"הרופאים העבירו לי מסר ברור: כדי להציל את חייך צריך לכרות את הרגליים שלך", סיפר צביקה הרצברג, חולה סכרת בן 65, שנאלץ לעבור קטיעת גפיים לאחר שחלה החמרה במצבו. "גיליתי שאני חולה לפני 20 שנה", אמר. לדבריו, הוא התלונן תקופה ארוכה על הזעה מרובה. בקופות החולים הוא עבר סדרת בדיקות שבמהלכה זיהו הרופאים את המחלה. "מיד עם הזיהוי נכנסתי לסדרה של בדיקות, שבמהלכן חיפשו הרופאים באילו איברים בגוף נפגעתי", הוסיף הרצברג. הרופאים מצאו נזקים בכליות, שהוחמרו מאז.
למעשה, הריאיון איתו מתקיים בעת טיפול דיאליזה בבית החולים שיבא בתל השומר. הטיפול ניתן להרצרג עקב פגיעה שנגרמה לו בתפקוד הכליות בגלל הסכרת. לדברי הרצברג, הוא ניסה להתייחס לכריתה באופן אופטימי. "נציל לך את החיים ברגע שנכרות לך את הרגל", אמר אחד הרופאים, וכך קרה. עם התותבות שהותאמו לו במיוחד, הוא חזר להתנועע וללכת. "חזרתי לחיות, קמתי לעבודה, עליתי על סולמות. למרות הכל, הניתוח הקשה סייע לשפר את איכות חיי".
השבוע צוין ברחבי הארץ שבוע המודעות לכף הרגל הסוכרתית, תחת הכותרת "אל תתנו לסכרת להפיל אתכם מהרגליים". שבוע המודעות מהווה חלק מהתכנית הלאומית למניעה וטיפול בסוכרת, בהובלת המועצה הלאומית לסכרת במשרד הבריאות, בשיתוף ארבע קופות החולים ועמותת "מהיום". המטרה היא להעלות את מודעות ציבור הסוכרתיים לפגיעה האפשרית הקשה ברגליים, ולדרכי מניעת פגיעה זו. במהלך השבוע קראו רופאי הקופות לסוכרתיים להגיע ולהיבדק, וכן להקפיד על בדיקה עצמית של כפות הרגליים.
עוד בוואלה! NEWS:
סוף טוב: התינוק הסורי שהוטס לניתוח בישראל ישתחרר מבית החולים
בת 5 מתה בבית החולים מאיר בכפר סבא; חשש שנדבקה בחיידק טורף
כתף אל כתף: המשלחת הישראלית שמסייעת לרופאים בזמביה לטפל בכולרה
הרופאים מציעים לחולי סכרת לוודא שכף הרגל נקייה מפצעים, חתכים, שלפוחיות, יבלות ואדמומיות, להימנע מהשריית כף הרגל במים ולהימנע מעישון. בשנים האחרונות, בעקבות הנחיית המועצה הלאומית לסכרת, עלתה מודעות הצוותים הרפואיים לצורך במניעה, ולכן כיום עוברים מטופלי הסכרת במרפאות ובבתי החולים בדיקת כף רגל לפחות אחת לשנה. למרות זאת, מודעות נמוכה של המטופלים לחשיבותה של הבדיקה התקופתית, יחד עם היעדר נגישות להנעלה נכונה הם הגורמים העיקריים לנתונים הקשים בסוגיית כריתת רגליים בסוכרתיים בישראל.
"כריתה אינה טיפול, אלא תוצאה של כישלון של טיפולים שעושים כדי להציל גפה", אמר לוואלה! NEWS ד"ר אורי אופנהיים, סגן מנהל מחלקת שיקום אורתופדי בתל השומר שהרצברג הוא אחד ממטופליו. "אנחנו ננסה להציל את הגפה של החולה בכל אמצעי שעומד לרשותנו - כירורגי, תרופתי או טכנולוגי. לצערנו, אצל אחל מהחולים, הנזקים שנוצרים מהסכרת בכף הרגל הם בלתי ניתנים לתיקון ומסכנים את החולים", סיפרה. "אלה החולים שיגיעו לכריתות. הכריתה היא סוף התהליך של ניסיון לשמור על הגפה, למנוע ממנה נזקים בשלב הראשון, ובשני - לטפל בנזקים שנוצרו כתוצאה מהמחלה".
