"שיאני הפערים בתעסוקה במשק – אקדמאים יוצאי אתיופיה"

נשים אקדמאיות מרוויחות פחות, פערי שכר גדולים בין יהודים לערבים ומספרם של אקדמאים יוצאי אתיופיה הוא פחות מ-40 איש לענף - כך עולה ממדד הגיוון לשנת 2017 של נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. שר העבודה והרווחה חיים כץ הגיש היום (רביעי) את מדד הגיוון לנשיא המדינה ראובן ריבלין בבית הנשיא.

מדד הגיוון בוחן את הייצוג בשוק העבודה ופערי השכר של חמש קבוצות הנמצאות בעמדת מיעוט בשוק העבודה בישראל: נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובני 45 ומעלה בעלי השכלה אקדמית וחסרי השכלה אקדמית ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים בשוק הפרטי בישראל. המדד השנה משווה בין דפוסי הייצוג ושוויוניות השכר של שכירים אקדמאים לשכירים שאינם אקדמאים מחמש הקבוצות שנבחנו. השוואה זו מציעה תמונת מצב כללית על הקשר בין רכישת השכלה אקדמית להשתלבותן של חמש הקבוצות בענפים השונים, ועל מידת השוויוניות בשכרם של האקדמאים מקבוצות אלה לעומת מי שלא רכשו השכלה אקדמית. כמו כן, מציג השנה מדד הגיוון את הייצוג והשכר בקרב הסגל האקדמי במוסדות האקדמיים.

עוד בוואלה! NEWS:
ריבלין מבהיר: לא קראתי לאזרחים לצאת להפגין ברוטשילד
חשש בצפון: התפרצות הכלבת תגרור גל הרעלות קטלני
חגית ביטן נגד המשטרה: "שניקח שוחד בחתונה? הם נורמלים?"

מדד הגיוון הראה כי אקדמאים מקבוצות מיעוט סובלים מפערי שכר גבוהים יותר משכירים לא אקדמאים מקבוצות מיעוט. אקדמאים ולא אקדמאים מקבוצות מיעוט סובלים מייצוג גבוה בענפים עם שכר נמוך וייצוג נמוך בענפים עם שכר גבוה.
על פי מדד הגיוון, השכלה אקדמית לא מצמצמת את פערי המגדר, ואקדמאים ערבים וחרדים הם בעלי ייצוג נמוך במיוחד במרבית הענפים.

עוד עולה, כי אקדמאים יוצאי אתיופיה חווים את הבידול התעסוקתי הקיצוני ביותר מבין הקבוצות שנבחנו בשוק העבודה. בחמישה מהענפים שנבחנו, אקדמאים יוצאי אתיופיה לא מועסקים כלל ובמחצית מהענפים שנבחנו, עובדים פחות מארבעים שכירים אקדמאים יוצאי אתיופיה. כך יוצא שלאקדמאים ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה יש ייצוג נמוך בענפים שמשלמים את השכר הגבוה במשק והם חווים פערי שכר אל מול קבוצות הרוב. כך למשל בענף תכנות המחשבים מרוויחים ערבים 66% משכרם של היהודים, חרדים מרוויחים 69% משכרם של יהודים שאינם חרדים, ויוצאי אתיופיה מרוויחים 54% משכרם של יהודים שאינם יוצאי אתיופיה.

נשים מקבוצות מיעוט הן השכירות עם ההכנסה הנמוכה ביותר במשק ברוב הענפים, והגברים יוצאי אתיופיה, אקדמאים ולא אקדמאים, מרוויחים את השכר הנמוך ברוב הענפים עם ההכנסה הגבוהה במשק. ברוב הענפים שנבחנו, שיעור האקדמאים הערבים והחרדים גבוה יותר בארגונים קטנים, ואילו שיעור אקדמאים יוצאי אתיופיה גבוה יותר בארגונים הגדולים. עוד עולה כי ברוב הענפים, ארגונים גדולים אינם חוד החנית בהובלת שוויון הזדמנויות, בייחוד עבור אקדמאים. מדד הגיוון קובעי כי קיימת עלייה משמעותית בפערי השכר עם העלייה בקבוצות הגיל ללא קשר לרמת השכלה.

