נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס היום (שני) בנאומו בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא בירושלים ל"חוק ההמלצות" וביקש להעלות את הצורך באיזון בין זכותו של אדם לשם טוב לבין פרסום חשדות בפלילים כחלק מזכות הציבור לדעת. ריבלין אף נתן דוגמה מחייו האישיים, והזכיר את החקירה שנפתחה נגדו בשנת 2001 כשהיה מיועד להתמנות לתפקיד שר המשפטים.
"אני מוצא לנכון להזכיר שהחוק הזה מציף סוגיה ציבורית ומשפטית, שבשל ההקשרים האמורים לא זכתה להתייחסות הראויה, עליה אני רואה לנכון להצביע היום", פתח ריבלין את דבריו. "אקדים ואומר, זכות הציבור לדעת היא זכות ראשונה במעלה. היא זוכה ובצדק, להגנה ולעידוד בחקיקה ובפסיקה וטוב שכך. אבל צריך גם לזכור שלצד הזכות הזאת יש ערכים נוספים. בהם חזקת החפות והזכות לשם טוב, להגנה מפגיעה בשמו הטוב של אדם. המתח בין ערכים אלו, הוא סוגיה אמיתית, מורכבת, כואבת ואנושית שראויה לדיון ציבורי מעמיק, ומצדיקה ניסיון רציני להתמודדות עמה. במיוחד בעידן שלנו, עידן הרשתות החברתיות, המדיה החדשה והמהירה, שבה כל 'שמועה' מתפשטת כאש בשדה קוצים".
לדבריו, "צריך לחשוב לעומק איך לאזן בין הגנה על שמו הטוב של אדם, לבין זכות הציבור לדעת. עבורי, זו איננה רק דילמה ציבורית, אלא חווית חיים אישית. בשנת 2001, הוקמה ממשלה חדשה בראשות אריאל שרון. אני הייתי מיועד להיות שר המשפטים. אלא שבאותם ימים ממש, בהם עלה שמי כשר המשפטים המיועד, נפתחה נגדי חקירה. כל חשד או אפילו רמז מצדיקים בירור ואף חקירה. עם פתיחת החקירה הודיע היועץ המשפטי לראש הממשלה שרון, כיוון שחקירה כזו היא מטבעה ארוכה וסבוכה ותיקח שבועות רבים אם לא חודשים, אין זה יאה, כך הוא קבע, שנחקר ישמש בתפקיד שר המשפטים".
עוד בנושא:
ועדת הפנים דנה בנוסח החדש של חוק ההמלצות: "ריח רע נגד המשטרה"
חוק ההמלצות לא יעלה מחר להצבעה בכנסת; אמסלם: "נתניהו שגה"
בצל המשבר, נתניהו הודיע לאמסלם: "חוק ההמלצות לא יחול עליי"
ריבלין ציין כי התיק נסגר מחוסר אשמה רק לאחר שלוש שנים וחצי, על אף שנחקר פעם אחד בלבד ולדבריו הובהר לחוקרים כי לא יהיה צורך בחקירה נוספת. "הנזק האישי והציבורי, לעומת זאת המשיך להיות פצע פתוח" הוסיף הנשיא. "כעסתי נורא, האמנתי שמתנכלים לי על רקע אישי ופוליטי. אחרי שנים רבות, כעורך דין, לראשונה בחיי חשתי את הסיטואציה שבה עומד אדם, איש ציבור, חשוף לכל רוח, מבלי יכולת להגן על שמו, שמו הטוב. זו הייתה חוויה קשה. שילמתי מחיר לא פשוט".
ריבלין התייחס בדבריו גם למתח בין הרצון לשמירה על שמו הטוב של אדם לבין ההגנה על חופש הביטוי. "כשעולות לדיון סוגיות ציבוריות, של התנגשות בין זכויות יסוד, כולנו חשים את הקושי שתואר על ידי השופטים", אמר. "אנחנו שואפים לצמצם את החיכוך בין הערכים השונים, לאזן ביניהם, אך מטבע הדברים לעיתים נאלצים להכריע ביניהם. אינני בטוח שהחוק המוצע נותן מענה לסוגיה מורכבת זו, ושהוא המסגרת המתאימה לטיפול בנושא. אך דיון כזה, הוא דיון חשוב, הוא דיון מהותי, הוא לא דיון שפוגע בדמוקרטיה, הוא דיון שמחזק אותה. הוא דיון שיש לנו חובה לנהל אותו, מתוך שיקול דעת ואורך רוח. תוך שמירה על עקרונות של שלטון החוק והשוויון בפני החוק".