גם אחרי שבע שנות זוועה, המלחמה בסוריה מצליחה לשבור שיאי אכזריות

המתקפה המפלצתית של אסד ופוטין בפרברי דמשק קוברת מאות אזרחים תחת ההריסות, כחלק מהשיטה שהצליחה במקומות אחרים בסוריה. עם קריסת דאעש וחולשת הקהילה הבינלאומית, כל מעצמה רוצה את הנתח שלה ומגבירה את עוצמת האש שלה - על חשבון התושבים שנותרו לבדם

עריכה: יאיר דניאל

בחודש הבא תציין סוריה יום הולדת שבע עגום במיוחד לתחילת מלחמת האזרחים שכבר זמן רב חרגה מגבולות המדינה והפכה לשדה קרב אזורי וגלובלי. למרות הניצחון האסטרטגי שהשיג משטרו של בשאר אסד וההכנעה המעשית של המרד לשלטונו, חזיתות רבות ממשיכות לבעור ואף בעוצמה שטרם נראתה כמותה.

נקודת המפנה במלחמה הייתה הכניסה של רוסיה בספטמבר 2015, עת התקרבו ארגוני המורדים השונים אל עומק השטח העלוואי, לב לבו של המשטר. חיל האוויר של אסד היה זה שהותיר אותו בחיים לאורך שנות ההתקוממות, והתוספת של מטוסי הקרב והמפציצים הרוסיים הייתה שינוי גדול מנשוא עבור האופוזיציה מחוסרת ההגנה האווירית.

צבא סוריה החלוש קיבל את המומנטום לידיו, ויחד עם חיזבאללה וערב רב של מיליציות שיעיות אחרות בגיבוי משמרות המהפכה של איראן, שבר את המצור על חאלב שנה וחצי לאחר מכן. המחיר האנושי והחומרי היה עצום - העיר הגדולה ביותר בסוריה נכתשה עד דק במראות שהזכירו את החותם שהותירה רוסיה על גרוזני, בירת צ'צ'ניה - אך אוזלת ידם של המערב ושל הקהילה הבינלאומית הייתה סימן ברור לכך שהתסריט הזה ישכפל את עצמו בחלקים נוספים של סוריה.

לקריאה נוספת בנושא
שנה למבצע הרוסי ששינה את כללי המשחק בסוריה - והנציח את המלחמה
המתקפה הכימית היא הקדימון: ממלכת אל-קאעדה על הכוונת של פוטין ואסד

עוד בוואלה! NEWS

לא יכולים להתנתק מהסמארטפון? כדאי שתיזהרו מהסכנה הגדולה הזו

לכתבה המלאה
עשרות ילדים נהרגו בשבוע האחרון בפרברי דמשק. אדם מפנה ילד פצוע מההריסות (צילום: רויטרס)

וכך היה - טקטיקת המצור וההרעבה שהטיל אסד על הפרברים של דמשק הניבה הסכמי פינוי, שבמסגרתם עברו המורדים אל אזור אידליב. יחד עם חלקים מהגולן הסורי, היו אלו שלושת המוקדים האחרונים שנותרו בידי האופוזיציה ואלו הצטמקו בהדרגה מאז הניצחון בחאלב בדצמבר 2016.

יתר שטחי הטריטוריה שוחררו מידי ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) על ידי שני כוחות נפרדים ומקבילים, שהיו במרוץ אלו מול אלו. נאמני המשטר מצד אחד, והכוחות הסוריים הדמוקרטיים - המורכבים בעיקר מהכורדים ונתמכים על ידי הקואליציה האמריקנית - מהצד השני. למעט שורת תקריות חריגות - האחרונה שבהם, בתחילת החודש - הצליחו הכוחות הלוחמים בדאעש להימנע מהתנגשויות.

עבור אסד, הסוגיה הכורדית היא משנית ואינה בוערת. זאת הסיבה שהוא אפשר להם להתבסס בצפון המדינה במרוצת השנים ובחר להשקיע את משאביו המוגבלים במאבק במורדים בשלטונו. הוא אף הביע נכונות לסייע למיליציה הכורדית YPG נגד טורקיה בעפרין, אך בשל לחץ של ולדימיר פוטין, העזרה שהגיש המשטר היא לא יותר מסמלית ועקיפה, ובכל אופן, עימות ישיר עם צבא טורקיה החזק לאין שיעור מצבא סוריה הוא הרפתקה שאסד אינו יכול להרשות לעצמו. וגם לא פוטין.

מבחינת הכורדים, חלום האוטונומיה נגוז לנגד עיניהם ותחת מגפי החיילים הטורקים והמורדים המגבים אותם. זאת הסיבה לנסיגתם מהשכונות שהחזיקו בעמל רב בחאלב לטובת עיבוי הקווים בעפרין. הקרב על הקמת ישות משל עצמם התחלף בקרב הישרדות.

חלום האוטונומיה נגוז. לוחמות כורדיות בחאלב (צילום: רויטרס)

עיקר תשומת הלב והאש של דמשק, טהראן ומוסקבה בימים אלו מופנים אל פרברי דמשק, אזור המכונה מזרח רוטה. זהו אזור של עיירות ושטחים חקלאיים שנמצאים בידי המורדים ונמקים תחת מצור אכזרי זה שנים ארוכות. חלק מאותן מובלעות כבר נכנעו, אך אחרות נותרו איתנות בהתנגדותן, חרף המחסור האנוש בתרופות ובמזון.

כ-400 אלף תושבים חיים בתנאים מזעזעים במזרח רוטה, כשהמשטר כמעט שאינו מותיר כניסה של סיוע הומניטרי מצד ארגונים בינלאומיים. מאז יום ראשון, וכהכנה למבצע קרקעי נרחב, חווה האזור את אחת המתקפות הנרחבות והמאסיביות ביותר מאז תחילת המלחמה ב-2011.

בין המטרות החביבות על המשטר ובעלי בריתו - בתי חולים ומרכזים רפואיים

לפי הארגון הסורי לזכויות אדם, מאז יום ראשון בלילה נהרגו יותר מ-420 בני אדם, בהם כמאה ילדים, ונפצעו מאות נוספים, בתקיפות אוויריות ובירי ארטילרי לעבר כיסי המורדים. זו כמות הקורבנות הגדולה ביותר באזור מאז המתקפה הכימית באוגוסט 2013 - שהייתה אמורה לגרור תגובה של ממשלו של ברק אובמה ובמקום זו אפשרה לרוסיה להשתלט בהדרגה על הנעשה בסוריה.

כדי להפוך את חייהם של התושבים לבלתי-נסבלים עד כדי גיהנום שיכניעם סופית, בין המטרות החביבות על המשטר ובעלי בריתו גם בתי חולים ומרכזים רפואיים. ארגון רופאים ללא גבולות דיווח כי לפחות 13 מרכזים שהוא מפעיל באזור מזרח רוטה הותקפו או הושמדו מאז תחילתה המבצע. אלו הן אותן שיטות אכזריות שננקטו במהלך המערכה על חאלב. להטיל מורא על האוכלוסייה עד שזו תבין כי אין לה מקום שבו תוכל להסתתר או לקבל טיפול רפואי.

"ההיסטוריה זוכרת". מחאה של סורים מול הקונסוליה הרוסית באיסטנבול (צילום: רויטרס)

וככל שחלפו השנים, כך הצטמצם ארגז הכלים של המערב. הזמן להציב קווים אדומים חלף מזמן, אלא אם מדובר בנשק כימי. המראות של ילדים מתים מלאי קצף קשים מדי לעיכול עבור נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שכבר תקף בסוריה פעם אחת בתגובה למתקפה כימית, וגם לנשיא צרפת עמנואל מקרון, שאיים גם הוא לפעול אם יוכח שהמשטר עושה שימוש בנשק בלתי-קונבנציונלי.

"מוות קונבנציונלי" קצת פחות מטריד את מנחותם, כך נראה, ומעצמות המערב מסתפקות בגינויים ובדיונים עקרים במועצת הביטחון של האו"ם. האולם שבו אמורות היו המדינות החזקות ביותר בעולם לפעול יחד כדי לשמור על השלום ועל הסדר העולמי שלאחר מלחמת העולם השנייה, הפך לבימת התנצחות צינית.

