אלוף (במיל') דורון רובין הלך הלילה (שבת) לעולמו בגיל 74 לאחר מאבק במחלה קשה. רובין היה בעבר ראש מחלקת ההדרכה במטכ"ל וכיהן גם כראש חטיבת התורה והפיתוח במפקדת חילות השדה וכמפקד עוצבת הפלדה, אוגדת השריון, חטיבת הצנחנים וחטיבה 500.
רובין, יליד מושב בוסתן הגליל, התגייס לצה"ל בשנת 1963 ושובץ בגדוד 890, לאחר שהתנדב לשירות בצנחנים. אחרי פרישתו מצה"ל היה רובין לאיש עסקים, ועסק בחברה לחיפוש נפט ובניהול וקידום פרויקטים נדל"ניים. בשנת 1998 הוא אף הציג את מועמדתו לראשות עיריית תל אביב בראשות רשימה עצמאית, וכיהן כחבר במועצת העיר במשך שנתיים. בשנים האחרונות לחייו עמד בראש חברה שקישרה בין לקוחות לבין מפיצים של מכוניות.
עוד בוואלה! NEWS
הטרור אאוט, סין ורוסיה אין: מדיניות הביטחון החדשה של ארה"ב
"תשובה אל תרעיל אותנו": תושבי הכרמל מחו נגד אסדת גז ליד החוף
ישראלי בן 47 מת בקפריסין כתוצאה מהיפותרמיה
רובין השתתף בשנה שעברה בהפגנות נגד השחיתות בפתח תקווה ואמר באחת ההפגנות כי "תחושת הגועל הגיעה עד למעלה. אי אפשר לשאת את זה יותר. מדובר בגל צונאמי שסוחף אחריו את כל הארץ, את כל המפלגות, ואת כל הגילאים. אני רוצה שלמנהיגים שלי יהיו שיקולים עיניים בקבלת ההחלטות ולא שיקולי בצע כסף ושיקולי שרידות". על העובדה שאלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום חשוד גם הוא בפרשת הצוללות הוסיף כי "זו תחושה קשה, אין מה להגיד, יכול להתבייש בתור קולגה, קנה את תהילת בעצמו והוא ישלם את חובו בעצמו. מדובר בשבר גדול".
במהלך מלחמת ההתשה השתתף רובין ב"מבצע תרנגול 53", שבו פשטו כוחות צה"ל על עמדה מצרית ובסיוע שני מסוקים של חיל האוויר נלקח מכ"ם סובייטי בעל טכנולוגיה מתקדמת. רובין, שבמבצע היה סגן מפקד הגדוד הפושט נזכר ברגעי התהילה, "זו הייתה תקופה מיוחדת. תעוזה עם שילוב של כישלונות במלחמת ההתשה. הקרדיט העיקרי הוא ל'מחליטים', לדרג הצבאי הבכיר, לבר-לב. הדרג המדיני יחליט אם הצבא ייתן לו את התחושה שאפשר. ייסתכל לו בעיניים ויגיד לו כן".
שלושה חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים ב-1973, מונה רובין למפקד גדוד 202, תפקיד שמילא במלחמה. הוא יצא ללימודים של שנתיים בבית ספר צבאי בצרפת, ועם שובו ב-1977 סירב להצעה לפקד את חטיבת גולני, הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד בית הספר לקצינים. במבצע ליטני בשנת 1978 פיקד על כוח מבית הספר שכבש את טייבה ורנדוריה.
במשך שנתיים, ב-1979 עד 1981, פיקד רובין על חטיבת הצנחנים הסדירה, בין היתר במהלך סדרת פשיטות בלבנון. לאחר שעבר הסבה לשריון, מונה למפקד חטיבת השריון 500. עם החטיבה השתתף בקרבות של מלחמת שלום הגליל, ועם סיומה מונה למפקד אוגדת שריון מילואים. ב-1983 מונה למפקד עוצבת הפלדה (162) ופיקד על הגזרה המזרחית בלבנון עד נסיגת צה"ל ב-1985.
בינואר 1987 הועלה רובין לדרגת אלוף ומונה לראש מחלקת ההדרכה באגף המטה הכללי. בתחילת השנה העוקבת, שירת כמפקד מפקדת העומק המטכ"לית על מבצע כחול וחום, שנערך בנועיימה שבדרום לבנון. רבים מהאלופים במטה הכללי טענו אז כי הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק אילץ את רובין לעזוב את צה"ל עקב כישלון המבצע. בתוך כך, ב-1991 השתחרר מהצבא לאחר 28 שנים.
ב-2012 סגר רובין מעגל כשהגיע עם עשרות לוחמים ותיקים לטקס השבעה שנערך ברחבת הכותל, לאחר שהיה מפקד הפלוגה הראשון בצה"ל שנשבע אמונים עם לוחמיו במיקום זה אחרי מלחמת ששת הימים. "זה היה מרגש מאוד לעמוד מול הכותל ולסגור מעגל", סיפר אז רובין. "אז, עשינו את זה ביראת כבוד עם הבנה מלאה למה שעומד מולנו, כולל רב צבאי וכתובות אש ולכן כולנו שמחים על המעמד לצד הטירונים הצעירים".
אלוף במיל' יום טוב סמיה הביע צער על מותו של רובין. "לא אשכח את הפעם הראשונה שראיתי את האיש הענק הזה - ערב מלחמת יום הכיפורים, הוא מג"ד 202 ואני חייל צעיר שבדיוק סיים את קורס המ"כים, מביט עליו בהערצה ולומד כל מה שאפשר", אמר סמיה. "מאז לא הפסקתי ללכת אחריו. דורון היה ויהיה גדול מפקדיי ומחנכיי בצבא. חבר ומפקד, סמל ופנס של האמת הפשוטה, ענק שצלו כיסה אותנו בעשייה של אמת ותמיד הוביל וכולם הלכו אחריו כמו אחרי זרקור".
גם זיו סלמון, מנכ"ל חברת נחלת אבות שרובין היה נשיאה, התאבל גם הוא על מותו. "אנחנו כואבים ואבלים את מותו של דורון. הוא היה צנחן בנשמתו. מפקד בכל רמ"ח איבריו. איש של אנשים. מושבניק מבוסתן הגליל, מחובר לאדמה. לא סתם לוחמיו הולכים אחריו עד היום. לוחמי פלוגה ד' ממאי 66' שנלחמו איתו ליוו אותו כל הזמן. הוא היה המנוע והפתיח בכל כנס שארגנו ברחבי הארץ. אנחנו כאזרחים מצדיעים לו. דור המוהיקנים האחרון".
ראש הממשלה, הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק ספד לרובין בטוויטר, וכתב: "הלך מאיתנו בטרם עת האלוף דורון רובין. לוחם אמיץ ואיש שנשא איתו תמיד בראש מורם את האמת שלו. מהבית בבוסתן הגליל דרך הצנחנים ומגלן בואכה יחידות השריון והמטה הכללי".
והאמת - גם באזרחות.
תנחומים להגר ולמשפחה. יהי זכרו ברוך.