סניף משרד הפנים בוואדי ג'וז, הסניף היחיד במזרח ירושלים, נתון תחת עומס שגובר במשך השנים ומסמך שהועבר לבית המשפט העליון באוקטובר האחרון מגלה כי ישנן יותר מ-5,500 פניות שהטיפול בהן טרם הסתיים. השופט יורם דנציגר אף אמר בדיון כי עולה "תמונת מצב מדאיגה של עומס כבד, המוביל לפגיעה בזכויותיהם של אזרחים ותושבים הנזקקים לשירותי הלשכה". אולם, למרות המצב הקשה, סניף רשות האוכלוסין במעבר קלנדיה, שהוקם בהתאם להחלטת ממשלה, סגור "זמנית" כבר חמש שנים.
במענה לפניית האגודה לזכויות האזרח לפני כשנתיים וחצי, הסבירו ברשות האוכלוסין וההגירה כי הסניף נסגר בינואר 2013 בשל מפגעים בטיחותיים, וכי בכוונת הרשות לחדש את פעילותו בקרוב. אך המקום כאמור עדיין סגור. כעת נמסר מהרשות בתגובה לוואלה!NEWS כי ישנה כוונה לפתוח סניפים במעבר מחנה הפליטים שועפאט ובצור באהר.
עוד בוואלה! NEWS:
ברקע הביקורת מטראמפ: סגן ראש ה-FBI אנדרו מקייב התפטר מתפקידו
אירלנד תערוך משאל עם על התרת הפלות בחוק: "דרוש דיון מכבד בנושא"
מבוכה לקואליציה: שני ח"כים נותרו בחדריהם - הצעת החוק נפלה
גם המדינה מודה בעומס. לבקשת שופט העליון דנציגר, חשפה הרשות באוקטובר האחרון נתונים על מצב הפניות בוואדי ג'וז, במסגרת עתירה שהגיש זוג תושבים שלא קיבל מענה לפנייתו. על פי המידע שהועבר, ישנן כ-3,000 בקשות התאזרחות שעדיין ממתינות להכרעה, ועוד כ-2,400 תורים שנקבעו להגשת התאזרחות עד לפברואר 2019. "אדם הפונה ומבקש להגיש בקשת התאזרחות, משובץ להגשת הבקשה במועד שלאחר חודש ינואר 2019", ציינה המדינה. בתגובתה מתארת המדינה זינוק בבקשות ההתאזרחות שהוגשו ללשכה. בעוד בשנים 2000 עד 2003, הוגשו פחות ממאה בקשות, החל משנת 2009 מוגשות יותר מ-700 בקשות בכל שנה. ב-2011 הוגשו 771 בקשות, ב-2014 הוגשו 874 בקשות וב-2016 - כבר הוגשו 1,081.
לצד הפניות לאזרחות, מוגשות ללשכה בקשות נוספות דוגמת איחוד משפחות, רישום ילדים ותעודות מעבר הניתנות לתושבי מזרח ירושלים במקום דרכון. לפי רשות האוכלוסין, הלשכה בוואדי ג'וז מטפלת בכל שנה ב-6,500 בקשות קיימות לאיחוד משפחות, לצד 700 בקשות חדשות, וכ-1,200 עדיין ממתינות לבדיקה. זאת לצד 1,500 בקשות לרישום ילדים שאחד מהוריהם אינו תושב ישראל שעדיין בבדיקה.
חאלד אבו עודה, תושב שכונת ענאתא החדשה, סיפר על הקשיים מול הלשכה. לאחרונה, הוא היה צריך לקבוע תור לחידוש תעודות המעבר לילדיו. "שבוע שלם לא הצלחתי בכלל לקבוע תור", סיפר, "ובסופו של דבר קיבלתי תור לעוד חצי שנה". לדבריו, כל שנתיים הוא נדרש לחדש את תעודות המעבר בניגוד לדרכון שתוקפו הוא עשר שנים. אבו עודה הוסיף כי במשך שנים נתקל בקשיים גם עם הבקשה לאיחוד משפחות, שכן אשתו היא משכם והיה צריך לאשר מחדש את אישור השהייה שלה לצידו בהתאם לנהלים.
"מעולם המצב לא היה כל כך גרוע, זה פשוט מזעזע", תיאר עו"ד בנימין אחסתריבה מהמוקד להגנת הפרט, המלווה תושבים בפניותיהם למשרד הפנים. הוא הסביר כי תושבי מזרח ירושלים, שאינם אזרחים, נדרשים לפנות לרשות האוכלוסין עבור הליכים רבים - מרישום ילדים, איחוד משפחות ועד חידוש תעודות וכולם מופנים לאותה הלשכה. לדבריו, תושבים ממזרח העיר נותרים לעתים ללא מעמד בשל ההמתנה הארוכה. "כדי לקבל תור צריך לחכות חצי שנה ויותר, אם בכלל מצליחים", הוא סיפר והוסיף כי עבור חלק גדול מהשירותים "צריך לקבוע תור דרך האינטרנט או הטלפון, ועד שחוזרים אנשים הופכים לשוהים לא-חוקיים בארצם - ואז עוצרים את חלקם". אחסתריבה ציין כי בשל היעדר מענה ראשוני לפניות הוא נאלץ לאחרונה לפנות פעמים רבות לערכאות המשפטיות והסביר כי "המדינה מפסידה מזה וצריכה לשלם".
רשות האוכלוסין: מבצעים פעולות רבות למנוע עומסים בלשכה
הסניף במעבר קלנדיה נפתח במסגרת החלטת ממשלה מ-2005 הנוגעת למתן שירותים לשכונות הירושלמיות שנותרו מעבר לגדר, שקבעה כי ייפתח גם סניף במעבר מחנה הפליטים שועפאט - מהלך שלא יצא לפועל. "פתיחת לשכות בשני המעברים הללו תאפשר לתושבי השכונות שמעבר לחומה לקבל שירות במציאות שבה הם מתקשים להגיע ללשכה המרכזית שאמורה לשרת אותם, לשכת ואדי ג'וז, שממילא עמוסה בצורה קיצונית ואיננה מצליחה להעניק שירותים בפרקי זמן ובתנאים סבירים", נכתב בפניית האגודה לזכויות האזרח בחודש שעבר למנכ"ל רשות האוכלוסין.
"אין צורך להכביר במילים על אודות הפגיעה הקשה בזכויות התושבים הנגרמת כתוצאה מן העומסים שהוחמרו מאוד בשנים האחרונות, בייחוד מאז הנפקת התעודות הביומטרית. זאת, כאשר מדובר באוכלוסייה של תושבי קבע שנדרשים בשל מעמדם להגיע למשרדי הרשות לעתים קרובות הרבה יותר מאשר אזרחים ישראלים", נכתב בפניית האגושה לזכויות האזרח.
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה כי "לשכת מזרח ירושלים משמשת היום כלשכה המרכזית לטובת תושבי מזרח ירושלים ותושבים הגרים מזרחית לגדר. רשות האוכלוסין מבצעת פעולות רבות במטרה למנוע עומסים בלשכה לרבות, הוספת עמדות ללשכה במזרח ירושלים ובהמשך הקמת לשכות משנה בצור באהר ובמעבר מחנה הפליטים שועפאט".