פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "ניצוץ בערימת קש": מכתבי ז'בוטינסקי לטרומפלדור נחשפים

      במלאות 98 לנפילתו של יוסף טרומפלדור, הלוחם שהפך לסמל בהיסטוריה הציונית, מפרסם מכון ז'בוטינסקי מכתבים שכתב לו האחרון מלונדון ב-1916-1915. על הפרק: מאמצי השניים להקמת גדוד נהגי הפרדות, הראשון מבין הגדודים העבריים שהוקמו על ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה

      מכון ז'בוטינסקי מפרסם היום (שני) מכתבים שכתב לשותפו למאבק הציוני להקמת כוח עברי לוחם, יוסף טרומפלדור. חשיפת המכתבים נערכת כ-98 שנים לאחר נפילתו של טרומפלדו בקרב תל-חי המפורסם, שהפך לסמל להתיישבות היהודית בארץ ישראל.

      שני המכתבים, שנכתבו ברוסית בעודו בלונדון, עוסקים במאמצי השכנוע של זאב ז'בוטינסקי בבירת אנגליה להקמת הגדוד העברי הלוחם הראשון. מדובר במטרה שהציב לעצמו כבר ב-1915 לאחר שעזב את אלכסנדריה לאחר הקמת גדוד נהגי הפרדות, הראשון מבין הגדודים העבריים שהוקמו על ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה.

      טרומפלדור וז'בוטינסקי נפגשו לראשונה באלכסנדריה באמצע שנת 1915 והחלו במאמצי שכנוע להקים את הכח העברי הלוחם, אך הגנרלים הבריטיים היו מוכנים רק להקמת כח תובלה ושירותים של כ-600 חיילים יהודים.

      עוד בוואלה! NEWS:
      נשיאת העליון במכתב לשופטים: "היו זהירים בדבריכם ובהתנהלותכם"
      "מתנגדים לכל איסור על נשק": הפנים החדשות של איגוד הרובאים בארה"ב
      רבני "צהר" הכריזו על מערך כשרות מתחרה לרבנות: "באנו לאתגר"

      זאב ז'בוטינסקי (מערכת וואלה! NEWS , ויקפדיה)
      מאמצי השכנוע להקמת גדוד נהגי הפרדות. זאב ז'בוטינסקי

      בעוד שטרומפלדור התגייס וקיבלת דרגת קפטן (סרן - א"א), והפך לסגנו של ג'ון פטרסון, מפקד הגדוד, הכריז ז'בוטינסקי: "אני לא נהג פרדות" ויצא ללונדון להילחם על הקמת הגדוד העברי הלוחם.

      טרומפלדור יצא לגליפולי עם אנשיו ולאחר סיום המערכה חזר עם אנשיו, בראשית 1916 לאלכסנדריה, שם קיווה להקים מחדש את הגדוד שפורק ב-26 במאי 1915. לאחר כמה חדשים נואש מכך. אז, כתב ז'בוטינסקי לטרומפלדור במכתבו:

      אל יוסף טרומפלדור, לונדון, 8 ביוני 1916:

      זה עתה קיבלתי את מכתבך מ-27 במאי ואני ממהר להשיב. גם לי אין ספק, כי חרשו מזימות ומוסיפים לחרוש מזימות נגד 'גדוד ציון' של נהגי הפרדות ונגד רעיון הלגיון. אולם גם אני, כמוך, אינני מתייאש. מתהווה כאן מצב שמבחינה חיצונית דומה לזה שהיה באלכסנדריה, כאשר העלינו את נושא הגדוד. האוכלוסייה הוותיקה של וייטצ'פל פתחה בפעולות מחאה נגד היהודים הזרים על שאינם מתגייסים לצבא וגוזלים את העבודה. היום הודיעו רשמית, כי תתפרסמנה תקנות לקבלת נתינים זרים, במיוחד יהודי רוסיה, לצבא הבריטי, לפי שעה בהתנדבות ללא גיוס חובה. אני מתכוון להעלות בימים הקרובים בפומבי את רעיון הגדוד כמוצא יחיד. אני צופה קשיים עצומים - הלך הרוח אינו פועל לטובת הגדוד. אבל עלינו לפעול בכל הכוח. על התוצאות -אודיעך. ספרו של פטרסון ("עם הציונים בגליפולי" - א"א) זכה להצלחה רבה. 'גדוד 'ציון' של נהגי הפרדות' הנחיל כבוד רב ליהדות, יותר כבוד מאשר כל היהודים שבכל הצבאות. עדיין לא פגשתי אף יריב אחד שלא הודה בכך.

      אני מחבק אותך בחוזקה.
      שלך, ו' ז'בוטינסקי

      יוסף טרומפלדור (Creative Commons)
      ז'בוטינסקי העריץ עוד לפני מותו. יוסף טרומפלדור (צילום ארכיון: Creative Commons)

      אל יוסף טרומפלדור, לונדון, 5 ביולי 1916

      זה עתה קיבלתי את מכתבך. אנסה להדפיסו בעיתונים האנגליים. אנו עובדים כאן בכל כוחנו. אינני בודד כל כך כפי שהייתי לפני כן. יש סיכויים עצומים להצליח. אם תהיינה חדשות אבריק לך. אם יהיה צורך, אנצל את הבטחתך ואקרא לך לבוא לכאן. רק אני אינני מקובל, אך 'גדוד ציון' וטרומפלדור הם גיבורים נערצים של ההמון בלונדון. הופעתך כאן עשויה להיות בבחינת ניצוץ בערימת קש. אתה וחבריך אינכם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה זוכה כאן 'גדוד ציון' של נהגי הפרדות' להערכה. אנו עובדים בקדחתנות. אך זכור, כי כאן הכול זוחל לאטו, אפילו כאשר העניין כמעט סודר.

      אני לוחץ בחוזקה את ידך.
      שלך, ו' ז'בוטינסקי

      מכתבי ז'בוטינסקי-טרומפלדור, לאייטם של אלי אשכנזי (מערכת וואלה! NEWS , ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל)
      "הכל מתנהל לאטו". אחד המכתבים ששלח ז'בוטינסקי (מתוך: ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל)

      בהמשך, לקראת סוף 1916, הצטרף לז'בוטינסקי בלונדון במאמציו להקמת הכח העברי הלוחם הראשון. למאמץ הצטרף גם פטרסון, מפקד הגדוד, לאחר שסיים תפקידו. זמן קצר לאחר מכן הגיעו ללונדון גם 120 חיילי גדוד נהגי הפרדות, שרידי הגדוד שהתגייסו מחדש לצבא הבריטי.

      זאב ז'בוטינסקי העריץ את טרומפלדור וגבורתו עוד הרבה לפני שהפך לסמל ההתיישבות. ברוח זו, הקים את תנועת הנוער בית"ר על מנת להמשיך את דרכו. לדברי גדעון מיטשניק, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, "הברית והשותפות בין זאב ז'בוטינסקי לטרומפלדור, שהוכיח גבורתו בצבא הרוסי במלחמת רוסיה- יפן שם קיבל מספר צל"שים ואף איבד את ידו השמאלית ונפל בשבי החלה באלכסנדריה ב- 1915 עם המהלך שהביא להקמת 'גדוד נהגי הפרדות של ציון' ונמשכה חמש שנים עד למותו של טרומפלדור בקרב בתל חי".

      "למרות שטרומפלדור היה סוציאליסט, הוא היה אחד מידידיו הקרובים ביותר של ז'בוטינסקי", הוסיף. "הוא ראה בו חלוץ ההולך לפני המחנה לקידום חזון מימוש הקמת הבית הציוני. "חלוץ" לפי ז'בוטינסקי היה זה שמוכן להקריב ק'ורבנות קשים למען אידיאל גדול... מבלי לעשות חשבונות. משיחותיו עם טרומפלדור ב-1915 העיד ז'בוטינסקי וכתב על טרומפלדור שאמר לו בהקשר לדמות החלוץ: "לנו יהיו דרושים אנשים המוכנים לכל מה שתדרוש ארץ ישראל...אנחנו צריכים להקים דור שלא יהיו לו אינטרסים ולא הרגלים...חסר גלגל? אני הגלגל. חסרים מסמר, בורג, גלגל תנופה? קחו אותי...צריך לחפור אדמה? אני חופר. צריך לירות...להיות חייל? אני חייל...בבקשה...אני עושה את הכל...אני האידאה הטהורה של שרות, מוכן לכל... אני יודע רק ציווי אחד: לבנות".

      מכתבי ז'בוטינסקי-טרומפלדור, לאייטם של אלי אשכנזי (מערכת וואלה! NEWS , ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל)
      מכתבי ז'בוטינסקי (ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל)

      ז'בוטינסקי ציטט את טרומפלדור בשיחה ביניהם באלכסנדריה ובתגובה לדברים אמר לו: "אין בני אדם כאלו!". תשובתו של טרומפלדור היתה: "אז יהיו".

      ב-1926 התייחס שוב ז'בוטינסקי לאותה שיחה וכתב: "שוב טעיתי והוא צדק. הראשון מבין בני אדם כאלה ישב לפניי. הוא בעצמו היה כזה: עורך דין, חייל, פועל במשק חקלאי, אפילו לתל חי בא לחפש עבודת אדמה, מצא שם את מותו מכדור של רובה, אמר 'אין דבר' ומת כבן אלמוות".