המציאות של צה"ל בימים האחרונים נעה בין השאננות של אוגדת עזה, שאפשרה את חדירת ארבעת פעילי חמאס שהציתו את הכלים ההנדסיים לחפירת החומה התת-קרקעית נגד מנהרות, לדריכות של סוללות כיפת ברזל - ששיגרו אמש יותר מעשרה מיירטים לעבר ירי מקלעים של חמאס, בעלות של מיליוני שקלים. השאלה שנשאלת היא מה עדיף - דריכות יתר או שאננות?
אמש זיהו מערכות הגילוי וההתרעה של חיל האוויר איום תלול מסלול ששוגר משטח רצועת עזה לכיוון מדינת ישראל, ולכן מערכות "צבע אדום" פעלו להתריע בפני התושבים שעליהם להיכנס למרחבים מוגנים. הטכנולוגיה של המערכת הביאה להערכה כי הירי מאיים לפגוע באזורים מאוכלוסים, ולכן שוגרו לעבר מיירטים לפי מדיניות אש שאמורה להשמיד את האיום. השמיים התמלאו בהבזקי אש. הציבור כהרגלו חש בטוח ומיהר לתעד את האירוע החריג במצלמות הטלפונים. כוחות צה"ל על הגבול, שצפו על המתרחש, העריכו כי מתקרבים ליום קרב מול חמאס. טנקים של גדוד 82 ירו בתגובה מספר פגזים לעבר שתי עמדות של הארגון במרחב.
עוד בוואלה! NEWS:
תיק 4000: רה"מ ורעייתו נחקרים במקביל, בנם יאיר נחקר לראשונה
שרה בת השנתיים שמתה בשריפה בבאר שבע נטמנה: "כולנו בהלם"
אחרי השקר ולמרות ההתנצלות: מלחמות הבוץ רק ידרדרו את השמאל
מפקד כוחות ההגנה האווירית בחיל האוויר תת-אלוף צביקה חיימוביץ', אמר היום (שני) בשיחה עם וואלה! NEWS כי, "השלמנו תחקירים מקצועיים מהלילה והבוקר. לא הייתה טעות אנוש ולא הייתה תקלה טכנית, הייתה ויש רגישות יתר של מערכת כיפת ברזל".
עוד הוסיף מפקד מערך ההגנה האווירית כי "במשוואת ההגנה מול הכלכלה ההגנה גוברת", אמר תת-אלף חיימוביץ'. לדבריו, "בכל מקום שיש דילמה או איום המשימה היא הגוברת. לא נוטלים בשגרה סיכונים שיש בהם ולו הפוטנציאל הקטן ביותר שמישהו מתושבי מדינת ישראל ייפגע. המערכת זיהתה ירי תלול מסלול, הוא יצא ממרחב עזה ואיים לפגוע במרחב זיקים. אנחנו נמצאים בשגרה אנחנו ומשתדלים לא ליטול סיכונים. אנחנו רוצים למזער את הסיכונים על מדינת ישראל. יש לזה סיכונים".
המתח הגיע לשיאו כשגורמי המודיעין החלו להזרים מידע מהמתרחש ברצועה. גם מהצד הפלסטיני נראה היה כאילו הצדדים על סף גלישה ללחימה. דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, קיים שיחה עם כתבים צבאיים כדי להעביר מסרים מרגיעים לציבור הישראלי והדגיש כי לא שוגר מטח רקטות לעבר ישראל, אך גם העביר מסר שעדיף לחמאס כי מדובר בתקלה וכי פני ישראל אינם להסלמה.
כמה דברים אפשר ללמוד מהאירוע. הראשון הוא שבמידה שחמאס ינסה להפתיע את ישראל במטח רקטות, הוא יימצא את הכוחות דרוכים וערוכים לסכל שיגורי רקטות גם במטחים. שנית, נדרש לבדוק ולתחקר כיצד התרחשה התקלה החמורה. איך זה שירי קליעים זוהה כשיגור רקטות והאם התגלה כאן פער טכנולוגי שמשחק לידי אויבי ישראל בכל הזירות. די היה להביט אמש בשמי ישראל בנגב המערבי כדי להבין עד כמה מורכבת משימת ההגנה האווירית. כמה חדות נדרשת, במיוחד כשכלי טיס של ישראל טסים בשמי רצועת עזה לצורך איסוף מודיעין.
