פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בתוך הפוליטיקה של התקציב: השרים יכריעו אם לבטל 12 משרדי ממשלה

      לאחר שבמשך שנים נולדו משרדי ממשלה קטנים בעיקר לצרכים קואליציוניים, משרד האוצר רוצה לצמצם את מספרם ל-17 בלבד - מה שיביא לחסכון של 800 מיליון שקל בעתיד. ההחלטה אמורה להיכנס לתוקף רק ב-2020, אך צפויה לעורר התנגדות נחרצת של השרים

      בתוך הפוליטיקה של התקציב: השרים יכריעו אם לבטל 12 משרדי ממשלה
      עריכת וידאו:ניר חן

      מרבית שרי הממשלה יגיעו מחר (חמישי) טעונים לקראת ישיבת תקציב מרתונית, שבה יאשרו את תקציב המדינה לשנת 2019. מעבר למלחמה הרגילה על גזירות וקיצוצים במשרדים השונים - שהרי אף אחד לא אוהב שלוקחים לו כסף - חלקם עשויים למצוא את עצמם נלחמים על עצם קיומם.

      ביבי נתניהו ומשה כחלון בישיבת ממשלה 24 בדצמבר 2017 (רויטרס)
      סיכמו על צמצום משרדים כבר בהסכמים הקואליציוניים. נתניהו וכחלון (צילום: אלכס קולומויסקי)

      הצעת התקציב של משרד האוצר כוללת הצעת מחליטים טעונה שכוללת סגירה של לא פחות מ-12 משרדי ממשלה. אמנם ההצעה אמורה להיכנס לתוקף רק החל מהממשלה הבאה, והיא לא בהכרח תשפיע על מספר השרים, אך היא בכל זאת צפויה להביא לסגירתם של משרדי ממשלה שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, ולצמצם את משמעותית את משחקי הפוליטיקה הקואליציונית, שבהם המשרדים משמשים כממתק יקר ערך.

      עוד בוואלה! NEWS:
      בחקיקת בזק ומינוי של יום אחד: ליצמן צפוי לשוב למשרד הבריאות
      תושבי תל אביב נגד האפלקציה ש"סוחרת" בחניות כחול-לבן
      אחרי הקרע עם טראמפ: באנון עוזב את אתר הימין הקיצוני ברייטברט

      מירי רגב (AP)
      בקרוב משרדה יתאחד עם החינוך? שרת התרבות והספורט, מירי רגב (צילום: AP)

      תחת הכותרת "התאמת מבנה הממשלה", קובעת הצעת המחליטים שמיום כינונה של הממשלה הבאה צפוי מספר המשרדים לרדת ל-17 בלבד, מה שיביא לחיסכון של כ-800 מיליון שקלים לקופת המדינה בין השנים 2020 עד 2022. ההצעה לא מפרטת על אילו משרדים יונף הקרדום, אך התכנית הפרטנית תגובש תוך חודש על ידי צוות בין-משרדי הכולל את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ונציב שירות המדינה. עם זאת, די ברור אילו משרדים על הכוונת: כל אלה שהוקמו, פוצלו או שונו בעשורים האחרונים כחלק מחלוקת השלל הקואליציונית בימי הרכבת הממשלה.

      צריך רק לחזור להיסטוריה: המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומשרד הנגב והגליל נולדו כדי לייצר עבודה לשמעון פרס; המשרד לעניינים אסטרטגיים נוצר ב-2006 בשביל אביגדור ליברמן, ומאז פוצל מתוכו גם משרד נוסף - לענייני מודיעין, שנולד בשנת 2009 בשביל דן מרידור, ומאז אף אוחד ופוצל שוב בהתאם לצרכים הפוליטיים. המשרד לשוויון חברתי, שהיה בעבר המשרד לאזרחים ותיקים, נוצר בשביל רפאל איתן. משרד התרבות והספורט היה פעם חלק ממשרד החינוך ואחר כך ממשרד הטכנולוגיה, ורק בשנת 2009 הפך למשרד עצמאי. הרשימה עוד ארוכה.

      שר הביטחון אביגדור ליברמן במליאת הכנסת 11 בדצמבר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      המשרד לעניינים אסטרטגיים נוצר בשבילו ב-2006. ליברמן (צילום: נועם מושקוביץ)

      בשנים האחרונות העין הציבורית התמקדה במספר שרי הממשלה - אך עיקר הנטל התקציבי נוצר בעיקר בגלל כל המשרדים הקטנים האלה, שנולדו כדי לספק אתנן פוליטי, אך מייצרים מנגנון ביורוקרטי ופקידותי מיותר, מוקדי חיכוך פוליטי וכפילויות בתכנון מדיניות.

      על הפרק: החוץ והכלכלה יתרחבו, התרבות והספורט ישוב למשרד חינוך

      מדובר ביישום של דוח שהוכן במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר כבר בשנת 2015, ואף נכלל כסעיף בהסכם הקואליציוני בין הליכוד וכולנו, אך טרם אומץ על ידי הממשלה. הדוח השווה את ישראל עם שמונה מדינות ב-OECD עם מאפיינים משטריים דומים ומצא שישראל, שנכון להיום יש בה 29 משרדי ממשלה, חורגת בהרבה מהממוצע בהן, העומד על 14 בלבד.

      במשרד האוצר אומרים שיש מתאם משמעותי בין מספר משרדי הממשלה לבין יעילות המגזר הציבורי, ושאיחוד וביטול של משרדים ותפקידי מטה גם יחסוך בתקציב וגם ייצר משרדי ממשלה גדולים, שהליכי הרכש וגיוס כוח האדם בהם יהיו פשוטים יותר. "במצב הקיים, גופים ממשלתיים שונים מקדמים במקביל, וללא תיאום, תכניות עבודה בעלות פונציות מטרה זהות", נכתב בהצעת המחליטים. "בכך, מתבזבזים משאבים רבים ללא ראייה מערכתית כוללת. איחוד משרדים בעלי תחומי פעולה חופפים ימקד את תכנון המדיניות ויאפשר את הוצאתה לפועל בצורה אפקטיבית יותר".

      גילה גמליאל בישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה לציון יום האישה הבינלאומי ובהשתתפות חברות כנסת לדורותיהן, מרץ 2011 (מגד גוזני)
      ראשי המשרדים הקטנים עשויים להתנגד. השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל (צילום: מגד גוזני)

      על פי אחת ההצעות, משרד החוץ "יבלע" לתוכו את המשרד לעניינים אסטרטגיים, את המשרד לשיתוף פעולה אזורי ואת משרד התפוצות, ובמשרד הפנים ישתלבו המשרד לענייני דתות והמשרד לענייני הנגב והגליל. חלופה אפשרית נוספת קובעת כי משרד הכלכלה יתרחב בצורה משמעותית, וישולבו לתוכו משרד התיירות ומשרד המדע, ובנוסף לכך המשרד לענייני מודיעין, משרד ירושלים ומשרד ההסברה ייכנסו תחת כנפי משרד ראש הממשלה. משרד התרבות והספורט עשוי לשוב למשרד החינוך, והמשרד האנרגיה להשתלב יחד עם המשרד להגנת הסביבה. גם המשרד לשוויון חברתי צפוי להיסגר, ולהשתלב בתוך משרד הרווחה.

      זאב אלקין בפאנל פוליטי בבר אילן, מרץ 2015 (ניב אהרונסון)
      משרד מיותר? השר לענייני ירושלים, זאב אלקין (צילום: ניב אהרונסון)

      התכנית נוגעת לצמצום מספר המשרדים, ולא מספר שרי הממשלה - נושא שהסעיר את הזירה הפוליטית בשנים האחרונות. חוק המשילות שאושר בממשלה הקודמת הגביל את מספר השרים ל-18 שרים וארבעה סגני שרים בלבד, אך ממשלת נתניהו הרביעית ביטלה את הגבלה זו אחרי הבחירות האחרונות. כיום יש בממשלה 22 שרים, אך 29 משרדים. הצעת המחליטים מבקשת להוריד את המספר הזה ל-17 - אך עדיין יתאפשר מרחב תמרון פוליטי בעת הרכבת הממשלה. באוצר אומרים שבכל משרד יוכלו לכהן כמה שרים בתפקידים שונים, בהיררכיה זהה או כשאחד מהם כפוף לשני.

      עם זאת, ההחלטה עשויה לייצר התנגדות נרחבת בקרב חלק מהשרים העומדים בראשות המשרדים הקטנים והבינוניים, שצפויים להתמזג לתוך המשרדים הגדולים. בין שרים אלה השר לענייני מודיעין ישראל כץ, השר לענייני ירושלים זאב אלקין, השר לענייני שיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי והשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. אולם, באוצר סבורים שמכיוון שהצמצום יוחל רק החל מהקדנציה הבאה, ובשלב זה לא יוצגו תכניות קונקרטיות, הם עשויים לבלוע את רוע הגזרה. בתוך כך, שר בכיר בממשלה אמר לוואלה! NEWS כי "לא מדובר בשינוי הגיוני במסגרת חוק ההסדרים, זו פגיעה במשחקים הקואליציוניים. זה לא יקרה".