אחת הסוגיות הסבוכות בעולם העבודה יובאו מחר (שני) להכרעה בבית הדין הארצי לעבודה, אז הנשיא יגאל פליטמן יידרש לתת את פסיקתו האחרונה לקראת פרישתו מהתפקיד. ההחלטה תובא בהרכב מורחב של חמישה שופטים ושני נציגי ציבור שיקבעו מהו דינו של התשר המתווסף לחשבון המוגש ללקוחות במסעדות ובמקומות הבילוי השונים.
לקראת הפסיקה, בית הדין הארצי לעבודה איחד שני הליכים. האחד עוסק במלצר כנגד מסעדתו, והשני בקביעה של מלצר נגד הביטוח הלאומי בבקשה לקצבה, במסגרתו יידרשו השופטים להכריע אם הביטוח לאומי יראה בטיפ כשכר מבוטח שבגינו משולמות קצבאות. הסוגיה הגיעה לבית הדין הארצי לעבודה לאחר שיחיאל בודה, מלצר שהועסק על ידי מסעדת אלפרדו בפתח תקווה במשך כשנתיים, טען כי אותם טיפים היו שכרו, וכי מעולם לא קיבל שכר מעבר לכך.
המסעדה טענה כי בהתאם לסיכום איתו הטיפים הם שכר העבודה שלו. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכריע לטובת המלצר, ופסק כי למרות שהשתמע מדבריו שקיבל סכומים נאים, על המסעדה לשלם לו שכר מלא עבור כל תקופת העבודה בסך של למעלה ממאה אלף שקלים.
עוד בוואלה! NEWS:
דיווח בצרפת: ניצולת שואה בת 85 נמצאה מתה בדירה שרופה בפריז
דיווח: "חברתו לשעבר של המרגל הרוסי המורעל מסתתרת מחשש לחייה"
תשאול מקביל על שיבוש ועימות עם חפץ: כך תיראה חקירת משפחת נתניהו
מסעדת אלפרדו ערערה על ההחלטה באמצעות עו"ד יניב אופק לבית הדין הארצי לעבודה - והחלטת השופטים תפורסם מחר. במסגרת כתב התביעה טען בודה כי "הטיפים שלי" והמסעדה צריכה לשלם שכר מקופתה ללא כל קשר אליהם. הפעם לראשונה, פסיקת בית הדין הארצי בסוגיית הטיפים תהפוך להלכה מחייבת, אחרי שבעבר בתי הדין האזוריים לעבודה ברחבי הארץ סיפקו פסיקות סותרות.
"אנחנו מאמינים שבית הדין הארצי יקבל את עמדתנו לפיו טיפ המשולם היום הוא שכר לכל דבר", אמר לוואלה! NEWS עו"ד יניב אופק, המייצג את מסעדת אלפרדו. "ההסדר הקיים היום בו תמכו בתי דין האזוריים לא אחת, הוא הסדר מהווה תגמול הולם ושומר על זכויות המגן של המלצרים באופן צודק וראוי, והוא ערוך באופן נכון ושקוף. קשה לקבל את עמדת המלצר במקרה ספציפי זה, לפיה הטיפים הם כולם 'שלו' ועל המסעדה לשלם שכר נוסף על כך. טיפ בימינו הוא איננו וולונטרי אלא חלק בלתי נפרד ממחיר הבילוי והאכילה במסעדה. לכן, הוא מהווה אמצעי תשלום לגיטימי של שכר העובד וזכויותיו. עמדתנו היא כי ניתן להשתמש בטיפ לכל תשלום המיועד מלהגיע אל המלצר, כגון נסיעות, הבראה ועוד".
עו"ד אופק הוסיף כי "עמדת המלצר סותרת את הלך הרוח בענף ואת התנהגות הצרכנים והסועדים, ומרעה לשני הצדדים. אם בית הדין לא יקבל את העמדה הזו, המשמעות תהיה שהענף צפוי לספוג מכה קשה, ולגלגל את ההוצאות העודפות על הסועדים, דבר שאיש אנו רוצה בו".
הסתדרות הנוער העובד והלומד נדרשה להציג עמדה בנושא, כמו גם איגוד המסעדות, אך נראה כי ההסתדרות לא עומדת באופן מלא עם עמדת המלצר התובע. היא מכירה בטיפים כשכר אך עם זאת טוענת לתשלום תוספות סוציאליות נלוות להם. "המסעדות רוצות להשאיר את המצב הקיים כפי שהוא ויש הרבה מאוד משחקים לכאן ולכאן", הסבירו. "עמדתנו היא שצריך להתייחס לטיפ כשכר שצריך לשלם עבורו תנאים סוציאליים כמו פנסיה, הבריאות וחופשות, וזכויות סוציאליות בעבור כל השכר שהוא קיבל. למשל, עובד יכול לקבל 7000 שקלים לחודש בטיפים, אבל אם הוא שובר את הרגל אז יינתנו לו התוספות הרלוונטיות על פי שכר המינימום, או לפי מה שהפרישו לו בתלוש.
בהסתדרות הוסיפו כי "אין משמעות לעבודה בשבת כשאתה עובד על טיפים מכיוון שהחוק קובע שבשבת צריך לשלם 150% אך בפועל זה לא קורה כי מלצר מקבל את הטיפ לפי מספר המנות שמזמינים ממנו". הם ציינו כי "כל חוקי המגן של עולם העבודה לא חלים דה-פקטו על המלצרים כמו למשל מלצרים שמגיעים למשמרות וממתינים שעות לעלות למשמרת אך לא מקבלים שכר על הזמן ששהו במקום העבודה". בנוער העובד והלומד ציינו כי הם אינם יודעים כיצד השופט יכריע ושיכול להיות כי יקבל את עמדתו של המלצר התובע בלבד אך הדגישו כי זוהי אינה עמדתם.
גם היועץ המשפטי לממשלה התבקש להציג עמדתו בנושא בפני בית המשפט ולפיה נטען כי היה ראוי להסדיר את מעמדו של התשר בחקיקה אך מאחר ומעמדו טרם הוסדר, עמדתו היא לראות בתשר על פי מהותו כתקבול של בעל העסק המשתלם ע"י הלקוחות בגין השירות שניתן להם על ידי המלצרים כעובדיו של בעל העסק ולא הכנסה של המלצר עצמו. לדעת היועמ"ש באמצעות סיווג התשר ושכר העבודה המשתלם למלצר יינתן מענה לכל ההיבטים המשפטיים בסוגיית התשר בתחום דיני המס, בתחום הביטוח הלאומי ובתחום דיני העבודה.
עולה השאלה עד כמה ירחיק בית הדין לעבודה בפסיקתו, ואילו שימושים הוא יתיר או יאסור לעשות בכספי הטיפים ובכך צפוי בית הדין האזורי לעובדה לעסוק מחר.