במהלך ישיבת הבוקר היומית בתחנת המשטרה בקריית שמונה ביום שני שעבר, התבקש אחד מהקצינים לתאר את מצבו של שדה כרוב גדול בעמק החולה. "השדה עומד יום אחד לפני הקטיף, וזו נקודת הזמן הרגישה ביותר שבה עלולים להגיע גנבים ולגנוב את התוצרת החקלאית", הסביר סגן-ניצב איאד פרג', מפקד תחנת המשטרה בעיר.
"הפגיעה בחקלאים היא נושא שאני רגיש לו באופן מיוחד", הוסיף, והסביר: "חקלאי עובד קשה יום-יום, כל השנה, בחום, בקור, בלילות ובגשם. הוא מתמודד עם בצורת ואי-ודאות, ואז, כשהוא בא לקטוף את הירק או הפרי, בא מישהו ובהינף יד גוזל את מקור פרנסתו. זה דבר שאני לא מוכן לסבול, והחלטנו לטפל בכך בחומרה רבה".
פרג' הצביע על שורה של מקרים בתחום התחנה שלו, שטופלו במהירות ובהצלחה גדולה, ולדבריו, "מספר מקרי הפשיעה החקלאית בגליל העליון נמצא בירידה גדולה". לשם הדגמה, הוא מצביע על שתי מכוניות החונות במגרש העפר שבעורפה של תחנת המשטרה. אחת מהן נלקחה מידיה של תושבת הכפר טובא-זנגריה, לאחר שנמצאו בה 200 קילוגרמים של תפוזים שהיא נחשדה בגניבתם. המכונית השנייה הובאה לתחנה לאחר שארבע נשים מעראבה שנסעו בה נתפסו כשבידיהן תוצרת חקלאית שהן נחשדו בגניבתה - אגוזי פקאן ממטעי איילת השחר וקלמנטינות ממטולה. נגד הארבע כבר הוגש כתב אישום.
עוד בנושא בוואלה! NEWS:
אב ל-15 מהצפון גנב אבוקדו בסך 2,450 שקל - ונאסר לשמונה חודשים
עשרות ק"ג של פירות הדר בתא המטען: 3 נשים הואשמו בגניבה מפרדס
בעלי משקים כבר התייאשו מהפריצות: "הצעד הבא - פיגוע נגד חקלאים"
כעת מבקשת המשטרה לחלט את שתי המכוניות. פרג' סבור כי "המסר שאנחנו מעבירים כבר מחלחל. מי שצריך רואה ומבין שאנחנו לא מוותרים על קלה כחמורה". לדבריו, "אני מעביר מסר שפה לא יהיו גניבות חקלאיות".
סנ"צ פרג' מודה שחקלאים רבים לא מתלוננים על מה שנתפס כ"גניבות קטנות". "יש כאלה שמרימים ידיים ולא מאמינים שהגנבים באמת יבואו על עונשם. אבל הם חייבים להבין שהרתעה טובה תבוא רק אם ישתפו פעולה. גם גניבה שנתפסת כבעלת ערך זעום מטופלת אצלנו. אסור לוותר", אמר. "היו מקרים שבהם הגענו לשטח וביקשנו מהחקלאים שיתלוננו על גניבות. ככל שיתלוננו ותהיה נחישות, נמגר את התופעה".
פלג אוברוצקי מכיר על בשרו את המאבק הזה. הוא לא מוותר, ונאבק מול כל גילוי של פשיעה חקלאית ופגיעה בחוות עין כמונים, שמשפחתו הקימה בעמל רב. הוריו, עמירם ודרורה, הקימו את החווה לפני 40 שנה. עם הזמן התפתח במקום משק גדול לגידול עזים וייצור גבינות, וכן בית בד להפקת שמן זית. החווה מוכרת כאחת ממחלבות הבוטיק הראשונות בישראל, וגבינות העזים שלה נחשבות מהמובחרות בארץ. אולם במהלך השנים ניסו לא אחת עבריינים לנגוס בפרי עמלה של המשפחה. לא כולם יודעים שלמגש הגבינות המרהיב שיוצא מהמחלבה לשולחן הסועדים שבחצרה, יש מחיר של מאבק נחוש של אחיזה במקום, מאבק שהותיר לא מעט צלקות בקרב בני המשפחה. "כשעובד במחלבה מתקשר אלי בחמש בבוקר ומדווח על תקלה במכון החליבה, אני נושם לרווחה", אמר אוברוצקי. "נתמודד עם התקלה, זה לא נורא. הפחד שאיתו אני הולך לישון הוא שאקום לדיר ריק".
הפחד של אוברוצקי לא דמיוני. המשפחה התמודדה כבר כמה פעמים עם גניבות עזים מהדירים שלה. המקרה הקשה ביותר התרחש בסוף ינואר 2009. פלג חזר משירות מילואים מתיש במבצע "עופרת יצוקה". הלכתי לישון ובחמש בבוקר התקשר אלי אחד מהעובדים. הבנתי מיד מה קרה, ותוך שתי דקות הייתי בדיר הריק. 196 עזים אלפיניות, שהיו אז ייחודיות למשק שלנו, נגנבו. מיהרתי לרמפות להעמסת טנקים שנמצאות כקילומטר מהמשק שלנו. היה לי ברור שלשם הובלו העזים וששם העומסו המשטחים על משאיות. המקום כבר היה שומם. עליתי על המכונית ופתחתי בדהרה דרומה", סיפר.
את האירוע הזה מגדיר אוברוצקי כ"טראומה". לדבריו, "אותו הבוקר עדיין חי בתוכי". זמן קצר לאחר מכן, אביו עמירם בן ה-84 חווה אירוע מוחי קשה, שממנו התקשה להתאושש. פלג משוכנע שלגניבה הגדולה חלק מרכזי בפגיעתו של אביו. "תבין, גניבה כזאת לוקחת לך חלק מהחיים", הסביר.
"נאספו ראיות וממצאים כמו בתיק רצח"
המקרה הזה מהווה עד היום דוגמא לפעילות מקיפה ונחושה של זרועות החוק, שהביאו אז למעצר הגנבים, שהובאו לדין ונשלחו למאסרים ממושכים. משפחת אוברוצקי לא נותרה לבדה: הודעה על הגניבה הופצה לכל תחנות המשטרה בארץ. כעבור יום הגיע מידע מודיעיני על הימצאות העזים בעזריה שבמזרח ירושלים. כוח של יחידת ארז של משמר הגבול, יחד עם חיילי צה"ל, איתר 124 מהעזים מתחת לביתו של החשוד המרכזי בגניבה.
המספרים שסימנו את העזים הוסרו מאוזניהן, והחשוד טען כי קנה אותן. מעצרו לא היווה את סיום הפרשה - מדובר היה בחקירה מעמיקה ומושקעת. לדברי אוברוצקי, "נאספו ראיות וממצאים כמו בתיק רצח. כל הגורמים עבדו בצורה יפה מאוד". למרות שאיבד 68 עזים, בשווי מאות אלפי שקלים, ושתנובת העזים המבוהלות והפגועות ירדה, העסק המשפחתי ניצל.
בפרקליטות מחוז הצפון הוקם באותם הימים צוות מיוחד לטיפול בעבירות רכוש ובפשיעה חקלאית. בראש הצוות עמד עו"ד תומר שוורץ. המטרה הייתה לשנות את היחס כלפי עבירות מהסוגים האלה. אוברוצקי מגדיר את השנים שקדמו לכך כתקופה של הפקרות. מבחינות, הדבר הגיע לשיא במקרה שבו תפס חשוד בגניבת שש עזים. אפילו סימני ניתוח ייחודיים שנותרו על בטנה של אחת העזים לא הספיקו אז כדי להשיב את העזים לידיו. לאחד הדיונים בבית המשפט אף נאסר עליו להיכנס.
"בסוף הדיון, הנאשים וסנגורו יצאו מחויכים מהאולם, אחרי שהוטל על הנגב קנס בסך אלף שקלים. כלומר, הוא יצא נשכר מהגניבה. זה ממש פצע. זו הייתה תקופה של חוסר אמון במערכת. הגנבים הציתו לי את המתבן כנקמה על כך שהתלוננתי", סיפר. "נגרם לי נזק גדול. אחר כך גם תקפו חברים שלי ששמרו פה. בנוסף, היו עוד ניסיונות גניבה ופריצה לבית הבד".
פעילות המשטרה והצוות של שוורץ בפרקליטות הובילו עוד ועוד עבריינים אל ספסלי הנאשמים. לאט לאט החלו בתי המשפט להחמיר עם העבריינים, שעד אז זכו ליחס סלחני. שלושת הנאשמים בגניבת העדר של אוברוצקי נשלחו לשנתיים עד ארבע וחצי שנות מאסר. היה זה תור הזהב בטיפול בפשיעה החקלאית. שילוב הכוחות בין הרשויות והחמרת הענישה שלחו אז עבריינים רבים לבתי הסוהר.
בעין כמונים יודעים כעת שקט, ופנויים לטפח את העדר. גם נוכחותן בחווה של מתנדבות שנת שירות של תנועת "השומר החדש" מסייעת לשקט הזה. אבל לדברי אוברוצקי, "במקומות רבים יש מגדלי צאן שחיים במצוקה". לפני כחודש התכנסו מגדלי צאן מרעה לפגישת חירום באזור ירושלים. "יש מגדלים שעדיין סובלים מגניבות, וכולם חיים בחוסר ביטחון", סיפר.
לדבריו, המצוקה הולידה רעיונות ופתרונות שונים. חלקם מעניינים, חלקם מוזרים, וחלקם אף משעשעים. "אחד החקלאים הציע להציב כלב מאולף בתוך כלוב גדול, שייפתח מרחוק כאשר יש התרעה על גניבה", אמר. כמו בכל מפגש של חקלאים, הוא מספר, עלו גם דיבורים על ירי בגנבים.
"אנשים לא מבינים. הכלכליות של חקלאים מתנהלת תמיד על הסף. חקלאי יודע שיש בצורת, קרה ושאר פגעי טבע, אבל אי אפשר לקבל מקרה שבו מישהו בא לביתך וגוזל ממך במזיד את הקיום שלך. זה ממוטט אותך לגמרי", אמר. "חקלאי סופג אלף מכות קטנות ומתמודד איתן. מכה של גניבה יכולה להיות המכה שתגמור אותו".
למרות השקט היחסי שהוא חווה, ממפגשים עם חקלאים אחרים אוברוצקי מסיק כי "הטיפול המעולה שהיה במקרה הגניבה הגדול אצלנו היה מקרה יוצא דופן. יש תחושה שהמערכות פחות חזקות היום". מערכת המשפט, מצדה, מצהירה כי לא כך הדבר. לפני כשבועיים אמר נשיא בתי משפט השלום בצפון, השופט דורון פורת, כי הוא מבין את החומרה שבפשיעה החקלאית. "היא אחד התחלואים הקשים באזור הצפון", אמר לגיליון "עורך הדין", כתב העת של לשכת עורכי הדין. "כאשר גונבים מהחקלאי, לא גונבים ממנו רק את מטה לחמו המידי, אלא גם את הפנסיה העתידית שלו", הוסיף. הוא עצמו גזר בעבר שבע שנות מאסר על עברייני פשיעה חקלאית.
גם בתחנת המשטרה בקריית שמונה מבהירים עד כמה הם רציניים במאבקם בתופעה. כחלק מההתייעלות למלחמה בגנבים, הוחלט במחוז צפון של המשטרה להכפיף את מערך הישובים של מג"ב למפקדי התחנות. פיילוט זה הוכיח את עצמו ושוכפל למחוזות נוספים.
