הרב אהרון לייב שטיינמן, מנהיגו המרכזי של הזרם הליטאי במגזר החרדי וממנהיגיה של מפלגת "יהדות התורה" הלך לעולמו הבוקר בבית החולים מעייני הישועה. הרב, בן 104, אושפז לאחרונה לסירוגין בבית החולים לאחר שסבל מדלקת ריאות ומקשיים בנשימה. הבוקר (שלישי) חלה החמרה במצבו הרפואי ומאז העניקו לו רופאיו טיפול רפואי אינטנסיבי.
בדקות האחרונות לחייו קראו בני המשפחה ותלמידיו על יד מיטתו את פרקי התפילה שנהוג לומר ליד מיטתו של אדם עם יציאת הנשמה, ובהם אמירת "שמע ישראל", פרקי סליחות, י"ג מידות וקבלת עול מלכות שמים. הרב הותיר אחריו שני בנים ושתי בנות, עשרות נכדים ונינים, ובני נינים.
הלווייתו של הרב שטיינמן תיערך בשעה 12:00 בבית העלמין בבני ברק. מסע ההלוויה ייצא מביתו שברחוב חזון איש בעיר והוא ייטמן לצד אשתו תמר. לקראת ההלווייה המשטרה תציב כוחות מתוגברים לאורך כבישים המובילים לבני ברק ותסגור כמה צירי תנועה העוקפים את בני ברק. על פי ההערכות עומסי תנועה בכמה כבישים, בהם: כביש 1, כביש 443, כביש 471, כביש 5 ונתיבי איילון.
הרב היה האישיות החשובה בחברה החרדית כולה. הוא הוכתר לאחר פטירת הרב אלעזר מנחם מן שך כאחד ממובילי הציבור הליטאי ולאחר פטירת הרב יוסף שלום אלישיב הפך לסמכות הרוחנית העליונה של סיעת דגל התורה ביהדות התורה ועמד בראש מועצת גדולי התורה שלה. הסיעה מייצגת את הרוב הליטאי והיא מונה שלושה נציגים בכנסת - הח"כים משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר - ועשרות נציגים ברשויות המקומיות. עם זאת, השפעתו הפוליטית הייתה משמעותית יותר והתייעצו עמו פוליטיקאים המייצגים את הזרם הספרדי והחסידי ואף ממפלגות נוספות.
אהרון יהודה לייב, נולד ב-1913 בבריסק על גבול פולין-ליטא, כיום בלארוס, הפך ל"עילוי" בגיל צעיר, ואיבד את משפחתו במלחמת העולם השנייה. אז, עבר לשוויץ ובגיל 30, אחרי פגישת שידוכין אחת, נישא לתמר קורנפלד, חסידת גור שהייתה גדולה ממנו בחמש שנים. אחרי שהתחתן עלה לישראל והחל לעסוק בתפקידים חינוכיים, התמנה לראש ישיבת פונביז' לצעירים וסלל את דרכו להנהגה החרדית. ברחוב החרדי זכה הרב שטיינמן לכינוי הגראי"ל (ראשי תיבות של שמו ותוארו הגאון רבי אהרון יהודה לייב- י"א) וגם "ראש הישיבה", על רקע עיסוקו המרכזי בענייני חינוך.
מאז סומן כיורשו של הרב אלישיב החל לעסוק בשאלות סביב גיוס, גיור, ברית הזוגיות ועוד. במגזר היו שראו בו מתון, פשרן, פתוח ואפילו חדשן, לפחות בהשוואה לקודמיו. כך בסוגיות של דת ומדינה ויחס להשכלה ועבודה הוא הוביל קו מתון יותר. בנוסף, במשך שנים דיברו על כך שהעניק הסכמה שבשתיקה לנח"ל החרדי בצה"ל ואף אישר פתיחת מקומות עבודה לנשים בתחום היי-טק בערים החרדיות. במאבק נגד גיוס החרדים לצה"ל הוביל הרב קו פשרני והורה לתלמידיו להתייצב בלשכות הגיוס לחתימה על דיחוי, אסר עליהם לקיים הפגנות או מחאות קולניות והעדיף להימנע מחיכוכים עם צה"ל. הרב שטיינמן ראה בארגונים לחזרה בתשובה את משימת חייו והשקיע בכך זמן רב. הוא גם שכנע אנשי עסקים בעלי הון שהגיעו להתברך ממנו לתרום כספים למוסדות לימוד בארץ ובעולם.
חרף היותו מנהיג רוחני מרכזי, גילה הרב הישיש אורח חיים צנוע במיוחד. הוא התגורר בדירה צנועה של שני חדרים וחצי ברחוב חזון-איש בבני ברק, דירה שלבקשתו מעולם לא שופצה. חדר השינה היה גם חדר לימוד, חדר אורחים וחדר ישיבות. בחדר הזה התקבלו בחייו תלמידים, פוליטיקאים ושגרירים מהעולם והוא הפך כתובת מרכזית עבור רבים. סדר יומו של הרב שטיינמן החל בשעות הבוקר המוקדמות והסתיים בשעות הלילה המאוחרות. במהלכו עסק בלימוד תורה ובין לבין התפנה לשאלות או לארוחות שכללו בעיקר דייסות, תפוחי אדמה מרוסקים ומזון קל לעיכול.
מאז שעמד בראש ההנהגה, הרב שטיינמן התמודד עם אופוזיציה חריפה מבית, אולי הקשה שעמה נאלץ להתמודד מנהיג ליטאי בעשורים האחרונים: פלג בראשותו של הרב שמואל אוירבך לא קיבל את מרותו והוביל כביכול קו קיצוני יותר. למרות נחיתותו המספרית הבולטת הצליח הפלג הזה לגרום כאבי ראש לא מעטים לאנשי הרב שטיינמן, אך בשורה התחתונה מנהיגותו של הרב הצנוע והסגפן מבני?ברק קבעה את הקו החרדי המרכזי בשנים האחרונות.
פטירתו של הרב מסמלת את סוף עידן "המרנים". בציבור הליטאי דגלו עד היום במודל הריכוזי של גדול הדור ואף שישנן אפשרויות באשר לזהות היורש של הרב שטיינמן, תלמידיו לא הרבו לעסוק בכך, ככל הנראה, מתוך הבנה כי האפשרות של מודל הנהגה משותף היא ההגיוניות ביותר. מועצת גדולי התורה הליטאית, שכיהנה עד כה תחת הכרעותיו של הרב שטיינמן, תהפוך כעת למשמעותית יותר.