"קטיעה היא אמנם תהליך של ויתור על איבר, אבל גם של התחלת תהליך שיקומי", הוסיף ד"ר אופנהיים. בסופו של דבר חולים יוצאים מכאן עם תותבות, בהליכה. אנו רואים פה אנשים שישבו תקופה ארוכה ולא יכלו ללכת כי הייתה להם רגל לא תקינה, עוברים תהליך של כריתה ובעצם מבריאים מהמחלה שהייתה להם ברגל". ד"ר אופנהיים מדגיש שהרפואה עושה היום כל מאמץ כדי להימנע מהכריתה. כשהוא מסתובב בין מטופליו במחלקת השיקום הוא מחלק להם כמה טיפים שיסייעו להם לשמור על בריאות הגפיים. "חולה סכרת צריך לבדוק את הרגל שלו, הוא או קרוביו". הוא אומר. "פצע סוכרתי יכול להופיע בתוך זמן קצר. זה בדרך כלל מתחיל מפצעים קטנים. אם בודקים את זה כל יום, ומגלים את המצב בהתחלה, הסיכוי לטפל בזה גבוה".
כאלף קטיעות בשנה, 80% מהן בחולי סוכרת
לדברי ד"ר אופנהיים, המסר העיקרי שלו לחולים הוא "טיפול מניעתי. השגחה יומית של החולים וקרוביהם ומעקב קבוע לגבי פגיעה בתחושה, פציעה של כלי דם, אספקת נעליים רפואיות תואמות". הוא הוסיף כי "לצד כל אלה, למערכת הרפואית גם כן יש תפקיד חשוב - העברת מידע למטופלים בנוגע לשמירה על כף הרגל. בחלק גדול מהמקרים ניתן למנוע את הסיבוכים על ידי הגשה וטיפול נכון".
לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2015 בוצעו קטיעות גפיים ל-844 חולי סוכרת. בשנת 2014 עברו את ההליך 792 בני אדם. הנתונים האלה מובילים את ישראל לעמוד במקום השני ברשימת מדינות ה-OECD בשיעור הקטיעות. כאלף קטיעות רגליים מתבצעות בשנה בישראל, ו-80% מהן מתבצעות בעקבות סיבוכי הסכרת.
לדברי פרופסור איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסכרת ונשיא עמותת "מהיום - הפורום הישראלי לאורח חיים בריא", "אפשר למנוע חלק ניכר מקטיעות הרגליים וכפות הרגליים של הסוכרתיים בארץ". הוא טוען כי "למרות שניתן לטפל בהצלחה בכף הרגל הסוכרתית, במדינת ישראל קוטעים יותר מדי. למה? כי אין מספיק מודעות לנושא. אין תכנית לאומית מסודרת, אין משאבים ותקציבים ראויים, ואפילו אין נתונים מסודרים של רשם הסכרת לגבי היקף סיבוכי המחלה והקטיעות. אני מבקש לקדם תכנית לאומית מסודרת ומתוקצבת, שראשיתה העלאת המודעות לנושא ושיפור הטיפול בסוכרתיים. בנוסף, יש לבחון אילו טכנולוגיות רפואיות נרצה להגיש לסל שירותי הבריאות בשנה הבאה, כדי לצמצם את מספר הקטיעות בארץ".
מי ששם לו מטרה לטפל בתופעה הכאובה ולסייע לחולים הרבים שעומדים לפני הכריתה הקשה הוא סגן יו"ר הכנסת, ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני), שאמר לוואלה! NEWS כי הוא "פועל לקידום הסדרת הטיפול בסכרת והפחתת מספר כריתות כפות הרגליים והידיים בישראל".
לדבריו, "זה אפשרי. מרגע שנודעו לי ממדי התופעה החלטתי שאני מסייע בכל הכוח. בימים אלה אני פועל מול משרד הבריאות על מנת להבין מה התכנית המשרדית לצמצום מספר הקטיעות, מה החלופות ומה דרכי הטיפול היעילות, בדגש על התקציבים המושקעים בנושא. במקביל, הגשנו שאילתא לשר ואנו עובדים על הצעת חוק במטרה להסדיר את מדיניות הטיפול והקטנה משמעותית של מספר הקטיעות. אין ספק שניתן לטפל בנושא בהצלחה יתרה, ואף למנוע הידרדרות וסיבוכים, אך בישראל אחוז המקרים המסתיים בקטיעות גבוה מדי. בימים אלה אני עמל יחד עם עמותת 'מהיום' במטרה להאיץ את טיפול משרד הבריאות בנושא".