פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חשש בצפון: התפרצות הכלבת תגרור גל הרעלות קטלני

      70 מקרי כלבת אותרו מתחילת השנה, ובעלי הרפתות מתקרבים לקריסה כלכלית. אנשי שמירת הטבע מתריעים כי פיזור חומרים קטלניים במטרה לחסל את התנים הנגועים, תמיט אסון על הטבע הישראלי: "יהיו לכך השלכות קשות"

      חשש בצפון: התפרצות הכלבת תגרור גל הרעלות קטלני
      צילום:רוני כנפו עריכת וידאו:ניר חן

      חשש כבד בקרב וטרינרים ואנשי שמירת הטבע כי התפרצות הכלבת הקשה, תביא חקלאים מיואשים לפזר באופן לא חוקי רעל בסביבות הישובים בעמק. צעד כזה עלול לגרום להרעלות שרשרת ולפגיעה קשה בחיות הבר ובעופות דורסים.

      כפי שדווח לראשונה בוואלה! NEWS, מאז העליה החדה במקרי הכלבת בחודשים האחרונים, באזור העמקים, הושמו כבר 15 רפתות ודירים בהסגר, לאחר שפרות וכבשים ננשכו על ידי תנים נגועים בכלבת. "מדובר במכה קשה לבעלי הרפתות, אנשים מגיעים לסף התמוטטות כלכלית", הזהירה ד"ר גלית ונדר, הווטרינרית של המועצה האזורית עמק יזרעאל.
      ונדר אמרה את הדברים בישיבת חירום של ועדת הכלכלה, שלשום, שהתכנסה לדון בהתפרצות הכלבת.

      היא אמרה "כי זו בעיה כלכלית קשה ביותר, מדובר במשבר עמוק שממוטט חקלאים". יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל ביקש לדעת אם נוכח המכה הקשה שסופגים החקלאים מתקיים מנגנון שיפצה אותם. "זה גזר דין מוות", אמר.

      עוד בנושא:
      מכת הכלבת: אשפה נערמת ליד היישובים - והתנים באים לחפש מזון
      מקרה נוסף של כלבת בצפון: "עולה הסיכון שמישהו יידבק וימות"
      לאחר שחנתה במשך חודשים: המרפאה הניידת נגד הכלבת הגיעה לצפון

      בהלת התנים הגיעה לשכונת בבלי (אבי כהן)
      "בעיה כלכלית קשה ביותר, מדובר במשבר עמוק שממוטט חקלאים" (צילום אילוסטרציה: אבי כהן)

      החשש הכבד כי לצד האסון הכלכלי שנוחת על ראשיהם של החקלאים, ינקטו בודדים מקרבם בצעדי ייאוש, בניסיון למגר את פגיעתם ההרסנית של התנים החולים. "יתחילו הרעלות נגד תנים ויהיו לכך השלכות קשות", הזהירה ונדר. "הכלבת היא אש בשדה קוצים. זו ממש מכה". יש הטוענים כי לאחרונה כבר נראו סימנים למוקדי פיזור רעל באיזור העמקים.

      "אש בשדה קוצים" הוא ביטוי הולם לתרחיש האימים של קריסת רפתות שתביא לגל הרעלות שיגרור עמו הוא תחילת הידרדרות הרסנית שתחילתה מותם של תנים וחיות בר אחרות והמשכו פגיעה אנושה באוכלוסיות של חיות בר ועופות דורסים, בהם גם אוכלוסיות שנאבקות על הישרדותן בטבע הישראלי, בהן אוכלוסיית הנשרים.

      "לא מדובר בתרחיש דמיוני, כבר חווינו כאלו בעבר", הזכיר הווטרינר ד"ר שלי עינב. הוא הזכיר את הרעל הקטלני "טמיק" שכבר גבה מחיר כבד מהטבע. "טמיק" הוא חומר הדברה קטלני, שנראה כפירורי פרג. מידת הרעילות של הטמיק היא כה גבוהה, שכדי להרוג מספיק מיליגרם אחד לקילוגרם גוף. כמה פירורים ממנו קוטלים אדם בוגר תוך פחות משתי דקות. חומר הדברה נוסף המשמש להרעלות אלו נקרא "לאנט". גם הוא קטלני מאוד. מדובר באבקה לבנה תמימה למראה, ללא טעם וריח, שמידת פגיעתה הרסנית.

