פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המדינה מגנה על כבודם של עובדי הציבור, האזרחים משלמים את המחיר

      הרשעתו של ברק כהן, פעיל המחאה שפרסם שיר נגד שוטר, היא רק אחת מאלפי כתבי אישום שהוגשו בשנים האחרונות בגין העלבת עובד ציבור. הסנגוריה הציבורית: "העליון קבע כי חופש הביטוי הוא החופש לומר דברים מקוממים. המצב היום הוא אבסורד"

      המדינה מגנה על כבודם של עובדי הציבור, האזרחים משלמים את המחיר
      צילום: יותם רונן, עריכה: יאיר דניאל

      עו"ד ברק כהן יצא שלשום (ראשון) מחייך מבית משפט השלום בתל אביב - למרות שנידון לחצי שנת מאסר על תנאי, 300 שעות עבודות לתועלת הציבור במסגרת ארגון מסיל"ה, שמסייע לעובדים זרים, קנס ופיצוי שמסתכמים ב-8,000 שקלים. העונש נחשב קל, בוודאי בהשוואה לעונש שביקשה הפרקליטות להטיל על עורך הדין שהורשע בהעלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עד שנת מאסר בפועל.

      עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח אמר כי "חשוב שיהיו אנשים כמו כהן", שלדבריו, "מבקרים את השלטון, אפילו בסגנון ובאופן שלא הייתי נוקט בהם". פינצ'וק הוסיף כי "השלטון לא אוהב את הביקורת הזו ומנסה להשתיק אותה. במחאה של כהן נגד הבנקאים, הפרקליטות הזדרזה להגיש כתב אישום חמור. אבל בהקשר של המעשים שנגדם הוא מוחה - לא ראיתי שהם נוקטים באותה נמרצות ויצירתיות כדי להגן על הציבור".

      המקרה של כהן - שפרסם שיר מחאה נגד אלון חמדני, רכז מודיעין במשטרה - זכה לתשומת לב רבה, אך אין הוא יוצא דופן. מדי שנה מוגשים יותר מאלף כתבי אישום הכוללים סעיפים של העלבת עובד ציבור, ויותר ממאה שכוללים אך רק את העבירה הזו. רשויות החוק עובדות קשה מאוד כדי לשמור על כבודם של עובדי הציבור - גם במחיר פגיעה בחופש הביטוי של האזרחים ויכולתם למתוח ביקורת על השלטון.

      עוד בוואלה! NEWS:

      גזר דין נגד עו"ד ברק כהן בגין פרסומים בפייסבוק והעלאת סרטונים ליוטיוב בגנותו של שוטר, 28 בינואר 2018 (יותם רונן)
      יצא מחייך מבית המשפט. כהן, שלשום (צילום: יותם רונן)

      עו"ד פינצ'וק הוסיף כי "העמדה שלנו מזה זמן רב קוראת לביטול העבירה הזאת, שאין לה מקום במשטר דמוקרטי. אני ואתה אולי נוהגים להביע ביקורת בצורה שונה. אבל ברגע שאני מתחיל לצנזר ולקבוע מה הדרך הראויה להתבטא, אנחנו יורדים במדרון חלקלק לצנזורה של ביקורת על השלטון".

      בנובמבר האחרון זיכה בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה דאז מרים נאור, את הרב אליצור סגל, שהורשע בבית המשפט השלום והמחוזי בהעלבת עובד ציבור. סגל כתב ב-2004 מאמר שבו תקף בחריפות את הרב הצבאי הראשי דאז, הרב ישראל וייס. בין היתר טען כי וייס "מסייע לרצח, לחילול שבת ולביטול מצוות יישוב הארץ". נאור, בדעה שהתקבלה פה אחד, קבעה כי מדובר בביטוי פוליטי, וכי "ביטויים פוליטיים יהיו מוגנים כמעט תמיד מתחולת עבירת ההעלבה".

      פסק הדין בעניינו של סגל, יחד עם פסק דין נוסף של העליון מ-2011, מעבירים מסר ברור לפיו על המשטרה והפרקליטות להיות זהירות מאוד כאשר הן אוכפות את העבירה של העלבת עובד ציבור. הנתונים שהוצגו במסגרת הדיונים בבית המשפט מבהירים כמה הריסון הזה נחוץ, בשנים 2012-2014 הוגשו 4,316 כתבי אישום שכללו סעיף של העלבת עובדי ציבור. בכל אחת מהשנים הללו הוגשו בממוצע כ-180 כתבי אישום, שכללו סעיף זה.

      איילת שקד טקס פרישת נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, בית המשפט העליון, ירושלים (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      קבעה את המבחן להוכחת פגיעה בתפקוד עובדי ציבור. נאור (צילום: נועם מושקוביץ)

      "המבחן שנקבע בפסיקה הוא שצריך להוכיח פגיעה עמוקה בליבת הכבוד של עובד הציבור במילוי תפקידו, שתביא ברמת הסתברות של ודאות קרובה לפגיעה קשה ביכולת התפקוד שלו", הסבירה עו"ד רוית הרמן, ראש תחום הערעורים במחוז תל אביב של הסנגוריה הציבורית. "אם מסתכלים על כתבי אישום רבים שהוגשו בשנים האחרונות, אנחנו רואים שאין הרבה קשר בין הכללים שקבע העליון לבין מה שמתרחש בפועל. מוגשים עשרות ומאות כתבי אישום בגלל קללות ונאצות. זה באמת מכוער, אבל אי אפשר לומר שבגלל שהנאשם פלט קללה עסיסית, זה מביא בוודאות קרובה לזה שאותו שוטר לא יוכל מחר בבוקר ללכת לעבודה, ומכאן לפגיעה בשירות הציבורי. זה אבסורד".

      בחינה של כתבי אישום שהוגשו בשנים האחרונות מראה כי יש אמת בדבריה של הרמן. כך, למשל, במאי 2016 הוגש כתב אישום נגד אדם שקילל שוטר בתוך תחנת משטרה בנתיבות, וכינה אותו "אפס" וכינויי גנאי נוספים. במקרה אחר הגיעו שוטרים למסיבת קריוקי, ואחד האנשים במקום אמר לשוטר "בושה למדינה שאתם שוטרים". על אף שהוגש נגדו כתב אישום הוא זוכה בבית המשפט.

      אלון חמדני, השוטר שעורך דין ברק כהן פרסם נגדו פוסטים (יותם רונן)
      הפרקליטות דרשה להטיל על כהן עד שנת מאסר. חמדני בבית המשפט, שלשום (צילום: יותם רונן)

      "הרבה פעמים אנחנו לא מסתכלים על יחסי הכוח, או על הסיטואציה שבה נמצא אזרח במקומות האלה", אומר עו"ד פינצ'וק. "מאחר ואני מתעסק עם חופש המחאה, אני יכול גם להבין את הסיטואציה שבה שוטרים מהווים את המתרס הראשון של השלטון שנגדו מוחים, ויש פה משהו מובנה שיוצר הרבה פעמים עימותים. ואז הרבה פעמים גם אם הביטוי עצמו הוא לא ביטוי פוליטי, זה נאמר בעידנא דריתחא ובסיטואציה של פערי כוחות בין השלטון לאזרחים".

      מקרה נוסף אירע במהלך הפגנה בשכונת שייח ג'ראח. אחד המשתתפים היכה שלט רחוב באמצעות מוט ברזל, וכאשר ניגש אליו שוטר אמר לו: "אתה גזען, אתה מחפש אותי". בשל כך הוגש נגדו כתב אישום בגין התנהגות פסולה במקום ציבורי והעלבת עובד ציבור. בינואר 2017, אחרי שההליך נוהל במשך שש שנים בבית משפט השלום בירושלים, הסכימה התביעה המשטרתית לחזור בה מכתב האישום.

      הפרקליטות: בוחנים את הפסיקה בעניין העלבת עובד ציבור

      "בית המשפט העליון קבע שוב ושוב שחופש הביטוי הוא החופש לומר דברים מקוממים", אומרת עו"ד הרמן. "אם אנחנו לא מסוגלים להכיל את זה - זה יוצר סיטואציה של הפללה במקרים שלא צריכים בכלל להתקרב לעולם הזה. לפעמים אנשים מאבדים שליטה ואומרים דברים שאחר כך הם מצטערים עליהם אך מוצאים את עצמם עם כתב אישום פלילי. הם יכולים לאבד את מקום עבודתם, או לא להתקבל למקום עבודה אחר. העבירה הזאת היא באמת אנכרוניסטית, וקשה לי לחשוב על דוגמה שמתאימה לשימוש בה. יש בחוק העונשין 500 ומשהו סעיפים - והוא כנראה יסתדר מצוין בלי עבירה של העלבת עובד ציבור".

      מפרקליטות המדינה נמסר: "בחינה בנוגע להעמדה לדין בגין עבירת העלבת עובד ציבור נעשית בהתאם לקריטריונים שהותוו בפסיקה בשנים האחרונות ולאור ההתפתחויות השונות החלות, כמקובל, כאשר מרבית כתבי האישום בסעיף עבירה זה מוגשים על ידי התביעה המשטרתית. יצוין כי הנתונים המוזכרים בפנייה אינם מוכרים לנו. לאור פסיקת בית המשפט העליון בעניין סגל נבחנות בימים אלה השלכות פסק הדין על מדיניות התביעה הכללית".