פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרסום ראשון: כך נבלם ניסיון רשות ההגירה להעביר את משרדיה ללוד

      באזור התעשייה בעיר כבר הושכר מבנה לטובת רשות האוכלוסין, לשם אמורה הייתה להעתיק את משרדיה. ראש העיר, שגילה על כך ברגע האחרון, מנע את המהלך בטענה שהגעת אלפי מבקשי מקלט בחודש תכביד על העיר: "כך התחילה הבעיה בדרום תל אביב"

      פרסום ראשון: כך נבלם ניסיון רשות ההגירה להעביר את משרדיה ללוד
      מתוך הפייסבוק של ראש הממשלה, עריכה: יוסי אלטר

      ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, סיכל בשלב מתקדם מהלך של רשות ההגירה והאוכלוסין להעביר את משרדיה מבני ברק לאזור התעשייה בעירו - כך נודע לוואלה! NEWS. לדברי רביבו, מנהל הדיור הממשלתי פנה לוועדת התכנון והבנייה כחלק מהניסיון לקדם מהלך זה במשך השנה האחרונה - מבלי לציין את מטרתו המפורשת. אולם, רביבו ביקש למנוע את מתן ההיתרים הדרושים לצורך מעבר המשרדים לאזור התעשייה בעיר.

      מנהל הדיור הממשלתי שכר עבור משרד הפנים שתי קומות באזור התעשייה בלוד, על מנת להעביר לשם את משרדי רשות ההגירה שנמצאים כיום בבני ברק. מאחר שהמבנה נועד לתעשייה, היה צורך באישור מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית לוד לשימוש חריג במבנה, על מנת לייעדו למשרדים. הוועדה דחתה את הבקשה, זאת מפני שמשרד הפנים לא גילה מה מטרת השכירות - ורשם בבקשה "משרדים" בלבד.

      חלוקת מכתבי גירוש של רשות ההגירה למבקשי מקלט, לשכת ההגירה, בני ברק, 4 בפברואר 2018 (יותם רונן)
      חלוקת מכתבי הגירוש בלשכת ההגירה בבני ברק (צילום: יותם רונן)

      בתגובה, רשות ההגירה והאוכלוסין ערערה לבית המשפט כדי לתקן את בקשתה לוועדה ולהביא אותה לדיון חוזר. בית המשפט מצא פגם בהתנהלות המדינה, אך כפה על הצדדים לקיים דיון חוזר. במהלך הדיון שנערך לפני שבוע, הפעם כשמטרת השכירות הייתה גלויה, העירייה החליטה לדחות פעם נוספת את הבקשה מהסיבה שלטענתה, הקמת משרדים שאליהם יגיעו מאות מבקשי מקלט מדי יום עלולה להביא למצב שרבים מהם יבחרו להישאר ללון בעיר, ובכך להכביד על שירותי הרווחה והחינוך.

      בשיחה עם וואלה! NEWS סיפר ראש עיריית לוד כי "בשנה האחרונה היה לחץ גדול להוציא את משרדי הרשות מגוש דן ובני ברק. הם החליטו להגיע ללוד מבלי לקיים איתנו דין ודברים, הם עשו את זה בשקט בשקט". רביבו העיד כי הוא גילה על העניין ברגע האחרון בלבד. "פתאום אני מגלה שהם מנסים להכשיר משרדים באזור התעשייה ובדקה ה-90 פעלתי כדי לעצור אותם", המשיך רביבו.

      חלוקת מכתבי גירוש של רשות ההגירה למבקשי מקלט, לשכת ההגירה, בני ברק, 4 בפברואר 2018 (יותם רונן)
      חלוקת מכתבי הגירוש בלשכת ההגירה בבני ברק (צילום: יותם רונן)

      רביבו הסביר כי הזרים שיגיעו, עם צפי של מאה ליום וב-2,500 איש מדי חודש, "יציפו את העיר ויתחילו להתגורר בה" והוסיף כי "כך התחילה הבעיה בדרום תל אביב".

      "אני מראש בא ואומר: למדתי מה קרה בדרום תל אביב ולא אתן לזה לקרות בעיר לוד", אמר. "למה הם מתעקשים להגיע לכאן? אנחנו נלחם בסוגיה הזאת בכל דרך אפשרית".

      לדבריו, "אני מאמין שהסיפור הזה עדיין לא נגמר. עיריית לוד תעשה הכול כדי להילחם נגד המדינה, בין אם זה בהפגנות ובין אם בכל אמצעי אחר שיכול להיות. מי שרוצה - שיעשה משרדים בערים חזקות. אני רוצה לראות אותם עושים משרדים באזור התעשייה של רעננה".

      "כל עיר צריכה לשאת בנטל"

      לפני כחודשיים פנתה עיריית בני ברק לרשות ההגירה והאוכלוסין במכתב התראה, שלפיו היא לא מוכנה שהרשות תפעיל את משרדיה בשטחה לאור תלונות שהתקבלו מתושבים הטוענים כי הגעתם של נתינים זרים לראיונות באזור מפר את המרקם העירוני של העיר. עוד הוסיפה העירייה כי היא תבדוק את ההיבטים החוקיים של העברת הטיפול בבקשות המקלט והאם קיימים היתרי הבנייה הנדרשים לצורך מהלך זה.

      יאיר רביבו (דרור עינב)
      "למה הם מתעקשים להגיע לכאן?". רביבו (צילום: דרור עינב)

      על המתווה החדש למבקשי המקלט, שראש הממשלה בנימין נתניהו הציג אתמול ובהמשך הודיעה כי הוא משעה את יישומה, אמר רביבו כי "בגדול יש פה איזון מסוים. מצד אחד המדינה רצתה להוציא את כולם, אבל מצד שני היא הבינה את הלחץ הבינלאומי". לדעתו, לצד השיקולים ההומניטריים, יש לוודא כי "זה לא ישפיע על אופי החברה. כל עיר צריכה לשאת בנטל".

      "אנחנו כעם יהודי, רחום וחנון, לא יכולים להגיד לאף אחד 'לא'. מצד שני, צריך איזון, רציונל והיגיון בהוצאת התוכנית לפועל", הסביר רביבו. "העיר שלי היא במרכז הארץ, במצב סוציו-אקונומי נמוך. מדובר בכר נוח להגיע אליו עבור זרים, מה שמביא לנטל ועומס על המשאבים שלנו".

      ממשרד הפנים נמסר: "אין תגובה".