בחודשים האחרונים עם ההידרדרות במצבו הרפואי של הרב אהרון לייב שטיינמן, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי שהלך לעולמו הבוקר (שלישי), סימנו בהנהגה הפוליטית את היורש. הרב גרשון אדלשטיין, מראשי ישיבת פוניבז' היוקרתית, קיבל בביתו את שלושת חברי הכנסת של סיעת דגל התורה להתייעצויות פוליטיות, במהלך שמעיד על היום שאחרי.
הרב שטיינמן, שהיה בכיר המנהיגים הרבניים בציבור החרדי, אושפז בשנה האחרונה בבית החולים 'מעייני הישועה' בבני?ברק כמה פעמים, בטרם ההידרדרות האחרונה במצבו שבסופה מת הבוקר מדום לב. בשל רצף האשפוזים כבר חודשים ארוכים שהרב לא קיבל קהל או נפגש עם מקורביו להתייעצויות הלכתיות, ציבוריות או פוליטיות. לכך הייתה משמעות מבחינת סדר קבלת ההחלטות, בעיקר בזרם הליטאי, שכן כמו רבים בציבור החרדי, כך גם אצל הרב שטיינמן היה נהוג להתייעץ "על כל צעד" עם הרבנים.
לקריאה נוספת:
סוף "עידן המרנים": מנהיג הציבור הליטאי הרב שטיינמן הלך לעולמו
הלך לעולמו מנהיג הזרם החרדי-ליטאי הרב שטיינמן: "איבדתי את אבא שלי"
לפי ההערכה, את שרביט ההנהגה במקומו של הרב שטיינמן יטלו שתי דמויות מרכזיות: הרב חיים קנייבסקי, בן 89, הנחשב כיום לשני בכוחו בעולם הליטאי; והרב גרשון אדלשטיין. על השילוב בין השניים היה ניתן ללמוד כבר בהודעות שהוציאו תלמידיו של הרב שטיינמן בימי האשפוז לפיהם גם הרב קנייבסקי וגם הרב אדלשטיין הורו להתפלל לרפואתו. מבין עשרות רבנים, הוזכרו שניהם יחד.
כוחו של הרב קנייבסקי לא זקוק להוכחה. חצרו שואבת אליה תלמידים רבים, ובהם גם רבים מהמגזר הכללי, אילי הון ובעלי כוח. למרות היותו רב ליטאי ממשפחת אצולה רבנית, יש המכנים אותו "אדמו"ר" בשל סגנונו. הרב ידוע בברכתו הקצרה למתברכים ממנו "ברכה והצלחה" (בו"ה) ובדרישתו לא לענוד שעון ולגדל זקן.
במשך שנים הניחו בציבור הליטאי שהרב קנייבסקי אינו מתאים להנהגה ציבורית. והיו מי שהסבירו כי בשל אופיו הוא אינו מתאים לעסוק בשאלות ציבוריות, ביחסים עם רשויות המדינה ובהכרעה בשאלות העומדות על סדר היום. השאיפה הייתה שישמר את כוחו כראש חצר בעלת כוח רב, אך יהיה מנהיג רוחני נוסף שיקבל החלטות ציבוריות. עם זאת, בשנתיים האחרונות החלו בסביבתו בביצור הכוח, במהלכים שיכולים ללמד על כך שהם שואפים לעמדת כוח משמעותית יותר.
הרב אדלשטיין, בן יותר מ-90, הפך בשנה האחרונה למנהיג הציבור הליטאי בפועל. הרמזים הקבועים שבאמצעותם משדר הממסד החרדי את מי הוא מוכן לראות כיורש שוגרו כבר בעניינו: הביטאון הליטאי "יתד נאמן" העניק לו את התואר "מרן", חברי הכנסת התייעצו עמו בנושאים ציבוריים ורמזו על הנהגתו הצפויה.
פטירת הרב שטיינמן מסמלת את סוף עידן המרנים. אחרי הרב עובדיה יוסף והרב יוסף שלום אלישיב, נראה שגם הציבור הליטאי יוצא ממסגרת הנהגת יחיד להנהגה משותפת. שילוב של שני הרבנים יחד הוא המתכונת שיאמץ הציבור הליטאי לדור ההנהגה הבא. עם זאת, כוחם של חברי מועצת גדולי התורה של מפלגת "דגל התורה", גוף ההנהגה המאחד בתוכו יותר מעשרה רבנים בכירים יתחזק משמעותית והוא יהפוך לחזק יותר משהוא כיום.
בעידן שאחרי פטירת הרב שטיינמן, צפויה גם האופוזיציה הפנימית - "הפלג הירושלמי" בראשותו של הרב שמואל אוירבך - להתחזק משמעותית. אוירבך ותלמידיו סירבו לקבל את מרותו של הרב שטיינמן וחלקו עליו בנושאים רבים, המרכזי שבהם הוא הגיוס לצה"ל. הרב אוירבך הורה לתלמידיו לא להתייצב בלשכות הגיוס ולקיים הפגנות סוערות ברחבי הארץ נגד שיתוף פעולה עם הצבא. לעומתו, הרב שטיינמן הוביל קו מתון יותר שנמנע מצעדים קיצוניים. המאבקים הסוערים סביב הגיוס שהוביל אוירבך יחד עם תלמידיו דחקו אותם החוצה מהמיינסטרים, אבל עכשיו הם יעשו הכול כדי לחזור מעט לחיים הציבוריים.
