ועדת השחרורים בכלא רימונים דחתה היום (רביעי) את קיצור עונשו של יונתן היילו, שהורשע בהריגת גבר שאנס אותו. הפרקליטות התנגדה לשחרורו של היילו, שישב בכלא עד כה כשבע שנים, מתוך עשר שנים ושמונה חודשים שנגזרו עליו. בחודש שעבר החליט ריבלין החליט להקל בעונשו של היילו כך שיוכל לעמוד בפני ועדת השחרורים. בעקבות החלטתו של ריבלין, מאסרו בפועל של היילו, בן 25, הומר במאסר על תנאי והפך לעשר שנים ושמונה חודשים.
היילו שוחח עם מקורביו לאחר החלטת ועדת השחרורים ואמר כי באופן טבעי הוא מאוכזב מאוד, אך כעת תולה תקוות בערעור לבית המשפט המחוזי. "כל דבר שהצלחנו היה בערעור", אמר למקורביו, "ואני מאמין שבית המשפט יתערב ויעשה איתי צדק".
הוועדה הודיעה על נכונותיה לקיים דיון חוזר בבקשה בעוד שישה חודשים. היא המליצה כי "בתקופה זו, ובהקדם האפשרי, ישתלב האסיר בקבוצה ייעודית לטיפול בתחום האלימות בדגש על העבירה שבה הורשע". היילו מתכוון לערער על ההחלטה.
היילו שוחח אתמול עם מקורביו והביע תקווה כי הוועדה תחליט לשחררו וכי "הפרקליטות תניח לי כבר". לדבריו, "מתעללים בבן אדם חי-מת. אני מצפה שהשופטים יעשו סוף למסע הייסורים המתמשך שהגיע לקצה גבול הסבל האנושי שאני חווה". פרקליטו של היילו עו"ד אלון אייזנברג הוסיף כי "הגיע הזמן שהפרקליטות תרים דגל לבן. היא לא חייבת לנצח בכל תיק. אין ראוי יותר מיונתן היילו להשתחרר".
חבר הכנסת יואל חסון (המחנה הציוני), שהחתים 70 חברי כנסת לשחרורו של היילו ופעל להשגת חנינה מהנשיא, תהה "מי רודף את יונתן היילו? למה כל כך קשה לתת לאדם הזה הזדמנות נוספת בחיים. החלטת ועדת השחרורים לא לקצר את עונשו יחד עם התנגדות הפרקליטות לשחרורו היא לא פחות מרוע צרוף ואפס ענייניות. אני אמשיך לנסות לסייע ליונתן ולקוות שהיום שבו הוא ייצא לחופשי יגיע במהרה".
בשנת 2010 הורשע היילו, בן 31 כיום, ברצח ירון איילין בנתניה. במשפטו טען כי איילין, שהיה אז בן 24, סחט אותו ואנס אותו פעמיים בעבר וכי בליל הרצח התכוון לעשות זאת פעם נוספת. היילו טען שמעשיו נבעו מהגנה עצמית מפני איילין, בעצמו בעל עבר פלילי הכולל הרשעה באונס. בחודש מאי 2016 המיר בית המשפט העליון את העבירה שבה הורשע היילו מרצח להריגה וקיצר את עונשו מ-20 שנה ל-12 בטרם התקבלה בקשתו של היילו אצל הנשיא ריבלין.
העליון קבע בעבר: איזון בית התחשבות במצוקה - לבין שיקולי צדק
בהחלטת שופטי העליון חנן מלצר, אורי שהם ודפנה ברק-ארז נכתב אז כי מדובר במקרה "שמחייב איזון בין ההתחשבות במצוקת הפרט לבין שיקולי צדק כלל חברתיים, ובכלל זה השמירה על קדושת חייו של כל אדם, גם מי שפשע והחשש מפני מתן הכשר לעשיית דין עצמית ונקמה".
בפסק דין שהשתרע על פני 90 עמודים, בהחלטה שהוביל השופט מלצר, נקבע כי איילין נקט "קנטור מתמשך" כלפי היילו אך צוין כי "אין להבין כי התנהגותו הייתה סבירה שכן הוא קיבל החלטה, אף אם ספונטנית, להרוג את המנוח ועל כן אין לפטור אותו מאחריות פלילית".
עוד כתב מלצר כי על היילו "לשאת בעונש ההולם את מעשיו" וכי "אדם אשר נפגש עם מי שהתעלל בו מינית ונלקח על ידו לאזור חשוך ומבודד, קיים יסוד להניח כי הוא עומד לחוות התעללות מינית נוספת - הוא עלול להיכנע ל'תחושת הטבע האנושי' ולאבד את עשתונותיו".
(עדכון ראשון: 06:40)