פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אני נער - מה אעשה שם לבד?": ילדי מבקשי המקלט שמועמדים לגירוש

      סמואל ואדם השלימו את הפסיכומטרי ואת שנת השירות ומרגישים ישראלים לכל דבר. ואולם, בשל היותם אזרחי סודאן רווקים מעל גיל 18 הם צפויים להיות מורחקים מישראל: "החששות רבים, זה מפחיד". לפי נתוני משרד החינוך, כ-4,000 תלמידים שמוצאם מאפריקה לומדים בישראל

      "אני נער - מה אעשה שם לבד?": ילדי מבקשי המקלט שמועמדים לגירוש
      עריכת וידאו: ניר חן

      (חלוקת צווי התראה לפני גירוש לאזרחי אריתריאה וסודאן, השבוע)

      סמואל, צעיר בן 19 תושב תל אביב ויליד דרום סודאן, סיים לאחרונה שנת שירות בתנועת הנוער העובד והלומד לאחר שהשלים בגרות מלאה בבית הספר התיכון ביאליק רוגוזין בעירו. אתמול (רביעי) הגיע בפעם הראשונה למשרדי רשות ההגירה והאוכלוסין כדי לחדש את אשרת השהייה שלו. עד עתה היה פטור מכך, במשך לימודיו בתיכון ובמהלך שנת השירות שיצא אליה. אולם, כעת כשהוא רווק מעל גיל 18 הוא עומד בפני חשש שמא יפרידו אותו ממשפחתו והוא ייאלץ להישלח למדינה שאינה מוכרת לו, לבדו.

      "הגעתי לארץ לפני 11 שנים, הייתי בן שמונה כשהגעתי מדרום סודאן", סיפר סמואל לפני הוצאת הוויזה בשיחה עם וואלה! NEWS. "אני מדבר עברית, אנגלית, ערבית ולומד עכשיו צרפתית. היום אני צריך לחדש בפעם הראשונה ויזה והחששות רק מציפים אותי, זה מפחיד. פתאום, עכשיו יכולים להגיד לי שתוך 60 יום אני צריך לארגן את הדברים שלי ולצאת מישראל".

      לקריאה נוספת:
      בכיר ברשות ההגירה: "ארגוני הזרים מנצלים את ניצולי השואה ומשקרים להם"
      התכנית לגירוש הזרים מאפריקה - כל השאלות והתשובות

      סמואל אחד מילידי הזרים שמועמדים לגירוש (ניב אהרונסון)
      יצא לשנת שירות לאחר לימודי התיכון. סמואל (צילום: ניב אהרונסון)

      לדבריו, הוא אינו יודע אם יקבל מכתב התראה לפני גירוש או לא. "הכול יכול להשתנות ברגע", הוסיף סמואל. "המדינה חושבת שאנחנו לא שייכים לכאן. זה חוסר אונים, את מרבית חיי ביליתי בישראל, למדתי הרבה בארץ והמון אנשים עזרו לי להתקדם בחיים, לדעת המון דברים. כשסיימתי את התיכון אמרתי לעצמי שאני אחזיר את התרומה שלי ולכן עשיתי שנת שירות והייתי מדריך, אבל עכשיו אני מרגיש שאני לא שווה כלום".

      מבחינת סמואל הוא ישראלי לכל דבר, גם אם שורשיו בדרום סודאן ותמיד יהיה בו חלק מאותה מדינה. אבל אם הוא צריך להגדיר את עצמו הוא ישראלי. "אני התחנכתי, גרתי, גדלתי פה, השפה העיקרית שלי היא עברית ועכשיו אני חלק מהקריטריונים של גברים רווקים מועמדים לגירוש", המשיך לתאר את חששותיו. "אני לא יודע מתי זה יקרה, אולי מחר אולי בעתיד, אבל זה מרגיש שתמיד אני בסיכון. אם יגרשו אותי מפה, אני אאבד את החיים שלי. קשה לי לדמיין את זה, איך בגיל כזה אני יכול חיות לבד במדינה זרה, יש לי המון שאיפות, המון חלומות, כמו כל נער במדינת ישראל, גם לי יש חלומות לעשות דברים, להגשים אותם".

      בהודעת רשות ההגירה והאוכלוסין מקפידים להדגיש כי לעת עתה לא יגורשו מישראל נשים, ילדים ובעלי משפחות. גם שר הפנים אריה דרעי מדגיש זאת, אך המילים "לעת עתה" מבהירות לכולם כי כל אלה יהיו בסבב השני של היציאה מישראל. אולם, אותם נערים שזה עתה סיימו את לימודיהם במערכת החינוך הישראלית, ולא מכירים דבר מלבדה, הגיעו לגיל 18 כשהם לא נשואים ואוטומטית נכנסו לרשימה של מי שעומדים בקריטריונים לקבלת צו יציאה מישראל.

      אדם, בן 19, גר בשכונת שפירא בתל אביב יחד עם הוריו ושלוש אחיותיו. כמו סמואל, גם הוא סיים את לימודי התיכון בביאליק רוגוזין עם בגרות מלאה ועכשיו מחכה לתוצאות מבחני הפסיכומטרי כדי להתקבל ללימודים אקדמיים. הוא הגיע לישראל מחבל דרפור שבסודאן בשנת 2008 כשהיה בן תשע. בחודש הקרוב אמור אדם להתייצב במשרדי רשות ההגירה והאוכלוסין כדי לחדש את אשרת השהייה שלו. מאז ההודעה על הגירוש הוא לא מצליח לישון בלילה, או להתמודד עם המחשבה שיצטרך להיפרד מהוריו ומשפחתו ולהגיע למדינה זרה.

      "בהתחלה לא היו לי חברים בישראל. אחרי שנכנסתי לבית ספר יסודי ב'עמל אביב' למדתי עברית, קיבלו אותי כמו שצריך, דאגו לי, הייתה לי אפילו מורה פרטית לעברית. רכשתי חברים לאט לאט, וישראל הפכה להיות החיים שלי. זו המדינה היחידה שקיבלתי בה עצמאות, נהייתי בן אדם", הסביר אדם על חששותיו. "עכשיו כל מי שהוא מעל גיל 18 ורווק צפוי לקבל מכתב התראה, הסיכויים שידחו אותי מפה הם גדולים, כי על פי החוק כל מי שהוא רווק חייב לחזור לאוגנדה או רואנדה. מה אני אעשה שם לבד?".

      אחמד אחד מילידי הזרים שמועמדים לגירוש (ניב אהרונסון)
      צפוי להתייצב לראשונה בלשכת ההגירה החודש. אדם (צילום: ניב אהרונסון)

      אדם מכיר בכך שהמצב שאליו נקלע הוא תוצאה של החוק בישראל אך מדגיש כי אין לו מושג מה יעשה כשיגיע לתחומי אחת מהמדינות שאליהן מורחקים אזרחי סודאן ואריתריאה. "אני לא יודע איזו שפה מדברים ברואנדה. אני לא יודע מה קורה שם. גדלתי פה, כל החיים שלי כאן. אני מגיל צעיר כאן, מה אני אמור לעשות במדינה כמו רואנדה? פה נמצאים החברים שלי, המשפחה שלי כאן, תתארו לכם שיום אחד ייקחו אתכם וישמו אתכם במקום בלי שפה, בלי משפחה, בלי חברים, בלי אף אחד שיגיד לך לאן ללכת", הוסיף.

      "אני עדיין ילד, אני לא יודע מה קורה בעולם אפילו. אחרי שהתבססתי פה איך אפשר לעקור אותי ולשים אותי במדינה הזאת, זה כמו שייקחו את הילדים שלכם וישימו אותם במדבר, ללא התקדמות טכנולוגית, שירותי רווחה, כלום. ב-19 בחודש אני נוסע לחדש את הוויזה שלי, ובינתיים שומע שכל מי שהלך לחדש אותה קיבל זימון לשימוע. אני לא ישן בלילה, בבת אחת גומרים לי את כל החלומות שלי והתקוות".

      בתוך שנה: עליה של כאלף תלמידים ממדינות אפריקה במערכת החינוך

      לבקשת וואלה! NEWS פרסם משרד החינוך נתונים על אודות כמות האזרחים הזרים שלומדים במערכת החינוך בישראל: 17,555 תלמידים ממדינות ברחבי העולם. על פי הנתונים בשנת הלימודים 2018 ישנם 4,221 תלמידים אזרחי מדינות שונות באפריקה הלומדים בישראל. מדובר בעלייה של כאלף תלמידים מאז השנה שעברה, במספר התלמידים ממדינות אלה שעמד אז על 3,197.

      על פי הנתונים, רוב התלמידים אזרחי אפריקה מתגוררים באזור תל אביב רבתי. מספר התלמידים ממדינות אלה במחוז תל אביב של משרד החינוך עומד על 2,872. במחוז מרכז לומדים 497 תלמידים אזרחי אפריקה; במחוז הדרום 479, במחוז ירושלים 264, במחוז חיפה 83, במחוז הצפון 20 ובמחוז יהודה ושומרון שישה תלמידים.

      פריסת תלמידים זרים מאפריקה במערכת החינוך (מערכת וואלה! NEWS , -)

      עקב הגידול: תוספת של 17 מיליון שקל בתקציב המעניק משרד החינוך

      הנתונים מראים גם את פילוח התלמידים על פי שלבי גיל: 2,935 אזרחי מדינות אפריקה לומדים בחינוך הקדם-יסודי, 1,165 בחינוך היסודי, 61 בחטיבות הביניים ו-59 בחטיבה העליונה. משמעות הדבר היא שמרבית התלמידים הם ילדים קטנים שנולדו בישראל.

      בחודש ספטמבר 2016 נחשף בוואלה! NEWS מכתב ששלח ראש עיריית תל אביב רון חולדאי לשר החינוך נפתלי בנט ולשר האוצר משה כחלון ובו התריע כי עירו אינה עומדת בעומס התלמידים הזרים. חולדאי הוסיף כי המשאבים של מערכת החינוך בתל אביב אינם מספיקים כדי לענות על צרכי החינוך של כל התלמידים ממדינות אפריקה הגרים בעיר.

      תלמידים במערכת החינוך שנולדו באפריקה – שנת 2018 (מותקן) (מערכת וואלה! NEWS , -)

      נתוני משרד החינוך מצביעים גם על גידול בתקציב המשרד בעקבות הגידול במספר התלמידים הזרים. בשנת 2017 עמדו לרשות משרד החינוך 42.8 מיליון שקל לטיפול בילדי הזרים ואילו בשנה הנוכחית גדל התקציב ל-60.3 מיליון; עלייה המסתכמת ב-17.5 מיליון שקל תוך שנה בלבד.

      הנתונים מספקים פילוח של כלל המדינות מהן מגיעים תלמידים זרים למערכת החינוך בישראל. בשנת 2018 למדו 17,555 תלמידים ממדינות זרות בבתי ספר בישראל - כאשר המדינה המובילה היא ארצות הברית עם 4,164 תלמידים. במשרד מסבירים את הנתון הזה בהימצאות ילדיהם של מי שהגיעו לשליחות או עבודה בישראל במערכת החינוך וכן בתלמידים במגזר החרדי שלהוריהם אזרחות אמריקנית.

      במקום השני נמצאת אריתריאה עם 3,455 תלמידים, ואחריה קבוצת התלמידים הפלסטינים שאינם אזרחי ישראל ומתגוררים ביהודה ושומרון, שמספרם במערכת החינוך עומד על 2,138. בהמשך הרשימה נמצאות בריטניה עם 1,173 תלמידים, אוקראינה עם 771, הפיליפינים - 733, רוסיה - 680 ומדינות נוספות באירופה.

      חלוקת מכתבי גירוש של רשות ההגירה למבקשי מקלט, לשכת ההגירה, בני ברק, 4 בפברואר 2018 (יותם רונן)
      התור ללשכת רשות ההגירה והאוכלוסין בבני ברק, השבוע (צילום: יותם רונן)

      באשר למדינות נוספות באפריקה: אתיופיה נמצאת במקום ה-13 ברשימה עם 170 תלמידים; ואחריה סודאן עם 151 וניגריה עם 131. גאנה נמצאת במקום ה-22 עם 82 תלמידים, דרום אפריקה במקום ה-32 עם 56, חוף השנהב במקום ה-33 עם 51; וקונגו במקום ה-36 עם 41 תלמידים. עוד עולה מהנתונים כי שישה תלמידים אזרחי דרום סודאן לומדים במערכת החינוך הישראלית בשנת הלימודים 2018.

      לדברי מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב משרדו "פועל בהתאם לאמנות בינלאומיות ובהתאם לחוק הישראלי, ומתוקף כך מעניק שירותי חינוך לכולם, ללא אבחנה בין דת, גזע או לאום".

      מנהל ביאליק רוגוזין: "יש חשש מהלא נודע; זה כמו טראומה"

      עם תחילת ההודעות על קמפיין היציאה מישראל של אזרחי אריתריאה וסודאן מצא עצמו אלי נחמה, מנהל בית הספר ביאליק רוגוזין, נאלץ להתמודד עם המשבר שאליו נקלעו תלמידיו. "תמיד היה סימן שאלה גדול לגבי עתידם כאן", אמר. "יש ילדי מהגרי עבודה שההורים שלהם לא חוקיים ויכולים להיות מגורשים בכל רגע. לילדי מבקשי המקלט תמיד הייתה את המטריה והחסות של התהליך שבו הם נמצאים, אך עם הוצאת ההודעות לתקשורת על תחילת המבצע, השינוי בסטטוס קוו החל להביא לתחושות של חשש מהלא נודע, פחד, משבר, חרדה ודיכאון ובעיקר חוסר תפקוד והתגובות נעו בין כאלה שנעשו נמרצים ומדברים ללא הפסקה לבין תופעות של אלימות ושקט ודחק, זה כמו טראומה אצלך ואצלי".

      לדבריו, בית הספר שבראשו הוא עומד הוא מוסד ממלכתי ציבורי אמנם, אך מה שמייחד אותו הוא "המנדט החשוב" שקיבל מהמדינה "לדאוג לילדים האלה, להוות עוגן בטוח בחיים שלהם כשהכול רועד מסביבם ומתערער". מול השאלות המטרידות את תלמידיו, בעיקר את השמיניסטים שצפויים לעמוד בשנה הבאה בפני מכתבי התראה לפני יציאה מישראל, הוא מעלה שאלות אינפורמטיביות שעליהן אין לו תשובה.

      תלמידים במערכת החינוך שנולדו באפריקה – שנת 2018 (מערכת וואלה! NEWS , -)

      "מה יקרה, האם זה באמת יקרה, מתי? השאלה שהכי מדאיגה אותם היא שלב הגירוש שמתמקד בעיקר בגברים רווקים מעל גיל 18", הסביר נחמה. "זה אומר שהגירוש נוגע בעצם לבוגרי בית ספר שסיימו אותו או שעומדים לסיים אותו. יש לי ילדים היום שבעוד חצי שנה יכולים להיות מגורשים ואם מחלקת ההגירה תחליט שהם רוצים לגרש אותם מחר, הם יכולים לגרש אותם מחר". בבית הספר כבר התכוננו להליך הפיקוח והחלו לחלק מכתבים ואישורי לימודים להורים שילדיהם לומדים בבית הספר, הוסיף.

      לדברי נחמה, "רוב הילדים שלומדים פה נולדו בארץ או עלו בגיל צעיר. הם לא מכירים את השפה של המדינה אליה הם מגורשים, לא מכירים את התרבות, הם ישראלים לכל דבר ועניין. הפחד העיקרי הוא בעצם הפרישה של הילדים ממערכת החינוך שמבטיחה להם אופק טוב יותר, אקדמי, תמיכה בהיבט הרפואי וההתפתחותי, הזנה, שבסוף מביאה אותם למצוינות. יש לי 15 סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות בחו"ל וממומנים על ידי תרומות שגייסנו עבורם. כל מה שהם חלמו עליו יכול להיקטע באחת, אנחנו מחזירים אותם לפליטות איומה נוראית".