פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בצעד חריג: בית המשפט מונע פרסום גזר דין של עבריין מין

      שופטי ביהמ"ש המחוזי בי-ם טענו כי פרסום כל פרט על הגבר, ששמו פורסם בתחילת המשפט, עלול להביא לחשיפת המתלוננות. השופטים קראו לפרקליטות לבחון מחדש את התנהלותה. המרכז לנפגעות תקיפה מינית: "על הפרקליטות להקפיד לקבל את עמדת הנפגעת"

      אקדחים, אזיקים וניידת משטרה (ניר לנדאו, מערכת וואלה!)
      (צילום אילוסטרציה: ניר לנדאו)

      בית המשפט המחוזי בירושלים הורה שלא לפרסם את גזר הדין שקיבל עבריין מין שהורשע בעבירות מין חמורות, וזאת למרות ששמו פורסם בעבר ובניגוד למקובל. בהחלטה שקיבלו השופטים הם קראו לפרקליטות לבחון את עמדתה העקרונית בנושא פרסום שמותיהם של עברייני מין, בשל החשש לפגיעה בפרטיותן של המתלוננות, וזאת בניגוד לעמדת הפרקליטות, כפי שהובעה בדיון.

      ההחלטה החריגה התקבלה בתיק, למרות ששמו של הנאשם וטיבן של העבירות שבהן הואשם פורסמו בעבר. מדובר בתיק חמור המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. אולם למרות שראשיתו של התיק הייתה גלויה לציבור - סופו נאסר לפרסום באופן גורף ובניגוד למקובל.

      עוד בוואלה! NEWS:
      בתגובה לחדירה מעזה ולפגיעה בכלים ההנדסיים: צה"ל תקף ברפיח
      כ-20 אלף הפגינו בתל אביב נגד גירוש הזרים: "זכויות זה לכולם"
      דגלים מורדים לחצי התורן: צרפת אבלה על מות השוטר הגיבור

      בית משפט מחוזי ירושלים, דצמבר 2011 (עומר מירון)
      בית המשפט המחוזי בירושלים (צילום: עומר מירון)

      כדי להבין את החריגה, חשוב להבין את האופן שבו מתנהלים תיקי עבירות מין. מדובר בתיקים מורכבים המתנהלים בדרך כלל מאחורי דלתיים סגורות. החשש העיקרי הוא פגיעה בפרטיותן ובכבודן של מתלוננות, שעברו חוויה טראומטית. יחד עם זאת, הפרקליטות והמשטרה נוהגות ככלל לפרסם את שמותיהם של החשודים והנאשמים וזאת במטרה למשוך מתלוננות פוטנציאליות ולהרתיע את הציבור מפני פגיעתם.

      בנוסף, בתי המשפט מפרסמים בדרך כלל את תוצאות ההליכים שננקטו נגד נאשמים בתיקי עבירות מין, במטרה להרתיע עבריינים נוספים. הכרעות וגזרי דין מתפרסמים בלי פרטים מזהים על אודות המתלוננות וזאת במטרה להגן על שמן הטוב. יוצאים מן הכלל הם תיקי עבירות מין במשפחה, שם חשיפת שמו של הנאשם עשויה להוביל באופן אוטומטי לחשיפת זהותה של קורבן העבירה.

      אולם, בדיון שנערך לאחרונה בעניינו של גבר שהורשע בשורה של עבירות מין חמורות ביותר, הפתיעו שופטי בית המשפט המחוזי את נציגי הפרקליטות ואת הנוכחים באולם כשהחליטו לאסור באופן גורף כל פרט אודות גזר הדין שניתן. באופן חריג, הכתיבו השופטים את עמדתם והבהירו אותה לפרוטוקול. המקרה עצמו, כולל שמו של הנאשם פורסמו בעבר בכלי תקשורת שונים, וזאת לאחר שהפרקליטות העבירה הודעות דוברות בעניינם. נציג הפרקליטות בדיון ביקש להתיר את פרסום שמו של הנאשם ואת העובדה שהורשע - אולם סורב על ידי בית המשפט. השופטים טענו כי גם פרסום חלקי שלא יכלול את שמות המתלוננות ופרטים מזהים אודותיהן עשוי לפגוע בהן, וטענו כי על הפרקליטות לשקול את עמדתה בעניין פרסום שמות נאשמים בתיקי עבירות מין - כבר בשלב כתב האישום.

      "לעולם יש לתת עדיפות לעמדת המתלוננת"

      השופטים הבהירו כי גזרי דין כוללים לעיתים פרטים קטנים שעשויים לחשוף את זהותן של המתלוננת ולו בעיני סביבתן הקרובה. נציג הפרקליטות טען כי האינטרס הציבורי והאינטרס של המתלוננות הוא לפרסם לכל הפחות את העובדה כי הנאשם הורשע, אולם בקשתו נדחתה. לוואלה! NEWS נודע כי החלטות דומות התקבלו בעבר בידי הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים בראשות סגן הנשיא, השופט יורם נועם.

      בתגובה לפניית וואלה! NEWS בנוגע להחלטה החריגה, מסרה עו"ד איילת רזין בית-אור, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל: "ככלל, קיימת חשיבות רבה לפרסום שמו, מעשיו ועונשו של עבריין מין, על מנת שהציבור ידע להיזהר מפניו וירתע מביצוע עבירות דומות. לא פחות חשוב מכך - יש בפרסום החלטות מעין אלו כדי לחזק את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, לעודד הגשת תלונות ולקדם את מיגור תופעת האלימות המינית".

      עו"ד רזין בית-אור הוסיפה כי "יחד עם זאת, עמדת איגוד מרכזי הסיוע היא כי לעולם יש לתת עדיפות לעמדת המתלוננת באשר לפרסום פרטי המקרה, שכן היא זו שתאלץ לשלם את במחיר החברתי והאישי במידה והפרסום יביא לחשיפתה. לכן, טוב תעשה הפרקליטות אם תקפיד לקבל את עמדת הנפגעת לפני הדיון, גם בעניין זה".

      מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר בתגובה: "הפרקליטות מכירה בחשיבות הרבה בפרסום העבירות שביצע הנאשם והתוצאה המשפטית והעונשית של מעשיו, הן בשל השיקול החשוב של שקיפות וגילוי הליכים שיפוטיים, הרתעה והגנה על קורבנות פוטנציאליים נוספים, וכן בשל השיקול המשמעותי - ידיעתן של המתלוננות כי אין להחביא מאחורי מסך את מעשיו של נאשם שפגע בהן וכי יש להוקיע ולגנות מעשים מעין אלה מכל וכל. מתוך הכרה ברגישות הייחודית בתיקי עבירות מין, עושה הפרקליטות מדי יום ביומו את האיזון הראוי ביחס לזכויותיהם של נפגעי העבירה תוך שמירה על כבודם ופרטיותם של הנפגעים והנפגעות".

      עו"ד אריאל עטרי, סנגורו של הנאשם בתיק, מסר בתגובה: "בית המשפט המחוזי לא ביקש, בהחלטתו, להגן על הנאשם אלא דווקא על המתלוננות. כמי שמייצג גם מתלוננות וגם נאשמים בעבירות מין - אני יכול לומר, בוודאות, שזכות הציבור לדעת, שבשמה מפורסמים פרטים על אירועים אינטימיים, גורמת, פעמים רבות, נזקים לא הפיכים למתלוננות. במקרים רבים, השדים שיוצאים מהבקבוק על ידי חשיפתן בציבור - לא מרפים מהן גם עשרות שנים אחר כך. העולם מורכב, ומתוך היכרות עם הפרטים של הפרשה - הדבר היחיד שאני יכול לומר הוא שבפרשה זו בית המשפט המחוזי איזן בין כל השיקולים, באופן ראוי, כשאסר את פרסום הפרשה, באופן מוחלט".