(בווידאו: הגשת כתב אישום נגד רוצחי דוד בר-קפרא, 2015)
נראה שהזמן בכרם המשפחתי של משפחת בר-קפרא במושב פדיה קפא בצהרי ה-16 ביולי 2015, היום שבו נרצח באכזריות אב המשפחה, דוד בן ה-70. דוד נרצח על ידי שני פלסטינים, מוג'אהד עאסי ועלא אסי, בני דודים תושבי בית לקיא שבנפת רמאללה. הם חדרו לשטח ישראל, הגיעו לכרם המשפחתי, דרשו מדוד כסף ואז היכו אותו וגרמו לפציעתו באורח אנוש. כמה שעות לאחר מכן הוא מת מפצעיו בבית החולים אסף הרופא. שנתיים וחצי לאחר מכן, בנו הצעיר של דוד, אליה, חזר לראשונה למקום שבו איבד את אביו.
"הכרם מזכיר לי את הקשר עם אבא. הכרם זה הילדות, הנעורים ואפילו ימי הבגרות שלי", סיפר. "הייתי מגיע לכאן בחופש הגדול, שיא עונת הענבים, ועוזר לאבא בקטיף". הוא אליה נזכר בשיחות שהיה מקיים עם אביו במהלך העבודה המשותפת בכרם. "בשגרת היומיום לא הייתי מנהל עם אבא שיחות נפש, אבל בתקופה המשותפת שלנו כאן בין הכרמים היינו נפתחים אחד לשני, מדברים על דברים, מתעדכנים", אמר.
עוד בוואלה! NEWS:
בעלי משקים כבר התייאשו מהפריצות: "הצעד הבא - פיגוע נגד חקלאים"
נפלו בצ'אט: החשודים שהפילה הסוכנת "נטלי המאממת" נאשמו בפדופיליה
"מי רצח את ג'ק?": חדר הבריחה שממיין מועמדים ליחידת הסייבר
"הכרם היה מקור הפרנסה העיקרי של המשפחה. אנשים היו מגיעים מכל הארץ כדי לקנות מאבא ענבים, ועונה טובה הייתה מסדרת את המשפחה לשנה שלמה. הכרם היה העוגן הכלכלי שלנו", הוסיף. לדבריו, הרצח האכזרי של אביו מוטט את המשפחה. מאז הטרגדיה, הכרם ננטש והמשפחה לא דורכת שם יותר. "הכרם היום במצב מאוד מוזנח, אין מי שיטפל בו. כל פינה מזכירה את אבא. אחרי הרצח שלו, המשפחה סיימה את הרומן עם הכרם".
אליה קיבל את ההודעה על הפגיעה באביו כשהיה במהלך לימודיו באוניברסיטת בר אילן. "בסביבות השעה 14:00 יצאו כל מיני הודעות לתקשורת שדיברו על חקלאי בן 70 מאזור פדיה או כרמי יוסף שנפצע באורח קשה. לאט לאט, מהודעה להודעה, התחלתי לחשוש. אין בפדיה הרבה חקלאים", סיפר. לדבריו, רוב העובדים בחקלאות הם זרים או צעירים, כך שההודעה על חקלאי מבוגר שנפגע צמצמה את האפשרויות. בשעה 16:00 נשמעה דפיקה בדלת אמו ברחובות, ושני שוטרים הודיעו לה שדוד נפגע. "אמרו לי שאבא פצוע קשה ושאגיע מהר לבית החולים. כשראינו אותם שם, הבנו שאין הרבה מה לעשות. בשעה 20:00 הסבל הסתיים ואבא החזיר את נשמתו לבורא".
על פי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בלוד, אחד מהרוצחים, מוג'האד, שיקר לבן דודו וטען כי בר-קפרא חייב לו כסף על עבודתו בכרם, וכי הוא עושה את דרכו לשטח ישראל ללא היתר כדי לקבל את המגיע לו. לדברי המשפחה, מוג'האד אכן הגיע לכרם בכוונה לעבוד, אך כשנודע לדוד כי אין לו היתר עבודה, הוא הודיע לו כי לא יעסיק אותו. בלילה שלפני הרצח הגיעו השניים לשטח הכרם והעבירו בו את הלילה.
בשעות הבוקר הבחינו השניים בבר-קפרא מבצע עסקה למכירת ענבים בכרם, ומוג'האד פנה אליו כדי לדרוש ממנו את הכסף על העבודה שביצע, לכאורה, במקום. הוא הכיר את הדרך שבה מנהל בר-קפרא את עסקיו והניח כי הוא קיבל לידיו כסף בתמורה לענבים שמכר קודם לכן. המנוח שאל לזהותם של השניים, וצעק לעברם "גנבים". בשלב זה חסם מוג'האד את פיו של בר-קפרא באמצעות פיסת בד, ולאחר מכן נטלו הנאשמים מקל שהיה על הרצפה, והחלו להכותו בחוזקה בראשו ובכל חלקי גופו והוא קרס על הארץ. גם לאחר קריסתו הוסיפו השניים להכות את בר-קפרא, עד לשבירת המקל, ומוג'האד אף שפך על המנוח חומר הדברה שמצא במקום.
לאחר שאיבד את הכרתו חיפשו הרוצחים בכיסיו כסף, אך מצאו רק צרור מפתחות. הם הניחו מזרן על בר-קפרא הפצוע ונמלטו מהמקום. לאור פציעותיו הקשות, הוא הובהל לבית החולים אסף הרופא שבצריפין וכעבור שעות בודדות נקבע מותו.
עם התקדמות חקירת הרצח, ומשידעה המשפחה כי המשטרה צפויה להכיר ברצח כאירוע פלילי ולא לאומני, הפגינו בני המשפחה מול ביתו של ראש הממשלה בירושלים כשהם נושאים שלטים הקוראים "דם יהודי אינו הפקר". במסגרת המאמצים לשינוי הגדרת האירוע לפעולת טרור שלחו בני המשפחה מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרים ובו מחו על החלטת המשטרה. "לצערנו, לא רק שאין ראיות המוכיחות את המניע הפלילי, אדרבא, הראיות בשטח סותרות מכל וכל טענה זו", נכתב.
בני המשפחה ביקשו להוכיח כי ישנה טעות בהמלצת השב"כ לפרקליטות במדינה לסווג את המניע לפעולה כפלילי, במתווה של "שוד שהסתבך". "נציג השב"כ וקצינת החקירות רפ"ק ענת קצב טענו כי המלצה זו מתבססת רובה ככולה על טענת הרוצחים ועל תרגילי חקירה, וזאת על אף שאין ראיות חותכות או לכל הפחות נסיבתיות המוכיחות את טענתם", נכתב. "משפחתנו הוכתה בתדהמה רבה לנוכח המלצה זו".
"על איזה סכסוך פלילי הם מדברים? זה דם יהודי שנשפך", אמר אליה. "גם אם מישהו לכאורה חייב לך כסף, אתה לא מתכנן מראש איך להגיע לכרם ואז רוצח אותו באכזריות. בעיקר כשהפלסטיני אמר לחוקרים שלא הייתה ביניהם שום איבה".
בני הדודים הפלסטינים היו מוכרים למערכת הביטחון בעקבות מעורבותם בפעולות טרור עממי. העבירה שיוחסה להם היא עבירת רצח במזיד תוך ביצוע עבירה אחרת. שב"כ חקר תחילה את הפרשה בחשד לרצח על רקע לאומני, אולם לאחר חקירה מאומצת, למורת רוחה של המשפחה, השניים הואשמו ברצח על רקע פלילי. גזר דינם של השניים טרם ניתן.
בן משפחה אחר של הנרצח ציין כי "לא ייתכן שהרכבי השופטים יקלו בעונש וידחפו לעסקת טיעון. שני צעירים בעלי רקע בטרור, על פי הודעת השב"כ, נכנסים לישראל ללא אישור, רוצחים חקלאי בן 70 והורסים משפחה שלמה". לדבריו, "השופטים מנחם פינקלשטיין, ליאורה ברודי ורמי אמיר חייבים להבין שזהו רצח נתעב בידי רוצחים מתועבים, ואנו לא נוותר עד שימצו איתם את הדין".
כשהוא פוסע בין הכרמים, דיבר הבן השכול על היעדר תחושת הביטחון של עובדי האדמה בישראל. "אף פעם לא הרגשנו שאבא בטוח בעבודתו בכרם. רוב העובדים מתאילנד, או ערבים חוקיים או לא חוקיים, אלה לא עובדים שירוצו לעזרתך אם חלילה יקרה משהו", סיפר. "היו שבתות שאבא שהיה נשאר לישון בסביבת הכרם כדי לשמור עליו".
לדברי אליה, זכורים לו מקרים שבהם לוחמי משמר הגבול, שאמורים היו לשמור על המקום ולסייר בין המשקים החקלאיים, היו מגיעים לכרם וקוטפים ענבים בכמויות גדולות. "הם היו ממלאים את הטנדר ובורחים מהשטח", סיפר. "מהר מאוד הבנו שאין באמת מי ששומר על הכרם המשפחתי", הוסיף. "היו לא מעט שיחות סביב שולחן השבת שבהן אמרו לאבא 'תיזהר, אתה מסכן את חייך', ואבא היה בשלו: 'זאת העבודה שלי ואני לא אניח לגנבים לגנוב את היבול שלי, היבול שאני עובד ומשקיע בשבילו שנה שלמה'. לא תיארנו לעצמנו שככה זה יסתיים".
ממשפחת בר-קפרא נמסר כי "המשפחה כולה כואבת ודואבת את רצח אבי המשפחה על ידי שוהים בלתי חוקיים פלסטינים. לצערנו, לכאב המשפחה מצטרף המאבק מול משרד הביטחון להכרת הרצח על מניע לאומני והסחבת המתסכלת מול בית המשפט המנסה לכפות עלינו ועל הפרקליטות הסדר טיעון מקל שלא מביא בחשבון את חומרת המקרה. אנו מקווים ומצפים כי הרכב השופטים ישלח את הרוצחים למאסר עד יום מותם ויקל ולו במעט על הכאב והאובדן".