פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עצמות בעלי חיים שהתגלו בתל חצור חושפות את סוד העיר הקדומה

      חוקרים ממכללת תל חי ומהאוניברסיטה העברית חשפו כי גידול כבשים היה אחד ממקורות עוצמתה הכלכלית של העיר חצור בתקופה הכנענית. גילוי העצמות בתל שהוכרז כאתר מורשת עולמי אף מצביע על הבדלי מעמדות בין תושביה

      קרן יחמור בחפירות חצור (צלמים זמניים מורשים , שלומית בכר, האוניברסיטה העברית)
      קרן יחמור שנמצאה בחפירות בחצור (צילום: שלומית בכר, האוניברסיטה העברית)

      ה"סטארט אפ" של העיר חצור הכנענית היה גידול כבשים לצורך תעשיית הטקסטיל וככל הנראה היה אחד ממקורות עושרה ועוצמתה של העיר –כך עולה מחשיפת עצמות בעלי חיים שהתגלו לאחרונה במקום. במהלך האלף השני לפני הספירה הייתה חצור העיר הגדולה והעשירה בארץ, חלק ממערכת ערי-מדינה שמרכזה היה בסוריה של היום. העיר חצור מוכרת מהתנ"ך וממגוון מקורות כתובים, כגון מכתבים מארכיונים קדומים בסוריה ובמצרים, אך עד היום לא ידעו החוקרים להסביר ממה נבע עושרה וחוזקה הכלכלי.

      האתר הוכרז בעבר כאתר מורשת עולמי, וכעת עצמות בעלי חיים שנחשפו בו מסייעות רבות בידי הארכיאולוגים להבין תהליכים מרתקים שהתרחשו בעיר; מחקר ארכיאו-זואולוגי חדש מגלה כי בניגוד לערים אחרות בארץ אשר עסקו בגידול עיזים, בחצור התבססו על גידול כבשים שמהצמר המשובח שלהן צמחה תעשיית טקסטיל משגשגת ופורחת.

      עוד בוואלה! NEWS:
      הותר לפרסום: שני ראשי ארגוני פשע חשודים ברצח עד המדינה טל קורקוס
      "טרור ופחד": סיפור ההתעללות של הקצין המעוטר בשב"ס
      טרגדיה בבית שמש: בן ארבע נהרג לאחר שנפל מהקומה הרביעית

      עצמות בעלי חיים מחצור (צלמים זמניים מורשים , ד"ר נמרוד מרום, המכללה האקדמית תל-חי)
      עצמות בעלי חיים שנמצאו בחצור (צילום: ד"ר נמרוד מרום, המכללה האקדמית תל-חי)

      ממצאי המחקר המסתמך על חקר עצמות בעלי חיים הראו כי בשיא גדולתה התמחתה העיר חצור בגידול כבשים, ששימשו הן כקורבנות במתחם השלטוני-דתי שניצב בראש התל, והן להפקת צמר ששווק כאריגים לערי-המדינה הגדולות של סוריה באותה עת. זאת, כפי שנרמז גם מתעודות מאותה תקופה שנמצאו בחצור עצמה ומספרות על משלוחי מוצרי טקסטיל. משלחת ארכיאולוגית מהאוניברסיטה העברית בראשות פרופ' אמנון בן-תור ושלומית בכר מנהלת מאז שנות ה-90 פרויקט חפירה גדול בתל חצור, בדגש על איסוף שרידי עצמות המעידים על הרכב המזון מן החי של יושבי האתר בעת העתיקה ומוגדרים "ממצאים ביוארכיאולוגיים". את מחקר עצמות בעלי-החיים בחצור מבצע ד"ר נמרוד מרום מהחוג למדעי החי במכללה האקדמית תל-חי וממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה.

      המחקר חשף הבדלי מעמדות בין תושבי חצור הקדומה

      המחקר מסייע להבין את התהליכים שהובילו לקריסתה של ממלכת חצור בסוף התקופה הכנענית. מדובר בממצא שמצטרף לממצאים נוספים מהשנים האחרונות, המעידים על חורבנה של העיר, המתוארך לאמצע המאה ה-13 לפני הספירה. בשנת 2012 מצאה משלחת החפירות כדים ובהם תבואה שרופה מלפני כ-3,400 שנה. ממצא זה, כמו עדויות נוספות לשריפה אדירה שהשתוללה במקום, מהווים עדות לחורבנה של העיר. שנה אחר כך התגלה באתר ממצא נדיר - שבר של פסל ספינקס מצרי, שעל פי הערכת הארכיאולוגים נותץ בעת כיבוש העיר. סיפור חורבנה של העיר הוא סיפור מרכזי בכיבוש הארץ ומתואר בפרק י"א בספר יהושע:

      ו?י??ש??ב י?הו?ש??ע? ב??ע?ת ה?ה?יא, ו?י??ל?כ??ד א?ת-ח?צו?ר, ו?א?ת-מ?ל?כ??ה?, ה?כ??ה ב?ח?ר?ב: כ??י-ח?צו?ר ל?פ?נ?ים--ה?יא, ר?אש? כ??ל-ה?מ??מ?ל?כו?ת ה?א?ל??ה. ו?י??כ?ו? א?ת-כ??ל-ה?נ??פ?ש? א?ש??ר-ב??ה? ל?פ?י-ח?ר?ב, ה?ח?ר?ם--ל?א נו?ת?ר, כ??ל-נ?ש??מ?ה; ו?א?ת-ח?צו?ר, ש??ר?ף ב??א?ש?.

      התמחות בגידול צאן כבשים הייתה נדירה בארץ ישראל של התקופה הכנענית, אז הייתה העז נפוצה יותר כחיית משק. לדברי ד"ר מרום, "היכולת להסיט את המערכת הכלכלית המסורתית שעיקרה רעיית עיזים לנתיב מתמחה שמניב רווח מסחר צמר למקומות מרוחקים מסיר את הלוט מעל חלק מהמערכת הכלכלית של העיר הכנענית, שעושרה ניכר בגודלה, פארה הארכיטקטוני, ובשפע הממצא הארכיאולוגי והאמנותי בה". הוא הוסיף כי בדים שיוצרו בחצור נחשבו ל"מותג משובח ומבוקש".

      חשיפת העצמות מעידה גם על הבדלים בין אופן אכילת הבשר בעיר העליונה, שבה שכנו הארמון והמקדשים, לבין העיר התחתונה, שבה גרו אנשים שלא היו בהכרח בני השכבה השלטת. "בעוד שבעיר העליונה התנהלו משתאות", הסביר ד"ר מרום, "הרי שבעיר התחתונה ניכר שינוי לרעה באופן צריכת הבשר - פחות חיות צייד גדולות, ויותר דגש על הפקת מח ושומן עצם, עדות למנהגי בישול 'עניים' המדגישים מיצוי של מירב הערך הקלורי מן החי".

      הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרה הקודם של ד"ר שרון צוקרמן על אודות מתחים חברתיים פנימיים בחצור. ד"ר צוקרמן, שהלכה לעולמה מאז, הבחינה כי שינויים ארכיטקטוניים בעיר - דוגמת מתקנים שהוצבו במבנים מפוארים וסתימת פתחים במבנים אחרים - מצביעים על משבר חברתי עמוק במרקם החיים בה.

      (עדכון ראשון: 17/12, 18:15)