רב-פקד נור פארס הוא שעומד בראש משרד מג"ב בקריית שמונה. "הפכנו ליעילים יותר", הצהיר. "הפעולה שלנו היא נטו לטיפול במרחב החקלאי. זה נושא שניצב בראש סדר היום שלנו. אנחנו נמצאים בקשר יומיומי עם חקלאים, עד לרמה של מיפוי השדות והמטעים. אנחנו יודעים, לדוגמא, איפה מגדלים אבוקדו, ומה מועד הקטיף במטע, כדי שנדע להפנות את הפעילות לאותם המטעים בעונה הרגישה שלפני הקטיף". לא מזמן הוא קיבל פנייה מחקלאי שזיהה פרצה בגדר מטע האבוקדו שלו. כוח של מתנדבי מג"ב מיהר למקום כדי לבדוק את הפנייה, וגם כדי להפגין את מהירות הפעולה ולהראות נוכחות במקום, דברים שנצפים על ידי הפושעים ועשויים להרתיע אותם.
שינוי נוסף שננקט בחודשים האחרונים במחוז הצפוני של המשטרה הוא התמקדות מחלקת התביעות של המחוז בנושא. לצורך כך הוצב במחלקה רפרנט מעצרים ותביעות בתחום הפשיעות החקלאיות. פקד עו"ד מאור מזרחי, שמחזיק בתפקיד, אמר כי "המדיניות היא לטפל בכל מקרה, גם במה שנראה כ'תחום האפור'. ברור שגניבה של 20 או 30 ראשי בקר היא מקרה שיטופל, אבל אנחנו מטפלים גם בגניבה של 16 קילוגרם פרי". הוא מציג מקרה עכשווי של חשוד שנתפס כשברשותו 200 קילוגרמים של אבוקדו שגנב. "שווי הגניבה נמוך ממחיר טלפון סלולרי טוב, אבל אותו החשוד נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, והמשפט יחל רק בעוד שלושה חודשים", אמר מזרחי.
"אני נאחז בקרקע, אין אפשרות אחרות"
תיק נוסף שניהל פקד מזרחי הסתיים השבוע בבית משפט השלום בקריית שמונה בגזר דין מהדהד: שמונה חודשי מאסר לנאשם בגניבת 345 קילוגרם אבוקדו ממטעי קיבוץ מחניים. לדבריו, "למדנו בתביעות תיקי חקירה מהעבר, וזיהינו דפוס שחוזר על עצמו שלפיו המתלוננים איבדו אמון והפכו ממורמרים מתפקוד המערכת. הם חשו שאין חקירות וענישה כמו שצריך. אנשים הרימו ידיים".
כעת, לדבריו, "אנחנו לא מוכנים להקל ראש. זה לא נתפס כעבירת רכוש קלה. למדנו את התחום, אנחנו נפגשים עם חקלאים ולומדים להכיר את השפה המקצועית. לדוגמא, בעקבות טיפול בתיק של גניבת כוורות אני יודע היום הרבה פרטים על המקצוע המיוחד הזה. חקלאות זה לא רק פרנסה של בני אדם, חקלאות היא אידיאולוגיה".
כך בדיוק חש גם פלג אוברוצקי, וכך הוא מנהל את חייו: "אני חקלאי כי אבא שלי היה חקלאי. אני נאחז פה בקרקע כי כך גדלתי, ואני לא רואה אפשרות אחרת". לדבריו, "המקום הזה והאדמה הזאת הם האלוהים שלי והם סדר היום שלי. אני לא יכול לשפוט את מי שנטש בעקבות גניבה שמוטטה אותו, אבל אני לא הייתי סוגר את החווה גם אם לא היו משיבים לנו את העזים שנגנבו, כי אני לא רואה דרך אחרת מלבד הדרך שבחרנו בה".
ואולם, נדמה שיותר מאכיפה וענישה, אוברוצקי כואב את הרוח שנושבת מהשלטון ומהחברה בישראל. מעטים עדיין חושבים כמו פקד מזרחי, שחקלאות היא אידיאולוגיה שיש לשמר ולתמוך בה. "הקושי הגדול ביותר הוא שהיום זה כבר לא כבוד להיות חקלאי", אמר. "גונבים לנו עזים, גונבים פירות וציוד חקלאי ואנחנו נלחמים ושורדים, אבל היום המדינה גונבת לנו את הכבוד ועם זה כבר קשה להתמודד".