(שיירת מחאה נגד הפשיעה החקלאית, בחודש מרץ)
המשטרה טרם עצרה חשודים בהצתת שדה החיטה אתמול (חמישי) בעמק יזרעאל, והחקלאים מתקשים להאמין כי רשויות החוק ימצאו את האשמים אחרי שהצתת שדות ושטחי מרעה הפכה כבר לחלק משגרת החיים בצפון.
"לאורך כל חודשי הקיץ יש הצתות", אמר חיים דיין, מגדל בקר מרמת הגולן ומי שהיה במשך שנים רבות מזכיר ארגון מגדלי בקר לבשר. לדבריו, "תחילת הקיץ זו התקופה הבעייתית ביותר - הצמחים מתחילים להתייבש ויש בהם עדיין חומר רב. זו עונה טובה למרעה וגם תקופה שבה האש גדולה יותר".
"קשה מאוד להתמודד עם הצתות", הוסיף דיין. "העבריינים זורקים משהו בוער לתוך השדה או המרעה ונעלמים. מצד אחד מדובר בעבירה קלה מאוד לביצוע, שקשה לתפוס את מבצעיה, ומצד שני הנזק הוא גדל. בוקר ששטחי המרעה שלו הוצתו ייאלץ לקנות מזון לעדרי הבקר שלו, ועוד לא דיברנו על נזקים נוספים כמו נזק לגדרות".
פשיעה חקלאית | לקריאה נוספת בוואלה! NEWS
המאבק בפשיעה החקלאית: הנאשם ברצח דוד בר קפרא הורשע בהריגה בלבד
התאחדות האיכרים לנתניהו: "שים סוף לטרור החקלאי"
בית אריזה במושב אמנון שבגליל עלה באש; נבדק חשד להצתה
דיין נזכר בתקופות קשות שבהן אזורים רבים בצפון עלו באש, והייתה מוטיבציה גדולה לתפוס את המציתים בציפייה שיעמדו למשפט ובכך תושג הרתעה. ואולם, ככל שההצתה פשוטה וקלה, התפיסה של המציתים קשה מאוד - צריך לתפוס מצית "על חם". "זה כמעט בלתי אפשרי, לא מספיק לחשוד במישהו", אמר.
עו"ד תומר שוורץ נאלץ להסכים, לצערו, עם הדברים. שוורץ עובד היום כעורך דין פרטי, אך בעבר היה ממונה בפרקליטות מחוז צפון על הטיפול בתיקי פשיעה חקלאית. מאותן השנים הוא לא זוכר פענוחים של מקרי הצתה. לדבריו, "הצתה היא פעולה קלה מאוד. זכורים מהשנים האחרונות מקרים של הצתות של בתי אריזה בגליל העליון. קשה מאוד לפענח את המקרים".
"הצתה היא עבירה חמורה שהעונש עליה יכול להגיע עד 15 שנות מאסר, אם כי בדרך כלל הענישה הנוהגת היא בין שנתיים לארבע שנות מאסר בפועל", אמר עו"ד שוורץ.
במסגרת עבירות הפשיעה החקלאית, הצתת שדות אינה העבירה השכיחה. קודמות לה גניבות של תוצרת חקלאית, בעלי חיים וציוד חקלאי. ההצתות נכללות בעבירות גרימת הנזקים. "רציונל של עבריין בתחום הפשיעה החקלאית הוא להרוויח כסף", הסביר שוורץ. "כשהעבריין מצית, המוטיבציה שלו היא לפגוע, להזיק, לנקום ולהפחיד".
מנתונים שפרסם לפני שנתיים מרכז המידע והמחקר בכנסת על תחום הפשיעה החקלאית עולה כי רק במקרים בודדים נפתחות חקירות בחשד להצתות. בשנים 2015-2011 נפתחו כ-35 תיקים בגין הצתה, אך מחברי המחקר סבורים כי מספר ההצתות בפועל הוא ככל הנראה גדול בהרבה. עדות לכך יש בעובדה שבשנת 2014 נפתחו במשטרת ישראל רק שלושה תיקים. עם זאת, משנתון המשרד לביטחון הפנים עולה כי בשנת 2014 היו בישראל 28,543 שריפות בשטח פתוח, שהיו כ-65% מכלל אירועי השריפה באותה השנה.
"ייתכן שחלק מהשריפות נגרמו מנזקי מזג האוויר או עקב רשלנות של מטיילים, אולם ייתכן שחלקן נגרמו בנסיבות של פשיעה חקלאית, ויש לתת את הדעת על הפער בין מיעוט תיקי החקירה שנפתחו בגין הצתה (שלושה תיקים בשנת 2014 ו-35 תיקים בכל התקופה 2015-2011) ובין מספר השריפות שפרצו בשטחים פתוחים בישראל", נכתב במסמך של הכנסת.
באותו מסמך צוטט ראש מחלקת חקירות ברשות הארצית לכבאות והצלה כי "אין נתונים סטטיסטיים על הסיבות לדליקות, ובכל שנה נחקרים מקרים יחידים של שריפות בשטח פתוח (רוב החקירות, כ-5,000 במספר, נערכות בגין שריפות במבנים ובכלי רכב".
"מנסים להתיש את החקלאים"
גם הממונה על הגנה על היערות מאש בקק"ל אמר לצוות המחקר של הכנסת כי אין בידי ארגונו נתונים מדויקים על הצתות, בגלל הקושי להוכיח כי דליקה פרצה עקב הצתה. עם זאת, לדבריו, היו מקרים שבהם קק"ל הגישה תלונות למשטרה על חשד להצתה, אולם אלה לא הגיעו לכלל הגשת כתב אישום.
לפי ארגון "השומר החדש", מספר מקרי ההצתה גדול בהרבה. בארגון טענו בפני מחברי המסמך של הכנסת כי "חלק מההצתות הן ספורדיות, ואילו אירועי הצתה אחרים הם שיטתיים ונעשים בעקביות שנה אחר שנה במטרה להתיש את החקלאים ולגרום להם לנטוש את הקרקע".
נוסף על כך, נמסר מהארגון כי הצתת שטחים חקלאיים היא החבלה הקלה ביותר לביצוע, היות שעל פי רוב קרקע חקלאית עלולה לעלות באש בתוך זמן קצר ביותר, והערכת הארגון היא שעלות כיבוי אש במקרה יחיד נעה בין אלפי שקלים לכיבוי הצתה על ידי צוות כיבוי בסיסי, למיליוני שקלים - עלות הפעלת מטוסי כיבוי והפעלה כמה צוותים.