אם לא תקרה תפנית לא צפויה בזמן הקרוב, והמלחמה בסוריה לא תגיע לקצה הפלאי, מחוז אידליב שבצפון המדינה יהיה היעד הבא של דמשק ושל מוסקבה. התקיפה האווירית הכימית שהלמה היום בעיירה חאן שייחון, וגרמה לילדים להיחנק ברחובות, אירעה כחלק מהגברת הפעילות של רוסיה ושל סוריה במעוז המורדים האחרון במדינה החרבה, בשימוש של סוגים רבים של כלי נשק ותחמושת קטלניים.
רובו המוחלט של המחוז הגובל בטורקיה נמצא בידי האופוזיציה, שהשתלטה עליו במתקפה מוצלחת במרץ 2015. סמלי השלטון בדמות פסליו של חאפז אל-אסד, אביו של בשאר, הופלו עם כיבוש בירת המחוז בתקופה שבה היה השליט הנוכחי מהמשפחה העלוואית על הקרשים. ג'בהת א-נוסרה, שלוחת אל-קאעדה בסוריה, חבר לארגונים אסלאמיים ופלגים בצבא סוריה החופשי כדי להבקיע דרך לרצועת החוף, לב לבו של המשטר.
ההתערבות הרוסית כחצי שנה לאחר מכן עצרה את המומנטום של המורדים, שהתהפך - כנראה לבל יחזור. אחרי ההתמקדות בשחרור חאלב, שהושג בדצמבר בתום מבצע ברוטלי של נאמני הנשיא, חיזבאללה ומיליציות שיעיות שנתמכו מהאוויר על ידי רוסיה, נחתם הסכם הפסקת אש בתיווך טורקיה ורוסיה. ההסכם אפשר לאלפי מורדים ומשפחותיהם להתפנות על אידליב, בדומה להסכמי פינוי שנחתמו בין המשטר למורדים בכמה פרברים של דמשק ובכיס ההתנגדות האחרון בחומס.
עוד בוואלה! NEWS:
הבית הלבן על המתקפה הכימית בסוריה: תוצאה של חולשת אובמה
העסקה של אובמה והגיבוי של פוטין: כך אסד יכול לטבוח בנשק כימי
גורם הצלה באידליב לוואלה! NEWS: "לא היה בית חולים שיטפל בפצועים"
אוכלוסיית המחוז גדלה משמעותית, רק כדי להיקלע למלכודת שטומנים להם אסד וחברו ולדימיר פוטין. חרף הפסקת האש שלכאורה עוד שוררת על אף שהשטח בוער כרגיל, מוסקבה ודמשק הותירו לעצמן פתח לתקוף "ארגוני טרור", כשמבחינתן כמעט כל קבוצות האופוזיציה עונות על הגדרה זו. לנוכח העובדה שג'בהת א-נוסרה - כיום חלק מתחריר א-שאם, יחד עם ארגונים קטנים נוספים - הוא חלק הארי מכוחות המורדים באידליב, לתושבים צפויים ממטרים של אש בעתיד הקרוב, ואף גרוע מכך אם ייפתח מבצע רחב היקף.
פעולה קרקעית משמעותית באידליב תדרוש כוח אדם רב, החולשה המרכזית של צבא אסד ששורותיו התרוקנו בחלוף שנות ההתקוממות. בשר התותחים של המילציות השיעיות שהגישה לו איראן אינו מספיק כדי לבסס מחדש את השליטה על כל שטחה של סוריה, כפי שהבטיח הנשיא לעשות. שלוש מתקפות שונות - בדרעא, בדמשק ובחמאת - שבהן פתחו תחריר א-שאם וארגוני מורדים אחרים בשבועות האחרונים, הדגישו את הקושי של המשטר להתמודד עם כמה חזיתות בו-זמנית ואת השמיכה הקצרה שלו.
עם זאת, אסד יכול להתנחם שבשטחי דאעש במזרח המדינה מטפלים עבורו הקואליציה האמריקנית והכורדים, ומסירים מגבו עול משמעותי שמפנה עבורו משאבים לאידליב וסביבותיה. חלקו הצפוני של המחוז עשוי להיות נקודת ההתחלה של כל מבצע עתידי, לשם הפרדתו מטורקיה וגדיעת נתיב אספקה משמעותי למורדים. בתחילת השבוע כבר התקיפו כלי טיס רוסיים עיירה באזור, שאליה פונו אזרחים מדאריא, פרבר של דמשק שנכנע למצור של המשטר.
ואם לא די בכך, גם ארצות הברית הגבירה לאחרונה את תקיפותיה באידליב נגד יעדי תחריר א-שאם, שאותו היא מתעקשת להמשיך ולכנות אל-קאעדה. באחת מהן אף נפגע לפי האופוזיציה מסגד ובו אזרחים רבים, למרות הכחשותיה של וושינגטון. במחלקת המדינה הבהירו עוד אמש, במקביל לגינויים למתקפה הכימית, כי נוכחות אל-קאעדה בצפון סוריה היא סכנה ממשית שיש להתמודד עמה בהקדם האפשרי. ארצות הברית יכולה לגנות בשאט נפש את המתקפה הכימית, אבל בסופו של יום היא תוקפת את שני האויבים המרכזיים של המשטר.
ולכן, קשה להאמין שהצהרות הגינוי המזועזעות ששחררו בירות המערב ומדינות ערב יובילו לתוצאות שונות מאלו של מתקפות כימיות וקונבנציונליות קודמות. האדישות כלפי מעשי הטבח של אסד ובעלי בריתו היא זו שסללה את הדרך לכיבוש חאלב תוך כדי החרבתה, ולהגדלת התיאבון של דמשק. זה לא צפוי להשתנות, גם לא אחרי עוד כינוס "דרמטי" של מועצת הביטחון של האו"ם, שם יושבת עם זכות וטו שותפה מרכזית וראשית לפשעים הנוראיים המתחוללים בסוריה.
דונלד טראמפ מאשים במידה רבה של צדק את קודמו בתפקיד באחריות למצב. הרי השמדת מצבורי הנשק הכימי, ובכללו הסארין שהרג אתמול כמאה איש, לא הושלמה. זאת למרות ההסכם שעצר את התגובה למתקפה הכימית בפרברי דמשק ב-2013 ומנע את מימוש "הקו האדום" של ברק אובמה. עם זאת, החיבה שהפגין טראמפ כלפי אסד במהלך העימותים הנשיאותיים ורצונו לשתף עמו פעולה נגד דאעש הם לבטח לא פחות גרועים.
ממשלו הבהיר בתחילת השבוע כי אסד לא הולך לשום מקום, והוא שמע את המסר היטב. בצרפת מיהרו לומר אחרי התקיפה אמש כי זהו מבחן של טראמפ, אך מהר מאוד הוא סיפק לה את התשובה - בבית הלבן הבהירו כי אין אפשרות לחילופי שלטון והנשיא עצמו הסתפק בהצהרה כתובה. הוא אפילו לא הקדיש ציוץ להרג ההמוני באידליב. את השימוש בטוויטר יקיר נפשו הוא שומר לנושאים החשובים עבורו באמת.
כל עוד לפטרוניו במוסקבה ובטהראן לא יימאס ממנו, קשה לראות מה יעצור את אסד בדרך למבצע ארוך ועקוב מדם לשחרור המחוז שהפך לממלכת אל-קאעדה, כשארצות הברית ושותפותיה מתרכזות במערכה הצפויה בא-רקה. אם לשפוט לפי ממדי הקטל בעיירה אחת, זהו רק הקדימון למה שמצפה באידליב עד שתעוטר שוב בפסליו המוזהבים של מייסד המשטר, גם במחיר של השמדת עמו.