הנקודה האחרונה היא החשש של שני הצדדים מאי הבנה של המציאות הביטחונית והידרדרות להסלמה. לא חמאס ובטח לא ישראל בתקופה הזו מעוניינים בהסלמה. כל צד רוצה לשמר את השקט, אבל לחמאס מדגדג להגביר את החיכוך על הגבול ולמרכז סביבו תשומת לב שהלכה לאיבוד, ולכן הוא מנסה ללכת על הקצה. הארגון מנסה למתוח את החבל עד שישראל תאבד את האיפוק והסבלנות שמאפיינת אותה בשנה האחרונה כדי לאפשר את פרויקט בניית הגדר. כשמנהלים חיכוך שכזה, יש גם מרחב של טעויות. הרג של ארבעת פעילי חמאס שחדרו ביום שבת לישראל כדי להצית את הכלים ההנדסיים, למשל, היה גורר תגובה של הארגון.
כעת נותר רק להמתין להפגנת הענק של חמאס ביום שישי הקרוב, ערב חג הפסח, על גבול הרצועה. זו מעין חזרה גנרלית לקראת הפגנת הענק שמתוכננת לחודש מאי השנה, בצל ההחלטה האמריקנית על העברת השגרירות מתל אביב לירושלים. הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט וצה"ל נדרשים למצוא את נקודת האיזון כדי לשמר את היציבות האזורית ולהיות מוכנים לאיום האמתי שנמצא בגבול הצפוני.
"יש משמעות רבה לשיבוש השגרה ולאווירת הבהלה של המשפחות והילדים, וצריך למזער את התרעות השווא ככל שניתן", אמר תא"ל (במיל') אילן ביטון, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית. "יחד עם זאת, מילה אחת של פרופורציה. אני מניח שעדיף לנו שמתוך מאות פעמים שאנשים נכנסו למקלט, יורטו רקטות, ניצלו חיי אדם בהיקף נרחב, נחסכו מאות מיליונים של דולרים על שיקום נפגעים ותשתיות, ניאלץ לספוג פעמים ספורות של שיבוש שגרה בעלות מזערית יחסית".
להערכתו של תא"ל ביטון, "איכות ההתרעה גדלה עשרות מונים ביחס לעבר, הן בהיקף ההתרעות והן ביכולת להעריך יותר במדויק היכן יהיו הנפילות. בהתאמה, ההתרעה רלוונטית וממוקדת יותר לתושבים. התוצאה הסופית היא יכולת גבוהה של קיום שגרה".
על אירועי אמש אמר הקצין הבכיר כי "ככל הנראה מדובר באירוע נקודתי, ולא בכשל מערכתי, שמתוחקר ביסודיות במערכת הביטחון, בתעשיות הביטחוניות ובחיל האוויר. למערכת כיפת ברזל זכויות רבות ומוכחות בקרוב". לדבריו, "כמובן שיש יד אדם בפעולת המערכת. זה אירוע של שניות ברף מתיחות גבוה יחסית, אבל צריך לתחקר עד תום הן את ההיבט הטכני והן את ההיבט האנושי".
"צריך לזכור שהמערכות מתקדמות מאוד ופועלות באינטנסיביות לאורך כל שעות היממה", סיכם תא"ל ביטון. "מתקדמות ככל שיהיו, צריך לדעת שאין הרמטיות מוחלטת. מתוך ניסיוני מהעבר, מערך ההגנה האווירית, יחד עם כל הגופים, אמון לאורך שנים על תחקור תוך כדי קרב, הפקת לקחים ויישומם המידי להמשך הלחימה. על אחת כמה וכמה בשגרה יחסית".
