בצל הדיון הציבורי על הזנחת שכונות דרום תל אביב, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הציגה תכנית להקמת מרכז קהילתי ענק בצפון העיר. הבנייה תתבצע על גבי מתנ"ס קיים בגודל של 700 מ"ר, ותכלול גם את השטחים הפתוחים של הגנים הציבוריים והחורשות בשכונה - הנחשבים לאחת מ"הריאות הירוקות" של רמת אביב. משיחות שהתקיימו נציגי העירייה עם ועדי השכונות עולה כי עלות התכנית, כפי שהציג אותה מנהל הרובע אריק שועה, נאמדת בסכום של 54 מיליון שקלים.
התכנית, שהובאה לידיעת התושבים, התפשטה בקרב כלל ועדי השכונות מצפון העיר ועד לדרומה, והביאה להתנגדות מוחלטת. זאת, במיוחד מצד תושבי דרום תל אביב, הדורשים לחלק את העוגה באופן שווה בין כלל השכונות. לדברי נציגי דרום תל אביב, מזה שנים הם נתקלים בתשובות מצד העירייה שלפיהן אין תקציבים לבניית מתנ"סים ומרכזים קהילתיים בשכונותיהם.
מלבד ועדי השכונות ברחבי העיר, גם תושבי השכונה שבה ייבנה המרכז הקהילתי מתנגדים למהלך. הם אף הגישו התנגדות באמצעות עורכות הדין אפרת לרנר וענת בירן, אך זו נדחתה. על החלטה זו צפויים התושבים להגיש ערר לוועדת הערר המחוזית.
עוד בוואלה! NEWS:
איפה הכסף? שישה מיליארד שקל ממתינים לציבור בהקדשים ציבוריים
מינוי מקורבים, סידורי ג'ובים ובזבוז כספים: כרוניקת שערוריות בקק"ל
פרסום ראשון: כך נבלם ניסיון רשות ההגירה להעביר את משרדיה ללוד
אישור התכנית יביא לבניית מתנ"ס הגדול פי 13 מהמתנ"ס הקיים. השטח, שזכויות הבנייה שלו אושרו על ידי הוועדה, צפוי להתפרס בין חיים רחוב לבנון לבין רחוב כפר יונה, המתחבר לרחוב ברודצקי. עו"ד לרנר, המייצגת את התושבים יחד עם עו"ד בירן, אמרה לוואלה! NEWS כי "התכנית הזאת הולכת לפגוע באחת מהריאות הירוקות המשמעותיות של רמת אביב הישנה. אנחנו טענו שהתכנון הוא לא פרופורציונלי ולא משתלב בסביבה. בתי המגורים הם בבנייה נמוכה, והדבר הזה הולך ליצור מולם חומה".
בהחלטת הוועדה לתכנון ובנייה נקבע כי הוא יהפוך משטח ירוק לשטח חום. בשלב הראשון יינתן היתר לבנייה של 4,400 מ"ר, כאשר בכל רגע נתון תוכל העירייה לבקש עוד תוספת בנייה עד ל-8,800 מ"ר. תושבי העיר כבר למדו מניסיון העבר של פרויקט המעונות, שבו נקבע מראש מספר מסוים של קומות - כאשר בפועל היזמים ביקשו תוספת תוך כדי הבנייה. לדברי לרנר, "לא הוצג אף סקר צרכים אמיתי למה באמת התושבים צריכים, למה צריך להקים מבנה כזה ענק ולמה לא נבחנו חלופות נוספות שפוגעות פחות בתושבים".
היא הוסיפה כי "התושבים הציגו תכנון חלופי קטן בהרבה, שמתאים לסביבה ושייתן את השירותים שהם זקוקים להם. החלופה הזאת נדחתה על ידי הוועדה המקומית. מעבר לזה, אנחנו טוענים כי התכנית אינה בסמכות הוועדה המקומית ואינה תואמת את הוראות תכנית המתאר הכוללנית שקודמה על ידי עיריית תל אביב ואושרה לפני כשנה".
"הם חושבים שבצפון תל אביב צריך תרבות וכאן לא"
שולה קשת, ממובילות המאבק לשיקום דרום תל אביב ונגד גירוש הזרים, טענה כי "רק לפני שבועיים הופיעו בכל העיתונים כותרות של חולדאי (ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, ד"י) ושל הממשלה לשיקום שכונות דרום תל אביב. והנה, הפלא ופלא, פתאום מתגלה תכנית של העירייה לבניית מרכז מפלצתי בסכום עתק. אז איך זה שיש לרמת אביב, שכונה עשירה ממילא, מיליונים - ואצלנו בשכונה אין כסף לבנות מרכז משלנו?".
"מצד אחד, העירייה לא מטפלת בנושא התחנה המרכזית החדשה ומשאירה אותה לחנוק אותנו", אמרה קשת. "ומצד שני היא נותנת שטח עצום באזור התחנה המרכזית הישנה ללהקת בת שבע, היכן שפרחה המוזיקה המזרחית בחנויות של הקסטות בשנות ה-70 וה-80, כאשר הדרישה של התושבים והתושבות היא שיוקם שם מרכז לתרבות מזרחית".
היא הדגישה בהקשר לאירועים האחרונים שהיו על סדר היום כי "שיקום שכונות דרום תל אביב לא יכול להיות מותנה בגירוש, בין אם של מבקשי המקלט ובין אם של המשפחות המזרחיות מדרום תל אביב. אנחנו דורשים להעביר את התקציבים האלה לשכונות דרום תל אביב שהן על סדר היום הציבורי והלאומי, ולראות שיקום אמיתי של השכונות ולא עבודה בעיניים".
רבקה דואני, יו"ר ועד רמת הטייסים בדרום העיר, אמרה: "זה ממש פשע. אין לי מילים אחרות לתאר את התכנית של חולדאי". היא סיפרה כי במשך שנים התושבים זועקים ומתחננים למתנ"ס. "ועכשיו אנחנו מגלים שבונים מרכז קהילתי גדול בצפון העיר, בעלות של מיליוני שקלים", המשיכה. "כאן בדרום תל אביב אין צורך, לשכונות האלה לא מגיעה תרבות. זה אומר שהם חושבים שבצפון העיר צריך עוד תרבות ואצלנו לא. זה גרוע מאוד".
היא קראה לוויסות הכספים כך שיהיה מתנ"ס שישרת את הקהילה בכל אחת מהשכונות בעיר. "שלא יספרו שיש מתנ"ס בשכונת ברבור. מהשכונה שלנו אין גישה נוחה וזמינה לאזור הזה. אנחנו שכונה איכותית, אך כלואה", הוסיפה דואני. "מדובר באפליה ובחוסר שוויון כי כולנו משלמים ארנונה בצורה שווה, ורק פלח אחד יכול ליהנות מהזכויות, בעוד שאחרים - לא".
אפי קובי מהנהגת ההורים המרכזית, המתגורר במרכז העיר, קרא לחלק את העוגה בין כולם באופן שווה. "לא ייתכן ששכונה קטנה בצפון תל אביב תקבל מבנה כזה גדול ומפואר כאשר במקומות אחרים סובלים ממחסור של מתנ"סים ומרכזים לחינוך ולתרבות". לטענתו, בסכום שהוקדש לטובת הקמת המרכז הענק, "היה אפשר לקחת את בתי הספר שאחרי השעה 16:00 עומדים ריקים ולהכניס את התכנים האלה. דוגמה לכך היא בית ספר 'היובל', שאחרי הצהריים מתפקד כמרכז קהילתי לכל דבר".
חן שרעבי שוקר, נציג שכונות תושבי שכונת נווה שאנן, הבהיר כי התושבים "מתנגדים לתוכנית המפלצתית" של חולדאי, "בשיתוף פעולה מלא עם השכונות מצפון תל אביב". הוא הדגיש כי "יש עכשיו לפחות 700 ילדים בנווה שאנן, לא כולל ילדי מבקשי המקלט האפריקנים, שאין להם מרכז קהילתי או בית ספר שייתן להם מענה תרבותי. אנחנו רוצים מתנ"ס ובית ספר בגינת לוינסקי כמו שהיה אמור להיות וכפי שסגן ראש העיר אסף זמיר הבטיח ולא קיים".
"כל הזמן מדברים על כך שצריך לשקם את דרום תל אביב ובסוף הולכים ומשקיעים במתנ"ס בעלות של מיליונים ברמת אביב, שתושביה מתנגדים אליו. זה אבסורד", אמר שרעבי שוקר. "לנו תמיד אומרים שאין כסף למתנ"ס, אין כסף לבית ספר, אין כסף למוזיאון. לנו לא מגיעה תרבות? לילדים שלנו לא מגיע חינוך? בכסף הזה יכלו לפזר את מבקשי המקלט הזרים ברחבי העיר".
"בשביל התנגדות התושבים צריכים לשכור עורכי דין. איזה מין דבר זה?"
סיגל ויצמן, פעילה חברתית בתחום החינוך והשיטור מוועד שכונת נופי ים, המתמודדת למועצת העיר מטעם מרצ, אמרה כי "רון חולדאי אטום בפני התושבים" וכי הוא "מגיע לעם רק כשיש מסיבות, ולא כשהמצב קשה או כשיש מצוקה".
ויצמן הוסיפה כי "זוהי שנת בחירות, ואחרי שרוב התושבים התלוננו על חוסר השקעה בשכונת רמת אביב הישנה, אמרו: בואו נבנה תכנית גרנדיוזית שלפי מה שנאמר לתושבים נאמדת ב-54 מיליון שקלים, כדי להראות שעושים משהו". לטענתה, "בעלות הזאת היה אפשר לבנות קמפוס באוניברסיטה. עכשיו הם רוצים להרוס שטחים ירוקים ולבטל חניות".
ויצמן הדגישה כי "מדובר בשכונה קטנה, שיש לה יופי מיוחד. כל מי שגר בה יודע שזו שכונה פסטורלית שהמבנה הזה לא יתאים לה, ברחוב ללא מוצא, עם נוף וצמחייה". היא אמרה כי בעירייה רוצים לקדם תכנית בלי לשמוע את התושבים. "הם מקיימים פגישות לשיתוף הציבור, אך כשהציבור פונה אל העירייה היא לא מתייחסת ואומרת להם להגיש התנגדות. כדי להגיש התנגדות צריך לקחת עורך דין, לשלם לייעוץ משפטי, לקחת אדריכל ומתכנן תחבורה ולהביא תכנית חלופית. הם מכניסים את התושבים למאגר מפלצתי של הוצאות. איזה מין דבר זה?".
עוד הוסיפה כי הפעילים בתחום הגישו בקשות לפגישה עם מנכ"ל עיריית תל אביב מנחם לייבה, השאירו מכתבים ודיברו על שרשרת האנשים שמתחתיו, אך הוא סירב להיפגש עמם. "יש שכונות, מהצפון ועד הדרום, שמתחננות למתנ"סים. יש עוני תרבותי בעיר הזאת, ובמקום לחלק את המשאבים באופן שווה - משקיעים הכול בשכונה שלא רוצה את זה בעצמה", אמרה.
עיריית תל אביב: "מרבית המרכזים הקהילתיים נמצאים בדרום העיר"
מעיריית תל אביב נמסר: "ראשית נציין כי מרבית המרכזים הקהילתיים בעיר נמצאים בשכונות דרום העיר, כאשר בשנים האחרונות הוקמו מרכזים חדשים כדוגמת בת ציון בשכונת יד אליהו, הגר"א בנווה שאנן, מרכז קהילתי פלורנטין וכן שודרגו מרכזים נוספים כדוגמת בית רק"ע ביפו וקאנטרי בית בארבור. בימים אלו מקודמות הקמת קאנטרי בשוק עלייה וכן תכנית לבינוי ושדרוג מרכז קהילתי רמת ישראל. פרויקטים אלו מסתכמים במאות מיליוני שקלים".
עוד אמרו בעיריית תל אביב כי "הקמת המרכז הקהילתי החדש ברמת אביב הישנה הינו פועל יוצא של התוכנית האסטרטגית בנושא קהילה אשר גובשה לפני מספר שנים, כאשר כבר אז זוהה הצורך בשדרוג המרכז הקהילתי הקיים בהתאם להתפתחות בשכונה, הכוללת הקמת אשכול גנים והקמת בית ספר יסודי נוסף. הפרוגרמה למרכז גובשה בהליך שיתוף ציבור שנערך ב-2013 ובו השתתפו כ-1000 תושבים", הוסיפו. "בניגוד לנטען, הנתון אודות בניה של 4400 מ"ר מתייחס רק לזכויות בנייה הקיימות כאשר השטח הבנוי בפועל ישתרע על כ-3,000 מ"ר - בדומה למרכזים קהילתיים בשכונות בגודל דומה (בית פרנקפורט בהדר יוסף למשל). עלות ההקמה מגלמת הקמת חניון תת קרקעי של 104 מקומות חנייה וזאת בהתאם לבקשת התושבים ומחויבות העירייה".
בנוסף לכך, "הוועדה המקומית בחנה את ההתנגדויות שהוגשו לתכנית וקיבלה את חלקן: הגבילה את שטחי הבנייה בהיתר בניה ראשון והחליטה להרחיק את המבנה בשני מטרים דרומה מהמגרשים השכנים שמצפון. התנגדות ועדי השכונות מצפון העיר מוכרת וידועה ועלתה מכיוון תושבי שכונת נופי ים, אשר בימים אלו מקודמת בשטחה תב"ע לשימושים ציבוריים וזאת בהתאם להתפתחות והגידול הצפוי בשכונה".