נשיא רוסיה ולדימיר פוטין זכה אמש בניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות, עם 76.6% מהקולות - כך עולה מנתונים רשמיים של ועדת הבחירות המרכזית במדינה עם תום ספירת הקלפיות הבוקר (שני). משמעות הניצחון היא שהמנהיג הוותיק ביותר במדינה מאז יוסיף סטלין ימשיך עוד שש שנים בשלטון. אחוז ההצבע היה 67.7%, קצת מעט מ-70% שלפי הדיווחים הציב הקרמלין כיעד.
יריבו הקרוב ביותר של פוטין בן ה-65 הוא מנהיג המפלגה הקומוניסטית, פבל גרודינין, עם כ-11.2% מהקולות בלבד. אל המקום השלישי הגיע מנהיג המפלגה הליברל-דמוקרטית הלאומנית, עם 6.7%. מגישת הטלוויזיה לשעבר ובתו של מקורבו של פוטין, קסניה סובצ'ק, זכתה רק ב-2.5%.
עוד ארבעה מועמדים היו במרוץ, אך לאיש מהם לא היה סיכוי של ממש מול פוטין, שנמצא בשלטון ברוסיה כנשיא או כראש ממשלה מאז שנת 2000. מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני נפסל מלהתחרות במרוץ בשל הרשעתו בהונאה, שלדבריו הייתה פוליטית. הוא קרא לתומכיו להחרים את הבחירות.
"עתיד גדול לפנינו", אמר פוטין בעצרת ניצחון בפני תומכיו במוסקבה, לקול קריאות "רוסיה, רוסיה". בנאום קצר שנשא בכיכר האדומה אמר כי התוצאות הן הכרה של הציבור בהישגים שנרשמו בשנים האחרונות, למרות התנאים הקשים. בהמשך הוא אמר לתומכיו כי לרוסיה יש הזדמנות ל"פריצת דרך".
לקריאה נוספת בנושא
רוסיה בוחרת: פוטין כבר ניצח, אך זקוק לקלפיות עמוסות
בריטניה: פוטין הורה על הרעלת המרגל סקריפל; רוסיה: בלתי-נסלח
יריבי פוטין טוענים כי הרשויות אילצו אזרחים לצאת לקלפיות כדי למנוע אחוזי הצבעה נמוכים שעשויים לפגוע בלגיטימיות של שלטונו. ועדת הבחירות המרכזית הכירה בכך שהיו אי-סדרים בקלפיות מסוימות, אך צפויה לדחות טענות לזיופים נרחבים יותר ולהכריז על התוצאה הכללית כחוקית.
השאלה שנותרה היא אם מתנגדי הקרמלין, בראשם נבלני, יארגנו הפגנות מחאה נגד התוצאות ועד כמה הן יהיו נרחבות וממושכות. בבחירות הקודמות ב-2012 יצאו מאות אלפים לרחובות בטענה לזיופים, במה שהיה לאחד האתגרים הגדולים ביותר על ממשלו של פוטין.
כהונתו הרביעית של פוטין תשלים לו יותר מרבע מאה בשלטון, שבמהלכו השיב את רוסיה למרכז הבמה העולמית אך השיב את המתיחות מול המערב לרמות הדומות לאלו של המלחמה הקרה.
אזרחים רבים במדינה רואים בפוטין כמי ששומר על האינטרסים של רוסיה מול קהילה בינלאומית עוינת. "הצבעתי עבור פוטין, אמרה ליובוב קצ'אן, מורה באזור אוסט-דז'וטה, שבדרום המדינה. "אם משהו קורה נגדנו עכשיו, זה בגלל העולם שמתייחס אלינו בשליליות, בזמן שהוא (פוטין) מתמודד מול זה".
כהונתו השנייה תחל עם המשך המשבר הבינלאומי שנוצר מול בריטניה בתחילת החודש, בעקבות הרעלת הסוכן הכפול לשעבר סרגיי סקריפל ובתו יוליה, שנפגעו מגז עצבים צבאי בדרום-מערב המדינה. המערב הטיל את האחריות על רוסיה, שמכחישה כי היא זו שקשורה לגז "נוביצ'וק", שלפי הקהילה הבינלאומית פותח על ידי הסובייטים.
בתגובה, גירשה לונדון 23 דיפלומטים רוסים, שלטענתה היו חלק מרשת ריגול, ומוסקבה הגיבה בגירוש מספר דיפלומטים בריטים דומה, בסגירת המועצה הבריטית ברוסיה ובסגירת הקונוסליה בסנט פטרסבורג. הממלכה אמרה כי היא שוקלת צעדים נוספים בעקבות החלטת הקרמלין.
לאחר הניצחון, התייחס פוטין להרעלה ואמר כי אלו "שטויות" לחשוב שרוסיה הייתה מרעילה את סקריפל ובתו בבריטניה ואמר כי מוסקבה מוכנה לשתף פעולה עם לונדון.
פוטין והמערב חלוקים גם על מעורבותה של רוסיה בסוריה, שם הצליחה להציל את משטרו של בשאר אסד תוך במהלך קמפיין שנמשך עד היום וגרר הטלת אחריות על מוסקבה בסיוע לשפיכות הדמים בסוריה. בנוסף לכך, המערב סבור כי רוסיה מנסה להתערב בפוליטיקה המקומית במטרה לערער על הסדר הבינלאומי, וארצות הברית הטילה סנקציות נרחבות על הקרמלין בשבוע שעבר בשל ההתערבות בבחירות לנשיאות ב-2016.
החוקה מגבילה את הנשיא לשתי כהונות רצופות, סעיף שייאלץ את פוטין על פניו לפרוש בעוד שש שנים, כפי שעשה ב-2008. אז הוא סיים שתי כהונות בנות ארבע שנים כל אחת, ואלו הוארכו לשש שנים ב-2012, עם תחילת כהונתו השלישית.
"מה, אתם חושבים שאשאר בשלטון עד גיל מאה?", צחק פוטין כשנשאל אם יחפש כהונה נוספת בעוד שש שנים.
אי-הוודאות סביב יורשו האפשרי של פוטין גורמת למתח באליטה השלטונית, שאותה מצליח הנשיא לאגד סביבו. לפי גורמים בתוך הקרמלין, לא ברור מי יהיה זה שיחליף את פוטין בעתיד וכל שם שנזרק לאוויר הוא ספקולציה ותו לא.
(עדכון ראשון: 19:50)