בזמן שדנו במוסר של יאיר נתניהו – לקוחות זנות קיבלו צ'ופר מהמדינה

בשעת צהריים, בעוד המדינה כולה רועשת וגועשת סביב ההקלטות שבהן נשמעים יאיר נתניהו וחבריו מדברים על חשפניות, אקסית שראוי לכאורה לסרסר בה ונשים בזנות, הגישה ועדה אחת את מסקנותיה לשרת המשפטים איילת שקד. הוועדה הבין משרדית לצמצום צריכת זנות בישראל, שהוקמה לפני כשנה וחצי – עם אישור חוק הפללת הלקוח בצרפת – המליצה שלא לפנות למישור הפלילי בטרם ייעשה שינוי במישור התודעתי.

"הצוות סבור כי בטרם פתיחה באכיפת עבירה פלילית של צריכת שירותי זנות, יש לעשות שימוש באמצעים חינוכיים כדי להביא לשינוי תודעתי של הציבור ביחס ללגיטימיות של התופעה הזאת. בראש ובראשונה להתמקד בחינוך והסברה לציבור הרחב ולקהלי היעד הנוגעים בתחום הזנות ובשיקום העוסקים בכך", נכתב.

"השימוש בכלי הפלילי צריך להיעשות כמוצא אחרון ולאחר שנבחנו חלופות שאינן פליליות להשגת מטרת החקיקה. (...) עבירה פלילית צריכה להיות מבוססת על קונצנזוס חברתי רכב ביחס לפסול שבמעשה. לפיכך, בטרם כניסת העבירה הפלילית של צריכת שירותי זנות לתוקף, יש לעשות שימוש באמצעים חינוכיים במטרה להביא לשינוי תודעתי של הציבור ביחס ללגיטימיות של התנהגות זו, וזאת בהתאם להמלצות בתחום החינוך והמודעות בדוח זה".

עוד בנושא:
נתניהו על הקלטת בנו: "הסתלבט על חבר, חינכנו לכבד נשים"
האקסית של יאיר נתניהו מגיבה לראשונה: "מתביישת שהייתי בת זוגו"
סערת ההקלטות: "שחיתות רקובה"; יאיר נתניהו: "זו לא דרכי"

מסקנות הוועדה תמוהות, מאחר שמשמעות הפללת הלקוח אינה אלא תודעתית. כמות הקנסות, בפועל, שיוטלו על צרכני זנות – שכנראה לא ייעלמו מהעולם – היא מזערית. העיקר הוא העברת הזרקור ללקוחות, שימת הדגש על כך שנשים הן לא מוצר צריכה, שסקס אינו מנותק גופנית ונפשית מהאדם ויכול להפוך לסוגיה "מקצועית" ושהמדינה לא מוכנה לתת לכך לגיטימציה.

חוק הפללת הלקוח לא מיועד למי ששינוי תודעתי וחינוכי לבדם ישפיע עליו וימנעו ממנו מבעוד מועד לקחת חלק – מכל כיוון – בתעשיית המין. חוק הפללת הלקוח מיועד לשינוי תודעתי, כמעט בכפייה, אצל הלקוחות והלקוחות הפוטנציאליים. אצל מי שמעריך שזה לא נורא, שזה תחום אפור, מי שמדבר על בחירה ועל כך שזנות היא מקצוע ככל המקצועות, ושסקס הוא רק כלי מקצועי בידי נשים עובדות. חוק הפללת הלקוח אמור להעביר לאנשים האלה שהם עושים משהו לא בסדר ולא חוקי, משהו שיש להתבייש בו. לא משהו להתרברב עליו עם חברים בשעת לילה, לאוזני מאבטחים ונהגים זרים.

הרי רוב הדברים שהמדינה דורשת בהם שינוי תודעתי, כפי שכתבה הוועדה, מעוגנים בחוק. אפליה על רקע דתי או גזעני, למשל. סחר באיברים, למשל. שימוש בסמים קשים, למשל. עישון בקרב קטינים, למשל. בצורה כזו או אחרת, כולם מעוגנים בחוק, גם אם אינם נאכפים – ולו כדי שעמדתה המוסרית של המדינה תהיה ברורה לציבור. אז מדוע כשזה מגיע לזנות המדינה דווקא צריכה לפעול במישור החינוכי ורק אז לחוקק? מדוע כשזה מגיע לזנות, המדינה שוכחת שאת השינוי התודעתי היא צריכה להחיל גם על עצמה?

החלטת הוועדה נבלעה בין ידיעות רבות שעל סדר היום, כשהסיפור המרכזי הוא הקלטותיו של יאיר נתניהו. אחר הצהריים, פנו עשרה ארגונים פמיניסטיים לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה "להתחייב למיגור הסחר בנשים ופגיעה בהן". "אנחנו מצפות מראש הממשלה שלנו להגיד בבירור שהמילים והמעשים של הבן שלו חמורים ואסורים, שנשים הן לא מוצר צריכה, אלא בנות אדם, ושהוא כראש ממשלה יעשה הכול כדי למגר תופעות של סחר בנשים ופגיעה בהן. עדיין לא מאוחר להגיב". כן, חשוב, רק ששעות אחדות לפני זה, הוועדה הבין משרדית בדיוק אמרה איזה משהו על שינוי תודעתי ועל חינוך. חקיקה אחר כך.

תגובתו של ראש הממשלה מאמש, היא תזכורת עגומה למה חשוב באמת עבור משפחת נתניהו: "יחשוב כל הורה שצפה בכתבה איך היה מגיב לו כל אמירת סרק של ילדיו הייתה הופכת לכותרת ראשית בערוץ 2, כל יציאה מהבית מושא לתחקיר וכל שיחה יעד להקלטת סתר". בתחילתה של התגובה עוד חשבתי בתמימותי שההמשך של "יחשוב כל הורה", יעסוק בבנותיו ובחינוך ילדיו. אבל לא, לא הפעם. יאיר נתניהו, בהסתמך על ההקלטות, הוא ככל הנראה לקוח פוטנציאלי. האם חינוך ושינוי תודעתי ישפיעו עליו לבדם? כנראה שלא. אבל אולי הידיעה שהוא עובר על החוק, רק אולי, תפעיל אצלו ואצל שכמותו נורות אדומות וקמצוץ של חוש בושה, לפני מעשה אפשרי.