פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשל-1.4 מיליון איש לא יהיה מה להפסיד: הסיכון בקיצוץ תקציב אונר"א

      ישראל לא מעוניינת ליצור משבר הומניטרי, ודחיקת הפלסטינים בעזה עם הגב לקיר לא משחקת לטובתה. במערכת הביטחון מציעים להמתין ולראות כיצד ישפיע הקיצוץ האמריקני לסוכנות שמספקת מזון ותעסוקה לפליטים ברצועה – ומקווים שהפיצוץ האפשרי לא יופנה כלפי ישראל

      כשל-1.4 מיליון איש לא יהיה מה להפסיד: הסיכון בקיצוץ תקציב אונר"א
      צילום: רויטרס, עריכת וידאו: ניר חן

      על פי ההערכות, 1.4 מיליון פלסטינים מסתייעים באונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח התיכון. חרף המתיחות בין ישראל לסוכנות, יש בה כדי להרגיע את הרצועה במידת מה, ולדחות משבר הומניטרי מוחלט בה. בעוד הדרג המדיני והמערכת הביטחונית עוסקים בהצהרה האמריקנית על קיצוץ הסיוע לסוכנות, גם אתמול יצאו מהרצועה סוחרים פלסטינים שחיכו למוניות לישראל. שעות אחדות לאחר מכן, נפגשו עם סוחרים ישראלים או פלסטינים מהגדה בניסיון לקדם פעילות עסקית – עד כמה שאפשר.

      מקורות בגבול הדרום טוענים כי היקף הייבוא לרצועה פחת משמעותית בחודשים האחרונים בשל המצוקה הכלכלית. החלטת יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, לקצץ 30% משכר הפקידים, הכניס את רצועת עזה לסחרור ופלסטינים שלקחו הלוואות מבנקים מתקשים לעמוד בהן – ושגרת היום שלהם מתאימה את עצמה למצב.

      עוד בנושא:
      אחרי שהרשות חזרה בה: שטייניץ הנחה לחדש את אספקת החשמל לעזה
      היד שמנשימה והיד שמתקיפה: קרב המוחות העדין שמנהל צה"ל מול חמאס
      הציוץ של טראמפ חשף: לאבו מאזן אין מה להציע לפלסטינים

      עזה אונר"א (AP)
      פלסטינים נושאים שקי קמח של אונר"א בעזה (צילום ארכיון: אי-פי)

      לפי ההערכות, ארצות הברית מתקצבת את הסוכנות מדי שנה בכ-300 מיליון דולר, ולכן, ההצהרה האמריקנית על עצירת הכספים היא דרמטית. מאה מיליון דולר שמעביר בממוצע מדי שנה האיחוד האירופי ושאר התרומות, לא יכולות לכסות על פער שכזה. בתוך התקציב, נכנסים בין היתר חלוקת מוצרי יסוד לפליטים, שירותי רווחה וחינוך, 270 אלף תלמידים במוסדות החינוך של אונר"א רק ברצועת עזה ו-16 אלף עובדים פלסטינים, מרביתם בעלי משפחות. משמעות הפגיעה היא לא רק בתחום החינוך - אלא עלייה בהיקף האבטלה והחרפה של המצוקה הכלכלית.

      אונר"א לא רק מהווה סיוע ישיר לפליטים, אלא גם מתפקדת כמחולל כלכלי ברצועת עזה. חלק מהמשפחות סוחרות בשוק השחור במוצרים שמפיצה הסוכנות, כמו שקי קמח. המשפחה מצמצמת שימוש בתרומה - ומוכרת חלק ממנה במחיר השוק.

      משבר חשמל בעזה 12 ביוני 2017 (רויטרס)
      ישראל לא מעוניינת לייצר משבר כלכלי או קריסה ברצועת עזה. משבר החשמל ברצועה (צילום: רויטרס)

      גורמים במערכת הביטחון העריכו שלמרות הנפיצות בקיצוץ והסיכוי להידרדרות בגבול, מוקדם לבחון את ההחלטה. להערכתם, יש להמתין לפחות 60 יום כדי לראות מה מהאיום מתממש וייצא אל הפועל. ברקע מרחפים לא מעט אינטרסים של הרשות הפלסטינית, שמנהלת משא ומתן עם חמאס ורוצה להחליש את ארגון הטרור, מצרים שהייתה רוצה שקט ויציבות בגבול וממשלת החמאס שמחפשת אחר מקורות כספיים כדי לגשר על המשבר הכלכלי. אך מדינות ברחבי העולם לא ממהרות להושיט יד לחלק כסף לרצועת עזה, כמו בעבר, מלא מעט סיבות. אחת מהן, היא ממשלת חמאס.

      עמדת מערכת הביטחון בישראל כוללת מאמץ לפתור ברצועת עזה את משבר החשמל, איכות המים, לייצר הזדמנויות תעסוקה והשקעות בתשתיות ובמקביל למנוע שהכסף מגיע לאזרחים ולא לארגוני הטרור. גורמים במערכת הביטחון הדגישו כי ישראל לא מעוניינת לייצר משבר כלכלי או קריסה ברצועת עזה. לדחוק את הציבור הפלסטיני עם הגב לקיר ולגרום לכך שלא יהיה לו מה להפסיד, לא בהכרח משחק לטובת ישראל. לרוב, כשמשהו מתפוצץ ברצועת עזה האנרגיה השלילית שבוקעת ממנו מכוונת כלפי ישראל - והיא באה לידי ביטוי באמצעות שיגור רקטות ופיגועים.