כיצד ייתכן שהוועדה מתנהלת ללא פרוטוקולים?"

      עורכת דינו של ד' לירון מלכה אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי "כיצד ייתכן שוועדה בין משרדית שאמורה לדון בכמות גדולה של מטופלים והחלטותיהם קריטיות לגביהם מתנהלים ללא פרוטוקולים. ברור שרכזת הוועדה לא אמורה לזכור מה היה בוועדה לגבי כל אחד מהם, בדיוק לשם כך נועד הפרוטוקול". עוד הוסיפה מלכה כי "מתקבל מצב עגום שבו אדם הנזקק לטיפול ובית המשפט מעוניין לאפשר לו את הטיפול הזה, אבל גורמים מטפלים מתווכחים ביניהם לאיזה משרד הוא שייך".

      "אין ספק שמדובר בבעיה תקציבית, אך עם כל הכבוד לבעיה התקציבית, כאשר קוראים את המסמכים מתבקשת מסקנה אחת ברורה ואין סיבה שלא לאמץ אותה", אמרה מלכה. "הפתרון הכי קל מבחינת כל הגורמים הוא לשלוח אותו לכלא ובכך תם העניין והבעיה מוסרת מהשולחן. אני מתעקשת שלא - כלא אינו הפתרון והראייה לכך היא העובדה שהוא נכנס ויוצא משערי הכלא וגם שם אינו מקבל את הטיפול המתאים", סיכמה מלכה.

      בניגוד להחלטות משרד הבריאות אסירים פגועי נפש לא מובאים בפני ועדת סל שיקום

      במרץ האחרון פורסם כי בניגוד להחלטות משרד הבריאות אסירים פגועי נפש לא מובאים בפני ועדת סל שיקום ולא נקבעים מועדים לכינוס. האסירים הזכאים פשוט ממתינים בכלא ולא מצליחים לגשת לוועדות השיקום, בזמן שממתינים לוועדות אינם יכולים לעבור וועדות הבוחנות את שחרורם.

      גורם בסניגוריה הציבורית הגדיר אז את התנהלות משרד הבריאות כבריונית ביחסה לאסירים, "לא ברור מדוע סל שיקום או נציגים שלו מתכנסים בפרקי זמן מאוד גדולים". עוד הוסיף הגורם כי " וכשהם מגיעים לא מסכימים לפגוש את כמות האסירים שהצטברה, ולא מעלים אותם לסל שיקום, בטענה שהם פגשו יותר מדי אנשים".

      לדברי הגורם, "זה כמה שבועות שאנחנו בסניגוריה, ברשות לשיקום האסיר ובשב"ס, מנסים לקבל מועד לקביעת ועדה והם מסרבים לנו. המצב הזה מתקיים כבר שנים וזה גורם להרבה אנשים לפספס את ועדת השיקום ואת האפשרות לעלות לוועדת שליש ולהשתחרר מהכלא".

      ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי מפאת חיסיון פרטי המטופל לא ניתן להתייחס למקרה הספציפי. עם זאת, ועדת ההכרעה הבין-משרדית פועלת למתן אישי למטופלים במצבים מורכבים, תוך הסתייעות במסגרות של משרד הבריאות ומשרד הרווחה, ולעתים אף תוך שילוב ביניהן.