      אינפו כלבת 27 בדצמבר 2017 (עיבוד תמונה)

      הרעלות כאלה לא נעצרות במותם של בעלי החיים אליהם יועדו - חיות שמעבירות כלבת ושמזיקות למטעים, לצנרת ולמחשבי ההשקיה, בהם: תנים, חזירי בר או נברנים. ההרעלות ממשיכות לחוליות הבאות בשרשרת הטבע - חיות בר נוספות, עופות דורסים ונשרים.

      בעשור הקודם אירעו עשרות הרעלות בעזרת טמיק, רובן באזור הגליל ורמת הגולן. המרעילים פעלו בניסיון להילחם בטריפות של עגלים בידי זאבים ונזקים נוספים שנגרמים מחיות, והן במסגרת מאבקים על אדמות מרעה, שכללו הרעלות הדדיות של פרות, באמצעות תפוחים מורעלים בטמיק.

      תן חוצה את גבול ירדן ישראל (מערכת וואלה! NEWS , אופיר בן-חמו)
      תן שחצה את הגבול מישראל לירדן (צילום: אופיר בן-חמו)

      אחת מתוצאות אותם גלי הרעלות הייתה פגיעה קשה באוכלוסיית הנשרים. מסוף שנות ה-90', במשך כעשור, נמצאו בצפון עשרות נשרים מורעלים. רבים נוספים שמתו, לא נמצאו. כיום נמצאת אוכלוסיית הנשרים ברמת הגולן בסכנת הכחדה ובאזור הגליל כבר אין נשרים מקננים.

      שיאן של ההרעלות באזור מרום הגליל היה בשנת 2004. בחודש מאי באותה שנה הורעלו למוות 17 נשרים שנמצאו בנחלים דישון, עמוד, גמלא ויהודיה, כשבגופם שרידי רעל הטמיק. במטע באזור מושב דישון מצאו אז פקחי הרשות פגרי תרנגולות שכנראה הורעלו באותו סוג רעל. לאחר חודש נמצא פגר של עזנייה שחורה, שנחשב לעוף דורס נדיר, שככל הנראה מת גם כן מהרעלה.

      פגרי נשרים באזור מרכז הגולן. 20 בדצמבר 2015 (רשות הטבע והגנים , אוריה וזאנה)
      נשר שהורעל ברמת הגולן בשנת 2015 (צילום: אוריה וזאנה)

      גם כשידוע כי מדובר בהרעלות, קשה מאוד לקשור בין מקורות הרעל לבין המרעילים. מבחינה משפטית, יש הכרח לקשור בין "אקדח מעשן" לבין חשוד בהרעלה. רק לעתים נדירות נמצאות הראיות המצליחות ליצור את הזיקה הזאת.

      מקרה כזה לדוגמה, היה לפני יותר מעשור: בשנת 2005 מצא פקח של רשות הטבע והגנים פגרי עופות בתוך מטע אגסים ליד מושב דישון. בפגרים מצא גרגרים שחורים ומיד חשד כי מדובר בטמיק הקטלני. בסמוך מצא פגר של תן. למרות שהוא אסף את הפגרים, הנזק כבר נעשה; בימים שלאחר מכן נמצאו כמה עופות דורסים מתים, שאכלו מפגרי העופות או התן. בחיפוש שנערך במחסן של בעל המטע נמצאו שקיות טמיק. החקלאי סיפר כי חזירי בר ותנים גורמים נזקים כבדים למטעיו, אך הכחיש קשר למקרה ההרעלה. נגד החקלאי הוגש כתב אישום והוא הורשע, לאחר שבית המשפט קבע כי הוכח קשר נסיבתי בין פגרי החיות שהתגלו בסמוך לחלקתו של הנאשם ובין רעל מסוג טמיק שנמצא אצלו. מאז אירעו עוד הרעלות רבות, וכעת חוששים מפני גל נוסף שעלול לגרום לנזקים קשים.