פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התוכנית של בנט ושקד: פסילת חוק - רק בהרכב של תשעה שופטים

      שרי הבית היהודי הפיצו את תזכיר חוק יסוד החקיקה, ובו פרטי התוכנית החוקתית עליה הכריזו. לפי התוכנית, שתסדיר לדברי השניים את היחסים בין הרשויות, יוכל בג"ץ לפסול חוקים רק בהרכב ברוב של שני שלישים. בכיר בקואליציה: יש התנגדות גורפת ליוזמה, אין לזה סיכוי

      התוכנית של בנט ושקד: פסילת חוק - רק בהרכב של תשעה שופטים
      צילום: רוני כנפו, עריכת וידאו: ניר חן

      (בווידאו: ריאיון עם השר נפתלי בנט במהדורת וואלה! NEWS)

      השרים נפתלי בנט ואיילת שקד חשפו היום (שלישי) את פרטי התוכנית החוקתית עליה הכריזו והפיצו תזכיר חוק יסוד החקיקה, המסדיר את היחסים בין הרשות המבצעת – הממשלה, הרשות המחקקת – הכנסת, והרשות השופטת. התוכנית מתייחסת לשינויים בחוקי יסוד, בחקיקה רגילה וכן למערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות והיחסים ביניהן על רקע המהפכה החוקתית שהוכרזה לפני שני עשורים.

      חלק מרכזי בתוכנית מתייחס למעמדם של חוקי היסוד בחקיקה. הסעיפים השונים מבצרים את מעמדם של חוקי יסוד מפני ביקורת שיפוטית, כך שבית המשפט העליון לא יוכל לפסול אותם, כפי שהיה נהוג עד היום. "נוכח מעמדם הרם של חוקי היסוד, הליך החקיקה יהיה נוקשה יותר", צוין בתזכיר. החוקים יוגשו רק על ידי הממשלה, ועדת החוקה של הכנסת או 20 חברי כנסת לפחות. בנוסף, החקיקה תיעשה ברוב של 61 חברי כנסת בכל אחת משלוש הקריאות, והקריאה השלישית תתקיים בישיבת מליאה ייעודית.

      עוד בוואלה! NEWS:
      המדינה נגד בג"ץ: תבקש דיון נוסף על החזרת גופות המחבלים
      בג"ץ: המדינה לא תוכל להחזיק בגופות מחבלים - אלא אם תחוקק חוק
      בג"ץ בביקורת על הקבינט: החלטת הלחץ על חמאס לא מיושמת

      נפתלי בנט ואיילת שקד בטקס השבעת כנסת 20 (עומר מירון)
      פסילת חוק - רב ברוב של שני שלישים מהרכב השופטים. השרים בנט ושקד (צילום: עומר מירון)

      המשך התוכנית נוגע לחוקים רגילים ולאופן פסילתם. לפי בנט ושקד, חוק יוכל להיפסל רק בבית המשפט העליון ורק במקרה חריג שבו הליך החקיקה סטה מהוראה הקבועה בחוקי היסוד, בהרכב של תשעה שופטים ומעלה, וברוב של שני שליש מההרכב. החוק קובע כי לא ניתן יהיה להתערב בתוצריה של הכנסת בשל פגמים פרוצדורליים, אם החוק עבר בשלוש קריאות וברוב הנדרש.

      במקרה שבית המשפט העליון יפסול חוק, הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש בפסקת התגברות באמצעות רוב של 61 חברי כנסת. במקרה כזה, החוק המדובר יהיה תקף לחמש שנים, תוך מתן אפשרות להארכה חוזרת של החוק.

      טקס פרישת נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, בית המשפט העליון, ירושלים (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      דיון בהרכב מורחב בנוגע לפסילת חוקים. בית המשפט העליון (צילום ארכיון: נועם מושקוביץ)

      כל רשות שיפוטית שיתעורר בפניה ספק ממשי בדבר תוקפו של חוק, והיא תמצא שלא ניתן הכריע בעניין שבפניה בלי להכריע בשאלת תוקפו של החוק, תפנה את השאלה ישירות לבית המשפט העליון. הליך הדיון בעליון ייעשה בשני שלבים: בית המשפט ידון תחילה בהרכב של שלושה שופטים, כדי לקבוע בשאלת תוקפו של החוק ואם ההכרעה בכך הכרחית לשם פסיקה בעניין שבגינו התעורר הספק. רק אם קבע כך, תובא השאלה בפני הרכב של תשעה שופטים או יותר.

      "אומרים לבג"ץ - לא הכול שפיט"

      הפצת התזכיר באה בעקבות הביקורת שנמתחה בשנים האחרונות נגד בג"ץ בדבר חריגה מסמכותו, וכן על רקע פסיקתו האחרונה של השופט דנציגר בעניין החזרת גופות מחבלים לידי חמאס - בניגוד להחלטת הקבינט. "הצורך בגיבוש תזכיר החוק התחזק לאחר שורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי בית המשפט העליון והפרו את הסטטוס קוו שהתקיים לאורך השנים בין הרשויות המחוקקת והמבצעת לרשות השופטת", נמסר מטעם השרים. בנוסף נטען כי בית המשפט החל לאחרונה לפסול חקיקה בעקבות עניינים פרוצדורליים וכי לראשונה נפסל סעיף בחוק יסוד.

