תיק אום אל חיראן: החקירה שלא הושלמה והעיכוב בהמלצות

שנה וחודשיים חלפו מאז תקרית אום אל-חיראן. חקירת האירוע וההשלמות שנעשו לאחריה תמו מזמן, אך פרקליט המדינה שי ניצן עדיין לא פרסם את המלצותיו בנוגע לאירוע החמור שהסתיים במותם של אזרח ושוטר. גם תקריות נוספות שאירעו באותו היום ממתינות להכרעה, בהן תקיפתו האלימה של אקטיביסט יהודי ממוצא קנדי, שהסתיימה מבלי שיזומן ולו שוטר אחד לחקירה.

אייזק קייטס רוז הגיע לאום אל-חיראן ביחד עם אקטיביסטים נוספים כדי למחות על הריסתם הצפויה של מבנים במקום באותו בוקר של ינואר 2017. "רציתי להיות עם המשפחות בזמן ההריסה. אני יודע שקשה להם", סיפר בחקירתו במח"ש. "לא באתי להילחם במשטרה, אלא לעזור למקומיים".

הפעיל היהודי-קנדי השאיר את רכבו מחוץ לאום אל-חיראן והתחיל להתקדם עם חבריו ברגל לכיוון הכפר. במקום, כך תיאר בעדותו במח"ש, "הייתה כמות אדירה של שוטרים". אחרי כמה צעדים הוא נזכר ששכח את חלון הרכב שלו פתוח, וחזר לסגור אותו לבדו, בעוד חבריו ממשיכים לצעוד קדימה. הוא לא ציפה שדווקא הצעד הזה יוביל לפגיעה ברכבו, וחמור מכך - לפגיעה בו עצמו.

עוד בוואלה! NEWS:
אירועי אום אל-חיראן: בדיקת מח"ש הסתיימה, שב"כ חקר עצמאית
גז פלפל ורימון הלם: תיעוד חדש מהפינוי האלים באום אל-חיראן
דוברת המשטרה: "עדיין מאמינים שהאירוע באום אל-חיראן היה פיגוע"

"הנעתי את הרכב, סגרתי את החלון, יצאתי מהרכב והתחלתי ללכת לכיוון הכפר", סיפר קייטס רוז. "הלכתי כעשרה צעדים. שוטר אחד תפס אותי בצוואר ומשך אותי ואז חנק אותי ואז הוא צעק לי: 'תזיז את האוטו, תזיז את האוטו'. לא התנגדתי".

"עוד שוטר בא ותפס את הידיים שלי מאחורה", הוא הוסיף. "השוטר הראשון עדיין חונק אותי. הכול קרה כל כך מהר. ואז הגיע שוטר שלישי ולקח את הרובה שלו ונתן לי מכה עם הקת של הרובה בירך ימין. לא הספקתי לומר שום דבר. לא הספקתי לומר שום דבר. אני זוכר שאמרתי בעברית: 'למה זה עוזר? תרגיעו'".

האירוע לא הסתיים שם. "שניים מתוך השוטרים דחפו אותי לכיוון הרכב והיציאה מהכפר. דאגתי לחברים שלי שכבר היו בכיוון של הכפר כי לא ציפיתי לכל כך הרבה אלימות מצד המשטרה", המשיך קייטס רוז. "ואז שמעתי רעש של זכוכית נשברת וראיתי שהחלון שליד מושב הנהג ברכב שלי נשבר. הם דחפו אותי לרכב ואמרו לי 'תזיז את האוטו'. אמרתי להם שיש שם זכוכיות שיחתכו אותי, ואז אחד השוטרים הוריד לי את הז'קט בכוח ושם אותו על המושב". לאור התנהגות השוטרים, לקייטס רוז לא נותרה ברירה והוא הזיז את רכבו.

אירוע זה מהווה עדות נוספת למהומה ששררה באום אל-חיראן באותו בוקר, מהומה שהסתיימה במותם של השוטר ארז לוי ויעקוב אבו אלקיעאן, תושב המקום.

המהומה גם השפיעה על תוצאות חקירת מח"ש, שבחנה את תלונתו של קייטס רוז, אולם בתיק החקירה לא קיים כל רמז לניסיון של מח"ש להשיג מידע מהמשטרה בנושא, וזאת למרות שבמחלקה הכירו בכך שעל פני הדברים, יש ממש בתלונה.

בתיק קיים רק מזכר אחד שבו נכתב כי "לא קיים דוח פעולה המתייחס לאירוע תקיפתו של קייטס רוז". אף שוטר לא נחקר, ועל פניו, לא נעשתה פנייה למשטרה בניסיון להבין מי השוטרים שהיו מעורבים באירוע.

על אף שחלפה למעלה משנה מאז האירוע, פרקליט המדינה שי ניצן עדיין לא קיבל החלטה בנושא. בין מח"ש לבין המשטרה התנהל סכסוך מתוקשר בשנה האחרונה בנוגע לנסיבות האירוע ולשאלה האם היה פיגוע או לא, וכן בנוגע לחקירת מח"ש. גם השב"כ מעורב בניתוח התקרית ובקביעת אופייה המדויק.

המקרה של קייטס רוז הוא לא המקרה יחיד שנחקר לאחר אירועי אום אל-חיראן. גם תקרית הפגיעה באיימן עודה עדיין ממתינה להכרעה, בנוסף לתלונה של באסל טנוס, כתב בעיתון אל איתיחאד, שהגיע למקום כדי לסקר את האירוע וליווה את עודה במהלך האירוע. טנוס טען כי רוסס לעברו גז פלפל וכי נורה בגבו מכדור ספוג. בנוסף במח"ש נבדקו מספר מקרים נוספים - שכולם ממתינים להכרעה.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מח"ש ביצעה בדיקה מעמיקה של הטענות בעניין זה. הבדיקה כללה גביית עדויות ואיסוף חומר משטרתי ודוחות פעולה בנוגע לאירוע נשוא התלונה. עם סיום הבדיקה ולאחר בחינת חומר הראיות הגיעה מח"ש למסקנה כי למרות המאמצים שהושקעו בדבר לא אותר מבצע העבירה. הודעה נמסרה למתלונן וצוין כי עומדת בפניו האפשרות להגיש ערר על ההחלטה".

עו"ד נועה לוי מהוועד למניעת עינויים בישראל אמרה כי "ארועי אום אל-חיראן היו אירועים טראומטיים בהיסטוריה של יחסי משטרת ישראל עם אזרחי המדינה. המקרה של אייזק קייטס רוז הוא אחד מארבעה מקרים לפחות באותו אירוע, שבהם שוטרים תקפו בחריפות ובאלימות קשה את מי שהתקרבו לרכביהם".

לוי הוסיפה כי "מח"ש מכירה בכך שיש ממש בתלונתו של אייזק כי שוטר ניפץ את שמשת רכבו והכה אותו בקת של רובה, אך אינה יודעת לזהות את השוטר שעשה זאת. בחינת תיק החקירה של מח"ש חושפת חקירה בלתי מספקת לחלוטין: השוטרים שנכחו באירוע לא זומנו להעיד ולא נעשה כל מאמץ לזיהוי השוטר אשר ביצע את העבירה".

לדבריה, "טיפול שכזה מצד מח"ש משדר למתלונן ולציבור כי למעשה, אין לו הגנה מפני שוטרים אלימים. עם מסקנה זו לא ניתן להשלים". היא הוסיפה כי הוועד הציבורי נגד עינויים יגיש ערר כנגד ההחלטה וידרוש שהתיק יוחזר לחקירה, "על מנת לזהות את השוטר ולהעמידו לדין".