פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רשת סוכנים, מערך חקירות וסייבר: כך פועלת מכונת סיכול הטרור של שב"כ

      הנתונים על סיכול כ-400 פיגועים השנה שהציג ראש השב"כ, מעידים על מרכזיות האיום שמציב חמאס בפני כוחות הביטחון בישראל. באמצעות מערך שטח יעיל, זרוע חקירות שפועלת 24/7 ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות, מצליח ארגון המודיעין לשמור על מבנה גמיש המתאים עצמו לאתגרים

      רשת סוכנים, מערך חקירות וסייבר: כך פועלת מכונת סיכול הטרור של שב"כ
      עריכה: שניר דבוש

      ההצלחה של שירות הביטחון הכללי בתחום סיכול הטרור, מסבירה התעניינות של ארגוני מודיעין זרים, שמבקשים ללמוד על אופן ההתמודדות מול האיום החדש-ישן: אותם מחבלים שקמו בבוקר, ובלי לשתף אף אחד – יוצאים לבצע פיגוע. רק אתמול (ראשון) חשף ראש השב"כ נדב ארגמן בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את נתוני פעולות הסיכול שביצע הארגון ב-2017: כ-400 פיגועים משמעותיים, מתוכם 228 פיגועי ירי, 50 פיגועי מטען, שמונה פיגועי חטיפה, 13 פיגועי התאבדות ו-94 פיגועי הקרבה (כוללים בין היתר דריסה ודקירה).

      מלבד זאת, שב"כ סיכל בשנה החולפת את פעילותן של 148 חוליות חמאס מקומיות שפעלו ביהודה ושומרון. גם הטרור הלא ממוסד, דהיינו מפגעים בודדים וחוליות עצמאיות, ספג מכה קשה ובשנת 2017 נרשמה ירידה: 54 פיגועים לעומת 108 ב-2016, ו-163 ב-2015. מהלך השנה האחרונה אותרו למעלה מ- 1,100 מפגעים בודדים שהתכוונו לבצע פיגוע לעומת 2,200 מפגעים בודדים בשנת 2016.

      עוד בוואלה! NEWS:
      המשטרה תגיש בקרוב המלצותיה בתיקי נתניהו - ומה צפוי אחריהן?
      יאתר כוחות אויב ועמיד בגשם: נחשף הסמארטפון החדש שיסייע לצה"ל בשדה הקרב
      11 מ"מ בת"א, 10 מ"מ בחיפה - וכמה ירד אצלכם? הנתונים המלאים

      פעילות צה"ל בכפר ביתא בגזרת שכם, לאחר הפיגוע בפתח תקווה, 10 בפברואר 2017 (דובר צה"ל)
      400 פיגועים משמעותיים סוכלו. מבצע מעצרים בשכם במהלך השנה (צילום ארכיון: דובר צה"ל)

      ההצלחות של שב"כ בתחום סיכול הטרור, מציבות במרכז את השאלה בדבר הפעלת מכונת הסיכול שלו. הארגון המודיעיני לא שוכח את מה שהתחולל בראשית האינתיפאדה השנייה ואת האיום חמור שייצר ארגון החמאס. מדי חודש היו נהרגים מאות אזרחים וחיילים באוטובוסים שהתפוצצו ומכוניות תופת. איום זה מוחשי גם היום, משום שחמאס מניח את כובד משקלו על גלגול פיגועים ברחבי יהודה ושומרון ובעורף מדינת ישראל. אנשיו כבר הוכיחו את מידת מקצועיותם, והמספרים שהוצגו בפני ועדת החוץ הביטחון מעידים על רף האיום שהוא מייצר – ונותר מרכזי. השקט היחסי מאוד מתעתע.

      בשנים האחרונות הקים חמאס שתי מפקדות: מרחב גדה, הפועל מעזה, ומטה גדה, הפועל מחו"ל. בשתי המפקדות פעילים פלסטינים שישראל גירשה משורות הארגון, המקדישים את חייהם מבוקר ועד ליל לתכנון פיגועים נגד אזרחים ישראלים. במסגרת המדיניות של הארגון, מרבית הפיגועים מכוונים נגד ישראל מתוך יהודה ושומרון. הסיבה העיקרית היא מחשבה שפיגוע שעליו לא לוקחים אחריות באיו"ש לא יוביל את ישראל להגיב ברצועת עזה.

      הסיבה השנייה היא הרצון לזרוע חוסר יציבות ביהודה ושומרון, לטלטל את הרשות הפלסטינית עד לנפילתה – כך שבדומה לתרחיש מעזה בשנת 2007, חמאס יתפוס את השלטון גם בגדה. לכן גם למנגנוני הביטחון הפלסטינים גם יש חלק משמעותי בסיכול כוונות הטרור של חמאס באיו"ש משום שהם לא שוכחים כיצד בשנת 2007 זרקו אנשי החמאס את אנשי פתח מהגגות בזמן ההשתלטות על הרצועה.

      הלוויית בכיר חמאס מאזן פוקהא, שחוסל ברצועצ עזה, מרץ 2017 (רויטרס)
      נותרו איום מרכזי. חמאס (צילום: רויטרס)

      לאותם חברי מפקדות בחמאס יש שני יתרונות יחסיים מובהקים. חלקם נולד, גדל ופעל ביהודה ושומרון, וחלקם עבר סדרות לימודים ושיעורי טרור בבתי הכלא. הידע והכסף הגדול הופכים לאיום תמידי ואתגר גדול אותו נדרש שב"כ לסכל. בשל כך, שב"כ מטיל מדי שבוע רשת גדולה מאוד על יהודה שומרון כדי ללכוד גם פעילים זוטרים שבחדרי החקירות ישפכו אור על המאמץ של החמאס. זו בין השאר הסיבה לכך שמדי לילה מתבצעים מעצרים של חשודים בטרור ברחבי הגדה.

      רובד נוסף הוא הקדשת תשומת לב אדירה וקשב מודיעיני למעבר ארז בגבול רצועת עזה. זוהי נקודת יציאה וכניסה של סוחרים ואזרחים שיוצאים לטיפולים רפואיים בישראל המנוצלים על ידי חמאס להעברת כספים לחוליות ביהודה ושומרון, פקודות, מידע ובאופן חריג באמצע שנת 2017 גם להעברת חומר נפץ על ידי שתי נשים חולות.

      העמקה בפעילות של שב"כ מבליטה יותר מכל את העובדה כי הוא הגוף המפעיל את היקף המודיעין האנושי הכולל סוכנים וסייענים הגדול ביותר בקהילת המודיעין הישראלית. מלבדם, פועלת זרוע החקירות במשך 24 שעות ביממה, כדי להפיק מידע – לעתים בזמן אמת – שיוביל להשלמת התמונה המלאה או להביא רק קצה חוט בדרך למרדף אחרי המבוקשים.

      ראש השב"כ נדב ארגמן, במהלך סקירת ראש השב"כ בישיבת ועידת חוץ וביטחון בכנסת. 24 בדצמבר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , הלל מאיר/TPS)
      ראש השב"כ נדב ארגמן בדיוני ועדת החוץ והביטחון, אתמול (צילום: הלל מאיר/TPS)

      התחום הנוסף עליו בשב"כ מעדיפים שלא להרחיב הוא התחום הטכנולוגי שהולך ומתפתח בשנים האחרונות. לפני שנה חשף ראש השב"כ ארגמן במסגרת שבוע הסייבר העולמי כי 25% מכוח האדם של הארגון נמנה עם התחום הטכנולוגי. אלו עובדים שתכליתם הוא עיסוק באינטרנט, ואיסוף מידע באמצעות כלים טכנולוגים מגוונים ומיוחדים, אך לא רק. אלו הם אנליסטים שמחברים את הפיסות הקטנות ביותר של הפאזל, מוחות מבריקים שממציאים תוכנות ואפליקציות להתמודדות עם הטרור המשתנה. אחד מהמהלכים החכמים שביצע ארגמן בזכות הקדמה היה החיבור של תחום מודיעין האותות, הסייבר והטכנולוגיה לאגף אחד תחת שם מסווג. בדיעבד מסתבר שהמהלך הביא לקפיצת מדרגה בארגון וליכולות שלו.

      בקהילת המודיעין משווים את שב"כ לסירת מרוץ – קטנה וזריזה, שביכולתה להתאים את עצמה מהר מאוד לאיומים, לעומת ארגוני מודיעין גדולים שנדרש להם זמן רב להשתנות ולעשות צעדים יצירתיים כדי להיות צעד אחד לפחות לפני האויב שמסוגל למחוק הצלחות רבות בפיגוע אחד קשה וקטלני. זה כבר הפך להיות חלק בלתי נפרד מה-DNA של הארגון שמצליח להשאיר את אנשיו בשירות המבצעי לאורך זמן בגלל החשיבות ומורכבות האיום שהופכים יחד לאתגר גדול.

      (עדכון ראשון: 22:40)