      "היום אנחנו אומרים לבג"ץ - לא הכל שפיט", הצהיר שר החינוך בנט. "בשנים האחרונות בג"ץ פוסל פעולות ממשלתיות וחוקים ביד קלה מדי. על הממשלה למשול ועל השופטים לשפוט. חוק יסוד החקיקה יגדיר בצורה מאוזנת את הגבולות בין הרשויות השונות".

      "האקטיביזם השיפוטי פגע קשות בדמוקרטיה הישראלית בשעה שהוא לקח מהעם את זכות הבחירה", הוסיפה שרת המשפטים שקד. "חוק יסוד החקיקה יחזיר את הנורמה שהיתה נהוגה במדינת ישראל ויגדיר בצורה ברורה את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה וחקיקת חוקי יסוד ואת הדיאלוג בין בית המשפט והכנסת. בתוך הכאוס המשפטי הקיים היום ייעשה סדר וייווצר איזון נכון בין שלוש רשויות השלטון".

      "התוכנית החוקתית - D-9 על בג"ץ"

      למרות הצהרות השרים, בכיר בקואליציה אמר לוואלה! NEWS כי היוזמה של בנט ושקד אינה זוכה לתמיכת הסיעות החברות בקואליציה ולכן סופה להיכשל. "יש לזה התנגדות גורפת מצדדים שונים בקואליציה. אין לזה שום סיכוי", אמר הבכיר.

      גם שר האוצר משה כחלון הבהיר בעבר כי מפלגתו לא תתמוך בתוכנית, וכי הוא מתנגד באופן נחרץ למהלך. "פגיעה בבית המשפט העליון לא תהיה", אמר. "כולנו תמשיך לשמור על שלטון החוק. יכולים רק לחלום על פסקת ההתגברות".

      התנגדות נחרצת נרשמה היום גם באופוזיציה. ח"כ אילן גילאון מסיעת מרצ אמר כי "התכנית החוקתית של בנט ושקד - D-9 על בג"ץ". לדבריו, "בנט ושקד ממשיכים בניסיונות לנתץ ולהרוס את הדמוקרטיה הישראלית. התכנית מצטרפת לשטף החוקים הדמגוגיים של הקואליציה שמטרתם אחת היא לפגוע בשומרי הסף של הדמוקרטיה. בימים אלה של ליקוי מאורות, חובתנו לשמור על רשות שופטת חזקה ועצמאית".

      גם ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני) טענה כי יוזמת שקד ובנט נועדה לפגוע בכוחו של בית המשפט העליון. "במסווה של חוק שיסדיר המתח בין הרשויות השונות, רומסים ברגל גסה כל יכולת של בית המשפט העליון לפקח על יוזמות אידיאולוגיות מסוכנות. ראוי בהחלט להסדיר לראשונה כוחו של בית המשפט לפסול חוק, אך התנאים הדרקוניים שהציבו שרי הבית היהודי לא מציגים שום איזונים ובלמים". ח"כ ציפי לבני ממפלגתה הוסיפה: "מטרתם של בנט ושקד היא שלא יישאר מי שיניף שלט עצור כשהם יהפכו את ישראל למדינה דו-לאומית לא דמוקרטית".

      שר האוצר משה כחלון. מרץ 2016 (ראובן קסטרו)
      הצהיר שמפלגתו לא תתמוך בתוכנית. השר כחלון (צילום: רובי קסטרו)

      פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ביקר בחריפות את תזכיר החוק שהפיצו שקד ובנט. בשיחה עם וואלה!NEWS אמר פרופ' קרמניצר כי משמעותה של הצעת החוק היא "שתהיה ביקורת שיפוטית דמה - יהיו מעט מקרים שבהם אפשר יהיה לפסול חוק, וגם אז הכנסת תוכל ברוב רגיל לבטל את הפסילה. כל ההגנה על זכויות האדם, שזה התפקיד המובהק של בית המשפט, הולכת לבלי שוב. כמו שאמרה שרת המשפטים - 'לא ניתן לציונות לכוף את ראשה בפני זכויות אדם', אז המשמעות של החוק הזה היא שאנחנו זורקים את זכויות האדם מהחלון".

      קרמניצר הוסיף כי "אם נצרף לזה את המגמה של שקד למנות לבית המשפט העליון רק שופטים מהמחנה הפוליטי שלה, נקבל מוסד שהוא חותמת גומי של השלטון. גם במקרים שהמוסד האומלל הזה יעז איכשהו לפסול חוק - יוציאו לו לשון ויתגברו על הפסיקה הזו. מצער שבשנת ה-70 של המדינה אנחנו הולכים אחרוה בצורה כזו".

      עם זאת, קרמניצר כן התייחס בחיוב לחלק בהצעה שממסד את הליך החקיקה של חוקי יסוד. "זה כיוון ראוי ורצוי ונכון" אמר, "אבל הסוס שמושך את העגלה הזאת זה הפן השני של ההצעה, שמצמצם את הביקורת השיפוטית".