מפל המים בנחל סער הוא אחד המחוזות המזוהים ביותר עם חורף ישראלי מבורך, ומדי שנה מטיילים רבים מתקבצים לתצפית שמעליו, סופגים רסיסי מים ומברכים על הגשם שהגיע. אולם, ברבות השנים הפך מעלה הנחל ל"חצר האחורית" של יישובי צפון רמת הגולן, שבה מתנקזות ערימות של אשפה ופסולת בניין, בצד זליגות ביוב ושיטפונות חקלאיים, שגרמו להרס הנוף הטבעי ושינוי צביון הנחל באחד ממקטעיו המרשימים. כעת ברשות הכנרת, בסיוע המשרד להגנת הסביבה, משקיעים 3.5 מיליון שקלים על מנת לשקם את הערוץ.
העבודות יימשכו בשמונת החודשים הקרובים ויכללו בין היתר פינוי פסולת בניין וחקלאות, שיקום גדות הנחל, שיקום אקולוגי והשבת מינים מקומיים. בנוסף תוכשר טיילת נגישה לאורך הנחל ותתקיים פעילות חינוכית-קהילתית מתמשכת במטרה להחזיר את הנוף הייחודי לקדמותו. ברשות הכנרת מקווים כי "שיקומו של הנחל, פיתוח עדין והנגשה שלו לציבור, תוך שמירה והעצמה של הערכיות האקולוגי שלו, תיצור מוקד משיכה חדש ואזור מפגש בין קהילות, שיאריך את משך שהות המטיילים באזור".
נחל סער זורם לאורך 11 קילומטרים כקו גבול טבעי החוצץ בין כתף החרמון לבין צפון רמת הגולן. אגן ההיקוות של הנחל נפרס על פני שטח של כ-26 קילומטרים רבועים. ראשיתו של הנחל בעין סער שנמצא בקילומטר מדרום-מזרח למג'דל שאמס בשיפולי החרמון, והוא נמשך בתפר גיאולוגי, בין סלעי הגיר של החרמון לבין סלעי הבזלת של הגולן, עד לשפכו בנחל חרמון (בניאס), לאחר חציית כביש 99.
הנחל זורם בקניון צר לאורך פסיפס של נופים: שמורות טבע, יערות אלון, בריכות, נופי חקלאות מסורתית, בקעות ומתלולים, שרידים ארכיאולוגים, אתרי נופש ופנאי, חורש ים תיכוני, חלקות מעובדות ומפלים המתעוררים לעת חורף. עם זאת, התערבות האדם מכרסמת בנחל וזיהום אורגני, זליגת חומרי ריסוס, מצבורי פסולת, מקטעים סתומים בערוץ וזרימת מים דלה ולא רציפה פגעו ביציבותה של המערכת האקולוגית. ברשות הכנרת הסבירו כי "שיקום נחל סער חשוב גם לבריאות הנחל עצמו, ובתוך כך למגוון המינים שבו ולשירותי המערכת שהוא מעניק, וגם כמסדרון אקולוגי המקשר בין מזרח הגולן לעמק החולה".
לאורך הערוץ פזורות טחנות הקמח, המעידות על שפיעת המים שהייתה בעבר בנחל ובגדותיו מקטעי צמחייה מספרים את סיפור הנחל לפני הפגיעה שהתרחשה בו. הפיתוח המואץ בצפון הרמה הביא עמו התרחבות של שטחי בינוי וחקלאות, שנגסו בגדות הנחל ופגעו בנוף הקניון הטבעי. הגידול באוכלוסייה ביישובי האזור עוררו את הקונפליקט המוכר שבין פיתוח לבין שמירת הטבע, שבמדינה קטנה ודלה בשטחים פתוחים כמו ישראל, מצריך למצוא פשרות.
פסולת הבניין והעפר שהצטברו בנחל, הגיעו עד לכדי חסימת הערוץ והפרעה לזרימת מי הנחל. במקומות מסוימים, אפיק הנחל נעשה צר מדי וגורם להצפות שפוגעות בבתי הגידול בגדותיו. זרימת מי הנחל דרך הפסולת עלולה לגרום לזליגת חומרים מזהמים. הפסולת מהווים גם מקור להפצה של זרעים ומינים שאינם מקומיים, ועלולה בנוסף להוות מטרד שייצור מפגעי ריח.
בית גידול לח הינו רגיש במיוחד להשפעות חיצוניות, ולכן לפעולות לניקוי ולהרחקת המפגעים הסביבתיים השפעה קריטית על שיקום המערכת האקולוגית. "באמצעות תכנית השיקום אנחנו מעוניינים ליצור שינוי משמעותי בנוף הנחל ובהתייחסות הקהילה הקרובה אליו לשמירה על ניקיונו, תוך העצמת הפוטנציאל התיירותי והכלכלי של האזור", אמר רן מולכו, מהנדס ברשות הכנרת. לדבריו, יש צורך בתכנון שישמור על האיזון בין האדם וצרכיו לבין סביבתו.
תכנית השיקום תתבסס על שחרור מים מעין סער ומעין משרפה לערוץ נחל סער על מנת לאפשר זרימת מים במשך כל השנה, והרחבת מסדרון הנחל. בנוסף יתבצע איתור של מקורות הזיהום לצורך טיפול פעם וייעשה שימוש בשיקום צמחי על מנת להשיב את בית הגידול לקדמותו. בין היתר תשוקם הפגיעה שנגרמה לגדות הנחל כתוצאה מהקמת הגשר בכביש מסעדה-מג'דל שאמס. "הפסולת עצמה תשמש, באחוזים ניכרים, כחומר גלם לפיתוח הנופי, על פי עקרון מחזור מקומי מקסימלי", הוסיפו ברשות הכנרת.
מטרת התכנית היא יצירת רצף נופי ואקולוגי בין מקטעי הנחל, שיאפשר את העצמת האזור מבחינה תיירותית, כלכלית וקהילתית. הפיתוח יכלול שביל הליכה שישרת את תושבי האזור ויקשור יחד את היישובים הסמוכים, כמו גם הארכת המסלול הקיים כיום למשיכת קהלי מטיילים חדשים. ברשות הכנרת הסבירו כי "מטרת העל בתכנית החינוכית בקהילות סביב נחל סער היא ליצור מודעות לשמירת הסביבה, הניקיון והטבע בנחל מתוך מעורבות, אחריות אישית ושינוי בהרגלי הקהילה המקומית כלפי הנחל". המחויבות הקהילתית שתיווצר, אומרים ברשות, "תבטיח כי נמשיך ליהנות מנופי הנחל גם בעתיד".
לדברי הרשות, לצד החיבור בין שלושת הכפרים שייצור מחויבות לשמירה על ניקיון הנחל וטיפוחו, תתבצע פעילות פיזית לטיפוח הנחל, כמו גם פעילות הסברתית לקהל המקומי והרחב. הם הוסיפו כי "את התכנית החינוכית יוביל צוות אגף חינוך קהילה והסברה ברשות הכנרת, עם ניסיון רב שנצבר בבנייה, כתיבה, הדרכה והטמעה של תכניות חינוכיות קהילתיות בשנים האחרונות".