דוח נציבות הביקורת: התנהלות לקויה בייצוג המדינה בבתי משפט

מתוך 296 תלונות נגד הפרקליטות שהטיפול בהם הסתיים בשנה החולפת רק כ-14% נמצאו מוצדקות. אחת התלונות הייתה של עו"ד שהותקף על ידי שוטרים וקיבל פיצוי של 31 אלף שקל. מח"ש בחרה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים. הפרקליטות: נלמד לעומק את המסקנות

כמעט מחצית מהתלונות נדחו על הסף (צילום: יואב דודקביץ')

נציבות הביקורת על הפרקליטות פרסמה היום (שלישי) את הדוח השנתי שלה, שחושף מקרים רבים של התנהלות לקויה ומקוממת מצד הפרקליטות ושאר הגופים שאמונים על ייצוג המדינה בבתי המשפט. בפרקליטות אמרו כי ילמדו לעומק את מסקנות הדוח. מנתוני הדוח עולה כי בנציבות סיימו לטפל בשנה החולפת ב-296 תלונות, שמתוכן 88 התקבלו בשנים קודמות. כמעט מחצית מהתלונות נדחו על הסף, לאחר שנקבע שאין אפשרות לטפל בהן, בין היתר משום שעדיין מתנהל הליך משפטי בעניין. 73 תלונות נדחו לאחר שהטענות שבהן נמצאו לא מוצדקות, ו-41 תלונות, כ-14%, נמצאו מוצדקות.

בדוח מודגשות ההמלצות שהעביר במהלך השנה הנציב, השופט בדימוס דוד רוזן, לפרקליטות. בין היתר המליץ לתעד ראיונות שעורכים נציגי התביעה לעדים - כדי למנוע חשש להדרכת עדים שתזהם את ההליך המשפטי. כמו כן המליץ לפרקליט המדינה להוציא הנחיות לעניין ביעור תיקים רגישים לאחר שהתברר כי "תיק חשוב, מיוחד ורגיש בוער יחד עם ההחלטה של הגורם המוסמך, על כלל נימוקי הביעור וזהות הגורם שקיבל את ההחלטה לבער את אותו תיק".

טיפול ללא כאב

הטכנלוגיה בנעליים שתציל אתכם מכאבי הגב והברכיים

לכתבה המלאה
המליץ לתעד ראיונות שעורכים נציגי התביעה לעדים. רוזן (צילום: דרור עינב)

המלצה אחרת נגעה לסגירת תיקים בעלי עניין ציבורי מיוחד. "בעקבות תלונה בעניין גניזתו של תיק, תוך ימים ספורים, שהעלה חשדות כבדים כלפי נושאי משרה בכירים במשרד ממשלתי, מצא הנציב להמליץ בפני פרקליט המדינה להוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית", נכתב בדוח. בנוסף ציין הנציב כי "יש לשקול בהנחיות אלו, קביעה כי סגירת תיק שכזה תיבחן על ידי פרקליט בכיר נוסף, בנפרד מהפרקליט המלווה, או כי תיק שכזה ייסגר רק לאחר היוועצות עם גורם מוסמך בפרקליטות המדינה".

אחת התלונות שמוזכרות בדוח עוסקת בעורך דין שהגיע לתחנת משטרה, ושם הותקף על ידי כמה שוטרים שגם "תפרו" לו תיק על תקיפת שוטרים, העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית המשפט זיכה לחלוטין את עורך הדין ופסק כי על המדינה לשלם לו פיצוי בגובה 31 אלף שקלים. אותו עורך דין פנה לנציבות והתלונן על כך שמח"ש בחרה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים - למרות החשדות הכבדים נגדם. התלונה נמצאה מוצדקת, ורק בעקבותיה פתחה מח"ש בחקירה.

שוטר תקף חולה סרטן וזייף ממצאים נגדו - מח"ש לא הגישה כתב אישום

במקרה אחר המתלונן היה ראש עיר שנחקר בחשד לעבירות הונאה, ולאחר כשנתיים התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות. סגירה מחוסר ראיות נשארת ברישום הפלילי של המשטרה, ומשאירה "כתם" על החשוד. בשל כך ביקש אותו ראש עיר לקבל את חומרי החקירה נגדו, כדי שיוכל לערער על עילת הסגירה.

דוגמה נוספת שמוזכרת בדוח היא מקרה בו שוטר תקף חולה סרטן בן 66 וזייף ממצאים נגדו - ובמח"ש הסתפקו בעונש של קנס, התנדבות בקהילה והתנצלות, מבלי להגיש כתב אישום. כמו כן התיק נגד שוטר נוסף שהשתתף באירוע נסגר מחוסר עניין לציבור. באותו החלטה, שפורסמה בוואלה! NEWS, מתח הנציב רוזן ביקורת קשה על התנהלותה של מח"ש.

ביקורת קשה על התנהלותה של מח"ש (צילום: ראובן קסטרו)

תלונה אחרת שנמצאה מוצדקת ומוזכרת בדוח נוגעת להתנהלות הפרקליטות בתיק חקירה שהועבר אליה ממשטרת ישראל. התיק הועבר לפרקליטות בפברואר 2014, ורק שנה ושבעה חודשים מאוחר יותר הועבר לפרקליט שייבחן אותו. רוזן קבע בהחלטתו כי ההסבר שסיפקה הפרקליטות, לפיו מדובר בסדר עדיפויות לנוכח עומס העבודה, אינו מקובל. "לא ייתכן שתיק חקירה 'יושכב' על שולחן הפרקליטות תקופה כה ארוכה", כתב.

ביקורת חריפה על הפרקליטות נמתחה גם בתלונה שעסקה בבקשה לשינוי עילת סגירה של תיק, ונמצאה מוצדקת. בין היתר נמצא כי הפרקליטה שטיפלה בתיק דחתה את בקשת הסגירה, אך לא היה כל תיעוד לכך. בינתיים, במשך תקופה ארוכה, לא ידעו בפרקליטות היכן נמצא תיק החקירה - אף שהיה במשרדה של הפרקליטה המטפלת. באותו הזמן, פרקליט אחר שלא ידע כי כבר ניתנה החלטה בבקשה, נתן החלטה נוספת - מבלי להסתמך על תיקי החקירה הפיסיים, שבאותו זמן איש לא ידע כי הם נמצאים במשרדה של הפרקליטה.

(צילום: עיבוד תמונה)

הנציבות קבעה כי התנהלות הפרקליטות באותו מקרה הייתה "בלתי קבילה בעליל וסבלה מהעדר תיעוד, אובדן תיקי מקור, כפל החלטות ועבודה באותו עניין ממש, גרירת רגליים ומאי מתן מענה מסיבות לא ענייניות. התנהלות זו הסבה לפונה עוגמת נפש רבה".

מסיבות שונות הופסק בירורן של 44 תלונות. כך, למשל, אירע במקרה של תלונה שהועברה לנציבות על ידי מבקר המדינה והיועמ"ש. התלונה נגעה לשתי פרשות חמורות של שחיתות במוסד ציבורי, ובין היתר לניסיון לכאורה להפליל חושף שחיתויות במקום בעבירת אונס באמצעות תלונות שווא של עובדת. הפרשה השנייה העלתה חשדות למעשים פליליים של גורמים בכירים באותו מוסד, ובהם המנכ"ל.

מתברר כי לפרקליטות הועברו שש תלונות בעניין. לגבי שלוש מהן לא אותר כל תיעוד על כך שמעולם נעשה בהן טיפול כלשהוא, ושתיים אחרות הועברו למשטרה - מבלי שנעשה כל מעקב על כך שהן אכן נחקרו. בנסיבות אלה, בחר רוזן להפסיק לברר את התלונה העביר את התלונה בחזרה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

הפרקליטות: בחלק מהנושאים החל יישום נהלים והנחיות מתאימות

בפרקליטות המדינה מסרו בתגובה לדוח: "פרקליטות המדינה מברכת על עבודת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, ובכלל זה על השיח הפורה בין הנציב לבין פרקליטות המדינה כמייצגת המדינה. ביקורת מקצועית ועניינית מסייעת לפרקליטות המדינה באיתור ליקויים וטיפול בהם, כפי שהיא שואפת לעשות כל העת.

"מעיון ראשוני בדוח עולה, כי בחלק מהנושאים שנבדקו ואוזכרו במסגרת הדוח כבר נערכה בפרקליטות עבודת מטה לבחינת המסקנות, ובחלקן אף החלה פרקליטות המדינה ביישום נהלים והנחיות מתאימות, אשר עונות לצרכים המערכתיים שזוהו. הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו וכלל המסקנות שבו ייבחנו לעומק".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully