מתחילת שנת 2018 התרחשו עשרה מקרים של חדירות פלסטינים לישראל. הקבוצה האחרונה חדרה ביום חמישי האחרון כשהיא חמושה בסכינים ורימון רסס. ביום שישי לקראת ערב הגיעו לפחות שלושה פלסטינים אל גדר המערכת באזור החטיבה הדרומית בפיקודו של אלוף-משנה קובי הלר. כוחות הוקפצו אל המקום והפלסטינים חזרו לעומק השטח הפלסטיני.
מקורות בפיקוד דרום טוענים כי מוקד הבעיה נובע מחוסר יוזמה בפעילות מבצעית מערבית לגדר כדי לשמר שקט ויציבות בגבול, על מנת לאפשר את בניית החומה התת קרקעית. גם הפעילות מנגד שלא מאפשרת לכוחות צה"ל להיות חשופים כמו בעבר לאורך הגדר מחשש לירי נ"ט, צליפה ומטעני חבלה, מקשה על פעילות הכוחות.
עוד בוואלה! NEWS:
צה"ל כיתר בתים בשכונת הרוצח מהפיגוע בחוות גלעד; חשודים נעצרו
נלחמים יחד בדאעש: "ישראל תקפה יותר מ-100 פעמים במצרים בתוך שנתיים"
"מתקן חולות או רואנדה? עדיף כלא": מבצע החזרת מבקשי המקלט יחל מחר
יחד עם זאת, טוענים אותם מקורות שכדי להיות ערוך טוב יותר לרגע שבו יעזו קבוצות גדולות של פלסטינים לחצות בהפתעה את הגבול או חוליית מחבלים מקצועית יסתערו לבצע פיגוע יש לעבות את מרכיבי ההגנה וההתרעה. אותם מקורות טוענים כי נדרשות יותר מערכות "רואה יורה" (מערכות ירי שנשלטות מתוך החמ"לים א.ב) לאורך הגבול. יש צורך ביותר אמצעי תצפית בנקודות התורפה ועיבוי כוח האדם בחמ"לים כדי לעמוד בעומס המבצעי שכולל את אבטחת מאות העובדים להקמת החומה התת קרקעית.
מהלכים אלו תלויים בחלוקת המשאבים של המטה הכללי. המקורות הדגישו כי אם פלסטינים מצליחים לחצות את הגדר בגלל אתגר בזיהוי בשטח הפלסטיני, ולא בגלל זמני התגובה של כוחות הסיור, צריך להיות מודאגים מהאפשרות שיש חוליות מחבלים שמניחות מטעני חבלה בשטח במסגרת המוכנות למערכה עתידית עם צה"ל.
בשנת 2016 התרחשו 65 אירועי חדירה ובשנת 2017 התרחשו 60 מקרים של מעבר פלסטינים מרצועת עזה לישראל. מקורות בפיקוד דרום מייחסים את הירידה באירועי החדירה בין היתר למאמץ של יחידה ייעודית במנגנוני הביטחון של החמאס שפועלת לאורך גדר המערכת ובעומק למנוע מעבר פלסטינים לישראל. חלק מהפלסטינים מוחזרים על ידי צה"ל עוד באותו היום לשטח הפלסטיני וחלקם עובר לחדרי החקירות של השב"כ ו"מזמר". לעתים המידע המודיעיני שחושפים חוקרי השב"כ הוא משמעותי ומאפשר למערכת הביטחון להרחיב את התמונה על מה שמתרחש תחת ממשלת החמאס בעזה.
למרות שכלל הפלסטינים החודרים נתפסים על ידי כוחות צה"ל בטווחים של מאות מטרים אחדים עד קילומטר וחצי, במקרים חריגים, ויש כאלה, בהם מצליחים לחמוק מהכוחות לאורך דקות ארוכות ברדיוס של מאות מטריםמרחף החשש התמידי באוגדת עזה בפיקודו של תת-אלוף יהודה פוקס כי יגיע הרגע שבו חוליית מחבלים תנסה לנצל את צירי החדירה הקבועים לביצוע פיגוע.
גורמי צבא מדגישים כי המעצר של הפלסטינים מתבצע בטווח של עד מאות מטרים מהגדר אך יש יישובים ומוצבים שקרובים מאוד לגדר המערכת ויש חקלאים שפועלים בסמיכות לגבול, ולכן מדובר בנקודה מאוד רגישה ונפיצה. לאחרונה לא פסל קצין בכיר מאוד בפיקוד הדרום את האפשרות כי ארגוני טרור סוררים ינסו להשתמש במנהרות התקפיות של החמאס לביצוע פיגוע מתחת לעיני הזרוע הצבאית של הארגון (לפי הערכות, חמאס מאבטח את המנהרות שלו א.ב).
המצוקה הכלכלית ברצועת עזה היא, להערכת גורמים במערכת הביטחון, המדרבן העיקרי לניסיונות החדירה לישראל. "הם מבינים שהם לא ימצאו עבודה בישראל אבל לפעמים המצוקה אישית שלהם כל כך קשה שהם מעדיפים להיות כלואים בישראל, לקבל מיטה חמה ואוכל מלהיות ברצועת עזה", אמר גורם ביטחוני בשיחה עם וואלה! NEWS. לפי הערכות במערכת הביטחון, ברגע שתסתיים בניית החומה התת קרקעית ותתקדם במקביל החומה מעל פני הקרקע, הפלסטינים יבינו כי נעלמו התקוות לעבור לישראל ונדמה שיתגברו עוד יותר הניסיונות להימלט מידי חמאס.
ח"כ חיים ילין (יש עתיד) המתגורר בנגב המערבי לא הרחק מהגבול אמר לוואלה! NEWS "ככל שהמצוקה האזרחית בעזה גדלה וכמות המשאיות העוברות דרך מעבר כרם שלום קטנות, כמו המסתננים עם ובלי נשק תגדל".
לחוסר היציבות בגבול רצועת עזה יש סימנים נוספים. לא רק מערכת היחסים המתהדקת בין חמאס לחיזבאללה ואיראן, אלא מגמות נוספות כמו הרקטה ששוגרה לעבר ישראל בליל שישי וחמש רקטות ששוגרו בשבת לעבר הים על ידי חמאס במסגרת ניסויים להרחבת הטווחים של הרקטות ושיפור הדיוק. צה"ל אומנם תקף יעדי חמאס בתגובה לשיגור הרקטה בליל שישי ומזכיר לכולם כי חמאס הוא הריבון, אך הארגון הקיצוני לא בהכרח שולט באופן מוחלט ברצועת עזה ואם המצב הכלכלי יחריף נראה התגברות של שיגורי רקטות ותופעות שליליות נוספות. בשלב הזה, אומרים גורמים במערכת הביטחון, יש לחמאס מה להפסיד אך ברגע שבו הוא ירגיש שאין לו מה להפסיד הוא יכנס למערכה של "אין ברירה" נגד ישראל כדי להיחלץ מהבידוד והמצוקה הכלכלית.