מרחק הבלימה של חמאס: בין רקטה לרקטה – הסבלנות עלולה לפקוע

המודיעין בישראל לא בטוח אם חמאס מנסה לדרדר את האזור, או שהמשך הירי הוא שאריות של שיגורים עד להשגת ההפוגה מתוך הרצועה. אלא שלארגון הסוני אין אינטרס להמשיך לעימות שיחסל את כוחו ואת עבודות השיקום המועטות שגייסה עזה

צילום: שי מכלוף וחדשות 0404, עריכה: שני דבוש ותום זואילי

מערך המודיעין בישראל עוסק בימים האחרונים בניסיונות להבין את פשר הטפטוף המתמשך מרצועת עזה. מאז סבב ההסלמה האחרון זוהו 29 שיגורים מרצועת עזה, מתוכם 15 חצו לשטח ישראל, וארבעה מהם יורטו. עדיין לא ברור אם מדובר בסימנים של הידרדרות למלחמה, או שמדובר במעין "מרחק בלימה" – חלון הזמנים מרגע שחמאס החליט לנסות להרגיע את השטח ועד לשקט מוחלט. לפי ההערכות, יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, מקדם פרויקטים אזרחיים ולא מעוניין בעימות רחב עם ישראל. הוא כן עסוק בחיזוק ההרתעה נגדה ופועל להתעצמות הזרוע הצבאית במגוון תחומים לקראת יום פקודה, אבל לא היה רוצה לראות בחורף הזה את הארגון מאבד את כל הכלים שעליהם עמל במשך שנים רבות.

ככל שיהיה ניתן לדמיין כיצד תראה המערכה הבאה בין ישראל לפלסטינים ברצועת עזה, ברור לכל הצדדים שהיא תזרע הרס רב יותר משמבצע "צוק איתן" זרע בה, עם תמרון לעומק השטח ומבלי להסתפק בפעילות ממרחק שני קילומטרים מהגדר. מערכה נוספת, צפויה לגרום הרס רב כדי להביא לכניעה של ראשי חמאס, או לפחות לשליטה על תאי שטח גדולים על מנת להפסיק את שיגורי הרקטות.

עוד בוואלה! NEWS:
בנט על בג"ץ גופות המחבלים: "החלטה מבישה. עלינו לומר 'עד כאן'"
רצח הדיפלומטית הבריטית בביירות: "נהג אובר חנק אותה למוות"
הסוכן הסמוי נרצח, אך המפכ"ל העניק למפעיליו תעודת הוקרה

והמחיר מפתיע

בפחות מחצי שעה יש לכם פתרון מדוייק לכאבי רגליים וגב

לכתבה המלאה
אחד מהרקטות שהתפוצצו אתמול במועצה האזורית חוף אשקלון (צילום: שי מכלוף, דוברות המשטרה)

למעשה, היכולת לשקם את מה שעשוי לקרות ברצועת עזה אחרי מלחמה שכזו, תהיה כמעט בלתי סבירה תוך עשור. למרות ההצהרות נגד הכרה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בירושלים כבירת ישראל, וקריאה לאלימות נגד ישראל, ראשי חמאס מבינים היטב כי הם יאבדו את השלטון בעזה. תובנה נוספת שעולה מהקשיים לשקם את מה שנהרס במבצע "צוק איתן", היא שאין תורמים גדולים שמחכים בתור לסייע לעזה. המתווה שקבעה ארצות הברית כולל איסור להעביר כסף ישירות לארגון טרור אלא רק דרך מנגנון של הרשות הפלסטינית, וישראל והאו"ם לא מעודדות את המדינות המוסלמיות לתרום מבלי לקבל השפעה ישירות מהשטח. לכן, מובן שבפעם הבאה קצב השיקום יהיה איטי הרבה יותר. אלו נקודות למחשבה שמובאות בחשבון על ידי הנהגת חמאס.

אז למה שיגורי הרקטות לא פוסקים, בהיקף התקיפות הגדול ביותר מאז מבצע "צוק איתן"? התשובה לכך נעוצה באויבי החמאס מבית, אלו שמאתגרים אותו ביום-יום: ארגונים סלפים בעלי אידאולוגיות של ג'יהאד עולמי, חלקם מזוהים עם דאעש, אנשי פתח שמוצאים זמן לנקמה בארגון שגזל מהם את השלטון וגורמים סוררים. הרוב מחקים זה את זה, מתוך שאיפה להוכיח שגם הם מסוגלים לירות, כמו אויביהם ביממה שלפני כן, וכך נוצר אפקט שרשרת שחמאס מתקשה לעצור. הוא יודע לעשות את זה לאורך זמן באמצעות גלי מעצרים וחקירות אלימות, פיזור כוחות בשטחי השיגור ואיסוף מודיעיני מאתרי השיגור עד לאיתור החשודים.

בית המגורים שנפגע ביישוב המועצה האזורית חוף אשקלון (צילום: שי מכלוף)

האינדיקציה לכך שהמודיעין הישראלי לא מעריך שחמאס מעוניין בהסלמה רחבה, היא העובדה שבצה"ל בוחרים את המטרות לתקיפה בקפידה: לא מבצעים תקיפות לאור יום ובטח לא כדי להרוג פעילי חמאס. המאמץ מתמקד בהחזרת ההרתעה והנעה של חמאס לטיפול בשיגורי הרקטות. במערכת הביטחון משוכנעים שחמאס יכול לעשות יותר. המוקש יכול להיות הבנה בחמאס שהטפטופים יכולים להימשך, כי ישראל לא מעוניינת לשבור את הכלים. במצב שכזה, תצטרך ישראל להראות שהסבלנות שלה פגה ותהיה מחויבת לבצע פעולה חורגת ממה שביצעה בשבועיים האחרונים.

סינוואר בעצרת לציון 30 שנה לארגון חמאס, בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully