קרב המשואות הגיע לגארבג'-טיים, ונתניהו עדיין לא שורק לסיום

יו"ר הכנסת ושרת התרבות ממשיכים להתכתש על הפרטים הקטנים שיכריעו את תמונת הניצחון בדרמה שהתחוללה סביב יריית הפתיחה לחגיגות ה-70. רק אדם אחד - נתניהו - יכול לשים סוף לסאגה הזו, וכהרגלו הוא מחכה לתוספת הזמן שאחרי הדקה ה-90

10/04/2018
צילום: ניב אהרונסון, עריכה: תום זואילי

(בווידאו: שרת התרבות מירי רגב על משבר טקס המשואות, בשבוע שעבר)

ביום רביעי הבא, בשעה 19:45, המוני ישראלים ישבו מול מסכי הטלוויזיה וימתינו בהתרגשות לתרועת חצוצרני תזמורת צה"ל שתלווה את כניסתו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, לרחבת המסדרים של הר הרצל, ותבשר על תחילת חגיגות ה-70 למדינה. בכל שנה, זה משדר עתיר רייטינג - בשנה שעברה הוא הניב שיעור צפייה מצרפי בכל הערוצים של כ-36%, ובשנים קודמות הוא העפיל גם מעל ל-40%. השנה הוא גם ייצר את סצנת הסיום של אחת הדרמות הפוליטיות הכי טובות בעיר.

בין משיאי המשואות יש שמות לוהטים כמו אבשלום קור, שלמה ארצי וזאב רווח, אבל השחקנים המרכזיים באירוע יהיו ראש הממשלה ורעייתו, יו"ר הכנסת ושרת התרבות והספורט מירי רגב. זה יהיה הגרנד פינאלה של קמפיין פוליטי תקיף ואגרסיבי שרגב ניהלה בחודשים האחרונים בחסות ההכנות לחגיגות של יום העצמאות, ותסמכו עליה שכל הוראת בימוי תבחן בקפידה.

תמונת הניצחון של רגב - שנאבקה ונלחמה בעור שיניה כדי להכניס גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו לאור הזרקורים של הפריים טיים בהר הרצל - למעשה כבר הוכרעה: נתניהו יגיע לטקס, ישיא משואה ויישא דברי ברכה קצרים, לתפארת מדינת ישראל. בשם הממלכתיות, יו"ר הכנסת, שרק לפני החג הודיע שיחרים את הטקס אם ראש הממשלה ינאם בו, בלע את האיומים שפיזר מאותה הסיבה, ויחלוק עם נתניהו את המצלמות.

קרב המשואות | לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
גורמים במשרד החוץ: נשיא הונדורס לא יגיע לטקס המשואות
אדלשטיין על סערת נאום נתניהו בטקס: "זו לא מחלוקת אישית"
בצל משבר המשואות: נתניהו זימן ישיבת ממשלה חגיגית בה' באייר

קמפיין פוליטי אגרסיבי בחסות ההכנות. רגב(צילום: מערכת וואלה! NEWS, נועם מושקוביץ)
שני הצדדים מאשימים אחד את השני בטרפוד ההסכם ורק אדם אחד יכול לסיים את הסאגה הזו - נתניהו

אבל המשבר טרם הסתיים, פשוט עברנו לשלב הגארבג'-טיים, שבו ממשיכים לשחק למרות שתוצאת המשחק כבר ידועה והנקודות כבר לא ממש חשובות. עכשיו, רגב ואדלשטיין מתווכחים על סמנטיקה: האם נתניהו ממש "ינאם" כדברי רגב, או ייצמד לתבנית הקבועה ויתכבד להשיא משואה בתור בנם של בנציון וצילה, והאם משואת ראש הממשלה תעוגן באופן רשמי כנוהל עתידי מעתה ואילך בכל פעם שהמדינה תציין עשור. אלה לכאורה פרטים קטנים, אבל הם יכריעו עד כמה ההתקפלות של אדלשטיין תהיה מפוארת, וגם עליהם - רגב נלחמת עד הרגע האחרון.

ראש הממשלה, שלמענו רגב ניהלה את המסע רווי ההכפשות וההשמצות שהמאיס והגחיך את אחד מהאירועים הממלכתיים האחרונים שעוד נותרו במדינה, נמנע בינתיים מלשרוק את שריקת הסיום. באופן פומבי, רגב ואדלשטיין נמנעו אתמול מלהחריף את הטון, אבל הפרשה לא מאחורינו: יו"ר הכנסת עדיין דורש החלטה רשמית של ועדת השרים לענייני טקסים וסמלים שתעגן את המנהג לפיו ראש ממשלה מדליק משואה בכל פעם שהמדינה תציין עשור - עוד לפני החג, ורגב מסרבת לכנס את הוועדה עד אחרי יום העצמאות.

רגב ממשיכה לדבר על נאום של ממש, בעוד אצל אדלשטיין מתעקשים שלפי הסיכום עם ראש הממשלה, הוא יקריא קטע קצר וסטנדרטי, כמו כל מדליק משואה אחר. שני הצדדים מאשימים אחד את השני בטרפוד ההסכם ורק אדם אחד - נתניהו - יכול לשים סוף לסאגה הזו. כהרגלו הוא מחכה לתוספת הזמן שאחרי הדקה ה-90.

עוד באותו נושא

רגב: רה"מ יישא דברים בטקס המשואות; אדלשטיין: סותרת הסיכום עם רה"מ

לכתבה המלאה

לאורך כל הדרך, נתניהו הקפיד להרחיק את עצמו מקרבות הבוץ של רגב ואדלשטיין, אבל כפי שרגב הודתה השבוע בראיון בגלי צה"ל, הרעיון שהוא ינאם בטקס הדלקת המשואות היה משותף, והוא בא "גם ממני וגם ממנו". רגב הייתה קבלנית הביצוע של המשימה להכניס את ראש הממשלה לליין-אפ של הדלקת המשואות, ואדלשטיין - שביקש להרחיק את הפוליטיקה, ולשמור על המסורת שבה יו"ר הכנסת הוא נואם יחיד - הוא האיש שעמד בדרך.

בסיבוב הראשון בנובמבר האחרון, נתניהו נטש את רגב לבד במערכה, כשהודיע שהוא מוותר על הגעה לטקס ומצא תירוץ אלגנטי של שיקולי אבטחה. אבל רגב היא לא אחת שתפסיד כל כך מהר, ובינתיים, גם התיאבון של דיירי הבית ברחוב בלפור למפגני כבוד והערצה כנראה רק גבר.

גם לאדלשטיין היה נוח יותר לנהל את המאבק מול רגב, למרות שידע היטב מי באמת מושך בחוטים. בלשכת יו"ר הכנסת הבינו לפני כשלושה שבועות שנתניהו מתכוון לנאום באירוע על אפו ועל חמתו של אדלשטיין, אבל את החצים ניסו למקד ברגב בלבד, שהואשמה ב"עצת אחיתופל" שנתנה לראש הממשלה. הקייס של אדלשטיין נגד שבירת המסורת ולשמירה על כבוד הכנסת שמנהלת את טקס הדלקת המשואות מימים ימימה עבד בהתחלה. הוא זכה לחיבוק חם מח"כים בשני צדי הבית אותו הוא מוביל, וגם מהתקשורת שמתרגשת מכל אחד שמעז לעצור את הפארסות של נתניהו או מי מנאמניו.

סוף חמוץ - לא רק "לחמוצים"

נקודת המפנה הייתה חשיפת תיעוד הארכיון מ-1998, שבו התברר שנתניהו כבר השתתף בטקס הדלקת המשואות בעבר, והאדמה לא נפלה. הקרקע מתחת לטיעון המסורת נשמטה, ואדלשטיין התקשה לשכנע שמדובר בעניין מהותי ולא פרוצדורלי. בליכוד הוא החל להיתפס כמי שמנהל קרב אגו מיותר עם ראש הממשלה על הזכות להיות נואם יחיד, כזה שחורג מהקוד הגנטי המקובל המורה על גיבוי אוטומטי מלא לכל רצונותיו של המנהיג, במיוחד כשהוא בעת צרה. אדלשטיין הבין, כמה ימים מאוחר מדי, שאין ברירה אלא לרדת מהעץ, ועכשיו הוא מנסה לעשות את זה בכבוד ולפחות לייצר תקדים קבוע, שיירשם על שמו, לגבי חגיגות העצמאות בעשורים הבאים, מה שימנע מהפארסה הזו לחזור על עצמה גם בשנה הבאה וידחה אותה בעוד עשור לפחות.

הבין שעליו לרדת מהעץ. אדלשטיין(צילום: יותם רונן)

רגב עברה בינתיים להתכסח עם תמר זנדברג ומפלגת מרצ, שאותם האשימה בביטול הגעתו של נשיא הונדורס, שהיה אמור להדליק משואה והחליט לוותר על הכבוד. יחסי ישראל והונדורס - מהמדינות הפחות חשובות באמריקה הלטינית - זכו בימים האחרונים לדיון ציבורי ער כפי שלא היה מעולם, אבל גם הם נפלו קורבן לפארסה ונקלעו למבוכה דיפלומטית.

הנשיא חואן אורלנדו הרננדס השנוי במחלוקת, שהוא אמנם מגה-ידידותי לישראל אבל גם רודן ומפר זכויות אדם לא קטן, היה אמור להדליק משואה יחד עם נציגת מש"ב, המרכז לשיתוף פעולה וסיוע בינלאומי, אחד הפרויקטים היפים ביותר במשרד החוץ. ברגע שההודעה על הגעתו גויסה וקושרה למאמץ המלחמתי של רגב לסלול את הדרך להצדיק נאום של נתניהו, גם הכוונות הטובות ירדו לפח.

עוד באותו נושא

בכירים בליכוד: השרה רגב מטרפדת את הפשרה בעניין טקס המשואות

לכתבה המלאה
השיג את מה שרצה. נתניהו(צילום: מערכת וואלה! NEWS, עמוס בן גרשום לע"מ)

רגב ואדלשטיין ממשיכים עדיין להתקוטט על פרטי פשרת המשבר. אחרי שבשבוע שעבר נתניהו חזר בו תוך 12 שעות מההסכם להוצאת מבקשי המקלט שהשיג עם נציבות הפליטים של האו"ם, יהיה זה מצחיק אם מישהו מהם באמת חושב שמילה שלו זו אכן מילה.

הפעם, בניגוד לשבוע שעבר, נתניהו באמת השיג את מה שהוא רוצה: הוא יקבל בסופו של דבר את הבמה שלה ייחל מלכתחילה, ומי שלא רצה אותו כנואם - יקבל אותו כמדליק משואה. זו תהיה תמונת ניצחון עבור רגב, שתשרת אותה אולי בקרב תומכיה בליכוד, ובוודאי תעניק לה נקודות בבלפור, אבל היא בטח לא לתפארת מדינת ישראל והאמת היא שזה קרב שאין בו אף מנצח. גם אם אפשר למצוא את כל הסיבות הרציונליות והפטריוטיות שבעולם שבגללן אין שום בעיה שראש ממשלה ינאם בחגיגות ה-70, המסע בדרך למעמד הזה יצר טעם עז של מרירות, גם אצל מי שאינו נמנה בדרך כלל עם הקהל שנתניהו נוהג לכנות "חמוצים".

עוד באותו נושא

ד"ר אבשלום קור ונועם גרשוני: רשימת מדליקי המשואות 2018

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully