מבצע "ענף זית" שבו פתחה טורקיה בצפון סוריה הוא המשך ישיר למדיניות של הנשיא רג'פ טייפ ארדואן - למנוע בכל מחיר הקמת ישות כורדית כזו או אחרת מעבר לגבולו הדרומי. זהו החלק השני במלחמה נגד הכורדים בסוריה, אחרי שהמבצע הראשון, מבצע "מגן הפרת" שהתקיים בין אוגוסט 2016 למרץ אשתקד, הוביל לביתור הטריטוריה שבשליטת הכורדים בצפון סוריה.
ארדואן איים בחודשים האחרונים לתקוף את ה-YPG, המיליציה הכורדית שבה תומכת ארצות הברית ושהובילה את המאבק המוצלח בארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש). נשיא טורקיה דרש מארצות הברית - הן מממשלו של ברק אובמה והן מממשלו של דונלד טראמפ - לחדול מהעברת הסיוע הצבאי לכורדים, אך לשווא.
לקריאה נוספת בנושא
ארה"ב עמדה מנגד - וצפתה בבעלי בריתה מובסים בידי איראן
בעיני אנקרה, ה-YPG, והזרוע הפוליטית שלו, המפלגה הכורדית הדמוקרטית (YPD), הם בשר מבשרה של מחתרת ה-PKK הפועלת בטורקיה מאז שנות ה-80 ומנהלת מאבק מזוין למען אוטונומיה לכורדים. ארדואן מימש את אזהרותיו על אף הפצרותיה של ארצות הברית ופתח חזית נוספת במלחמה המסועפת והבלתי-נגמרת בסוריה.
כמו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שהפך לידידו בשנה וחצי האחרונה, גם הוא יודע שאין לוושינגטון את הכלים לבלום אותו פרט לעימות ישיר בין שני הצבאות הגדולים ביותר בנאט"ו, תסריט שאינו בא בחשבון.
ולכן, וושינגטון הסתפקה בהבעת חשש רפה מהמהלך של אנקרה וקראה לה להפגין איפוק. בהליך מודע, שהחל עוד בעידן אובמה ונבע ממהלכיו של ג'ורג' וו. בוש, נסוגה בהדרגה ארצות הברית מהאזור. כוחותיה ימשיכו לתקוף את דאעש וארגונים אחרים המאיימים על ביטחונה, אך לא מעבר לכך. טראמפ מבהיר שוב ושוב שאין בכוונתו לבנות מדינות, כפי שניסו לעשות נשיאי העבר, מה שמותיר את סוריה לאלו הרוצות לשקם אותה לפי האינטרסים שלה.
גם איומיו של בשאר אסד להפיל כל מטוס טורקי שייכנס לשטחה אווירי של סוריה לא נלקחו ברצינות רבה, והמשטר עשוי להיות זה שבסופו של דבר ירוויח מפינוי הכורדים בעסקה פתלתלה שייתכן שנרקמה בין מוסקבה לאנקרה.
ארדואן לא טרח לקבל אור ירוק מטראמפ, אלא פנה לבעל הבית האמיתי פוטין. כדי לפעול בצפון סוריה, בשטחים המכוסים על ידי מערכות הנ"מ המתקדמות ביותר של רוסיה המוצבות בבסיס חמימים בלטקיה, היו דרושות הסכמות מצד מוסקבה. בשבוע שעבר יצא רמטכ"ל צבא טורקיה, הולוסי אקאר, לביקור בזק ברוסיה ונפגש עם מקבילו ולרי גרסימוב. פרטי שיחתם לא נמסרו, אך נשיא טורקיה אמר כי המבצע מתקיים בהסכמת רוסיה. אם יש מישהו שממנו חושש ארדואן פוטין, שעמו התפייס לאחר הפלת המטוס הרוסי ב-2015.
ואם יש הסכם, אז יש גם ויתורים מצד טורקיה. אלו ככל הנראה קשורים למהלכים של צבאו של בשאר אסד במחוז אידליב, מובלעת המורדים הגדולה האחרונה שנותרה מחוץ להישג ידיו. המשטר, בסיוע חיזבאללה ומיליציות שיעיות אחרות, כבש ביום שבת האחרון את מתחם שדה התעופה הצבאי האסטרטגי אבו זוהור, שצפוי לשמש קרש הזינוק למבצע עתידי גדול יותר במחוז הגובל בטורקיה.
טורקיה אמנם הייתה שמחה לראות את אסד מסתלק ואף מסיים את חייו כמו מועמר קדאפי, אך היא נאלצה לבלוע את הצפרדע לנוכח מעורבותה של סוריה. כל שנותר הוא לחלק את אזורי ההשפעה העתידיים ולמנוע התפתחויות לא-רצויות. השלטון האוטונומי שביססו הכורדים בסוריה במהלך שנות הלחימה הדאיג מאוד את ארדואן והוא גמר אומר לחרב את ממשלם.
אחרי עפרין, הכלואה בין אידליב, גבול טורקיה לבין השטח שנכבש על ידי מורדים הנתמכים בידי אנקרה במבצע "מגן הפרת", אמר ארדואן כי כוחותיו ובעלי בריתם ימשיכו מזרחה, עד לגבול עם עיראק. אם אכן יעשה זאת, הוא יצטרך לעבור גם במוקדים שבהם יש נוכחות אמריקנית על הקרקע, כמו העיר מנבג'.
כל עוד ה-YPG, או הכוחות הסוריים הדמוקרטיים המורכבים ברובם מהמיליציה הכורדית, לא יקבלו סיוע מבחוץ, אין להם סיכוי של ממש מול צבאו של ארדואן. הגם שהוחלש על ידיו בעקבות הטיהורים הגדולים שלאחר ניסיון ההפיכה ב-2016, צבא טורקיה נותר אחד החזקים ביותר באזור. הכורדים הוכיחו את עצמם כלוחמים מיומנים מול דאעש והם מצוידים בנשק אמריקני, אך לא כזה היכול לגבור על צבא סדיר עם חיל אוויר ושריון מתקדמים, המגבה אלפי לוחמים סורים מקומיים.
"כבר לא כל כך קל להכניע את הכורדים"
הכורדים למודי האכזבות זועמים על הנטישה הרוסית, שכללה את הסגת כוחות השיטור הצבאי מעפרין עם תחילת המבצע, ועל חוסר המעש של ארצות הברית. כמו שעמדה מנגד כשהממשל הכורדי בצפון עיראק קרס מול הצבא ומיליציות שיעיות הנתמכות בידי איראן אחרי משאל העם בסוף השנה שעברה, כך קורה גם הפעם.
ובניגוד למקרה העיראקי, שם סירבה ההנהגה המקומית לדחות את ההצבעה על עצמאות החבל למרות בקשות ארצות הברית, בסוריה התבססו הכורדים בזכותה ובתמיכתה. ואולם, ארדואן הפגין נחישות רבה יותר והוא בדרכו לרמוס עוד מהלך כורדי נואש לזכות במידה כזו או אחרת של עצמאות או אוטונומיה. אחרי שטיפל במפלגה הכורדית בארצו ואסר את מנהיגיה וסייע לבגדאד נגד הכורדים בשטחה, הגיע תורם של הכורדים בסוריה.
לכורדים לא נותרו יותר מדי ברירות. הם יכולים להיאחז בקרקע שאותה כבשו בדם רב ולנסות לגבות מחיר גבוה מצבא טורקיה, או לסגת ולמנוע הרס וקורבנות רבים שמתחילים להצטבר. ארדואן כבר אמר כי הוא מתכנן להשיב לשטחים שאותם הוא ישחרר מהכורדים את מיליוני הפליטים הסורים שנמלטו לטורקיה בשנות המלחמה, כך שעבור הכורדים זאת שוב מלחמה על הבית שאותו טיפחו בזמן הכאוס המתחולל בסוריה.
את הקונפליקט שבו מצויים הכורדים הביע בפניי בכיר לשעבר בממשל הכורדי בסוריה, הנמצא בכובאני, עיירת הגבול שהייתה לסמל המאבק של הכורדים בדאעש. לצד האכזבה מתגובת הקהילה הבינלאומית, במיוחד של ארצות הברית, הוא לא מרים ידיים: "אנחנו יכולים להגן על עצמו, זה כבר לא כל כך קל להכניע את הכורדים".