נכון לשנת 2013, אין חברי סגל בכיר יוצאי אתיופיה
לקבוצות מיעוט יש ייצוג נמוך בקרב הסגל האקדמי, בייחוד באוניברסיטאות. נכון לשנת 2013, אין חברי סגל בכיר יוצאי אתיופיה. אחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר יורד ככל שהדרגה גבוהה יותר. לערבים יש ייצוג חסר בסגל האקדמי הבכיר, וייצוגם נמוך במיוחד בדרגות הגבוהות. האוניברסיטאות והמכללות משלמות שכר קרוב לשוויוני לנשים ולערבים באותה דרגה. אולם פערי הקידום המשמעותיים יוצרים פערי שכר בקרב סך כל הסגל. נשים מהוות כ45% מהסגל הבכיר בדרגת הכניסה אולם ייצוגן יורד משמעותית עם העלייה בסולם הדרגות. באוניברסיטאות נשים שקודמו בגיל צעיר נמצאות בייצוג חסר בכל דרגה

בשתי רמות ההשכלה שנבחנו, רוב הענפים המדורגים בייצוג גבוה הם ענפים שבהם רמת ההשתכרות נמוכה מאוד ובענפי הצווארון הכחול עובדים מקבוצות מיעוט שאינם אקדמאים חווים פערי שכר נמוכים יחסית, ואקדמאים מקבוצות מיעוט חווים פערי שכר גבוהים מאוד. כך יוצא ששכירים אקדמאים מקבוצות מיעוט אינם משולבים בתעסוקה איכותית וחווים פערי שכר גבוהים יותר משכירים לא אקדמאים מקבוצות מיעוט. מצב זה עלול להוות תמריץ שלילי לרכישת השכלה בקרב קבוצות מיעוט.

מדד הגיוון מדגיש כי אקדמאים יוצאי אתיופיה חווים בידול תעסוקתי קיצוני בשוק העבודה. במחצית מהענפים שנבחנו מועסקים פחות מארבעים שכירים אקדמאים יוצאי אתיופיה בכל ענף. לעומת זאת הם מיוצגים ייצוג יתר בשלושת הענפים עם שכר האקדמאים הנמוך ביותר במשק. בענפים שבהם רמת ההשתכרות היא הגבוהה במשק, הייצוג שלהם נמוך ביותר גם בהשוואה לשיעורם מקרב בעלי ההשכלה האקדמית בתחום. פערי השכר שחווים יוצאי אתיופיה הם הגבוהים ביותר מבין כל פערי השכר של הקבוצות שנבחנו במדד.

לעומת ייצוגם האפסי במחצית מהענפים, אקדמאים יוצאי אתיופיה נמצאים בייצוג יתר בשלושת הענפים עם שכר האקדמאים הנמוך ביותר במשק - שירותי תחזוקה, שירותי תעסוקה ומכירה קמעונית.

שכירים חרדים אקדמאים משולבים בשוק העבודה באופן מבודל. בארבעה ענפים ייצוגם הוא מתחת לארבעים שכירים לענף. במרבית הענפים ייצוגם של חרדים אקדמאים נמוך ועומד על פחות מ-50% משיעורם בגילאי העבודה. לעומת זאת, ייצוגם של חרדים שאינם אקדמאים גבוה יותר במרבית ענפי המשק. גם מבחינת שוויוניות השכר ניתן לראות כי שוויוניות השכר גבוהה יותר בקרב חרדים שאינם אקדמאים. בשמונה ענפים בלבד רמת שוויוניות השכר בקרב חרדים אקדמאים גבוהה מ-75% לעומת 15 ענפים בקרב חרדים לא-אקדמאים.

לבני 45 ומעלה חסמי כניסה במצב של חיפוש עבודה
פערי הייצוג של בני 45 ומעלה גדולים יותר בקרב קבוצת הלא-אקדמאים בהשוואה לקבוצת האקדמאים.עבור גילאי 45 ומעלה פערי ייצוג שכיחים יותר מפערי שכר. הענפים שבהם קיים ייצוג נמוך יחסית של עובדים אקדמאים בני 45 ומעלה, הם ענפים שבהם משולם שכר ממוצע גבוה עד גבוה מאוד, כגון תכנות מחשבים, ביטוח ושירותי תקשורת. בענפי פרסום, שירותים משפטיים ושירותי חשבונאות ייצוגם הוא פחות מ 40% משיעורם באוכלוסייה.

בקרב נשים שאינן אקדמאיות, נשים ערביות סובלות מפערי השכר הגבוהים ביותר ברוב ענפי הצווארון הכחול ולנשים יוצאות אתיופיה יש השכר הנמוך ביותר במספר הרב ביותר של ענפים וברוב ענפי הצווארון הלבן. נשים חרדיות לא אקדמאיות נמצאות בעמדה טובה יותר בהשוואה לנשים ערביות ויוצאות אתיופיה.