כל ניסיון לבוא בחשבון עם האחראים לאחד האסונות ההומניטריים הקשים ביותר מאז מלחמת העולם השנייה נבלם במחי הווטו של רוסיה, שבעצמה שותפה ישירה לו. ההכחשות וההסברים שניתנו על ידי הקרמלין מאז תחילת המלחמה נשמעים שוב, והם מטילים את האחריות על המורדים, או בשמם הרשמי "הטרוריסטים".

ואולם, המונח שבו משתמש הציר הרוסי-שיעי כדי לתאר את כל האופוזיציה למשטר אסד טרם הצליח לספק טיעון מניח את הדעת לגבי גופות הילדים הנערמות במרץ. אלו מדווחות רק במקרים החריגים יחסית שבהם מטוסי הקואליציה האמריקנית אשמים.

עידן פוסט-דאעש

היו שסברו שקריסת "המדינה האסלאמית" תקדם את סיום המלחמה בסוריה, ובאופן פרדוקסלי ואכזרי, ייתכן שהצדק יהיה עמם. בזמן שהלחימה בדאעש יצרה כמה שיתופי פעולה אד-הוק ועיכבה את מתן תשומת הלב לסוגיות אחרות, כעת מנסה כל מעצמה להרוויח את הנתח הגדול ביותר כשהיא מפעילה כמה שיותר כוח.

טורקיה האיצה את הלחימה בכורדים, כשגם ההתנגדות - ספק ההתחננות - האמריקנית לא עצרה את רג'פ טייפ ארדואן. במקביל, יכולת ההשפעה המצומצמת של ארצות הברית מתפוגגת, מאחר שהכוח ששירת אותה על הקרקע - הכוחות הסוריים הדמוקרטיים - מתנדף ומתפזר בשל המבצע הטורקי. החלק הכורדי דוהר לעפרין, ואילו זה הערבי זועם על התיאום של ה-YPG עם משטר אסד וחובר לשטחים שבשליטת המורדים.

ארצות הברית, שמציגה מדיניות מגומגמת לגבי סוריה, נותרת מבודדת בשטח ואף נקלעה להיתקלות חריגה עם כוחות המשטר בתחילת החודש, כשאלו הסתערו על שדות נפט הנשלטים בידי הכורדים. מאות משורותיהם נהרגו, וגולת הכותרת הייתה העובדה שרבים מהם היו שכירי חרב רוסים. עדיין לא ברור מי שלח אותם, אך הקרב על משאביה של סוריה עלול להוביל לעוד עימותים לא רצויים בין ארצות הברית לרוסיה, בין אם עקיפים או ישירים.

מנצח על המקהלה. פוטין (צילום: רויטרס)

במקביל, איראן והמילציות השיעיות המסייעות לה דוחפות לכיבוש הטריטוריות שנותרו תחת ידי האופוזיציה - אידליב, שבפאתיה מתבססים כוחות המשטר לקראת מתקפה גדולה בעתיד, פרברי דמשק ואזור הגולן. נוכחות הכוחות האיראניים והעברת כלי נשק מתקדמים לחיזבאללה בלבנון גוררת גם את ישראל לקלחת.

על כל המקהלה הזו מנצח פוטין, שאמנם מעוניין ואף קרוב להכרעה צבאית סופית, אך גם חושק בהסדר פוליטי שיקל על המעמסה המוטלת על צבאו. פוטין היה זה שחצץ בין התנגשות ישירה ואפשרית של צבא טורקיה וצבא סוריה, ולמרות החריקות, הוא מצליח לשמור יחד על הטריומווירט שאמור לסיים את המלחמה - הוא, ארדואן ונשיא איראן חסן רוחאני.

השלישייה סיכמה על מפגש פסגה באפריל, השני בתוך כחצי שנה. למורת רוחם של האופוזיציה הסורית, האו"ם, המערב ומדינות המפרץ שאינן קטאר, המנגנון הזה נראה כיחיד שיכול לסיים בדרך כזו או אחרת את המלחמה. עד שזה יקרה, הדבר הבטוח היחיד שאפשר לקבוע לגבי סוריה הוא סבלם של האזרחים, שממשיכים לשלם את משחק השחמט שמנהלות המעצמות על גבם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully