מותו של עלי עבדאלה סאלח, הנשיא התימני לשעבר, אינו צפוי לקרב פתרון למלחמת המשתוללת בתימן. להיפך. רוב הסיכויים שנהיה עדים בתקופה הקרובה להחרפה במצב בתימן. העוינות והאיבה בין השבטים הסוניים השונים שהיו נאמנים לסאלח ול"קונגרס העממי" לבין החות'ים, נתמכי איראן, לא תיעלם. מותו של סאלח עלול להעלים בתקופה הקרובה לפחות את "האופציה הסעודית".
סאלח, שהיה נשיא תימן במשך 33 שנים וגם לאחר שפרש מתפקידו סירב להיפרד מהפוליטיקה התימנית, ביצע בשנים האחרונות כמה פליק פלאקים מרשימים. התפנית המדינית האחרונה שסאלח ביצע יכולה הייתה לשנות את פני המערכה בתימן לטובת ריאד.
הנשיא לשעבר, ששיתף פעולה בשנים האחרונות עם היריבים הגדולים של סעודיה, החות'ים, חצה את הקווים ולא באלגנטיות בחודשים האחרונים והחליט כי הוא נוטש את שותפיו השיעים-זיידים וחובר שוב לברית הסעודית ערבית שמנסה במשך שנים למגרם מתימן. ואולם, החות'ים, שמהווים כעת את הכוח הצבאי המאורגן הגדול ביותר בתימן, הצליחו להסתער על ביתו ולחסל את האיש שסירב להרפות ממושכות השלטון בתימן גם כאשר חייו היו בסכנה.
לקריאה נוספת בנושא
תימן: המורדים הפרו-איראנים חיסלו את הנשיא לשעבר סאלח
המלחמה בתימן: קרבות עזים בין כוחות הנשיא לשעבר לחות'ים בצנעא
אלא שכעת, גם לאחר שהאפשרות שסעודיה תייצר בעל ברית חדש-ישן בתימן בעל כוח רב בקרב השבטים השונים אינה רלבנטית עוד. השקט אינו צפוי לחזור לרחובותיה של צנעא. ייתכן שבשלב הראשון החות'ים יצליחו לצוד את תומכיו של סאלח ולהביס צבאית את נתמכי סעודיה. אולם בשורה התחתונה, מדובר במדינה בעלת מיעוט שיעי זיידי ורוב סוני שמאורגן עדיין במסגרות שבטיות.
החות'ים אינם צפויים להביא מזור לבעיותיה הכלכליות הקשות של תימן, למצוקה ההומניטרית המחריפה או להסרת המצור שסעודיה ובעלות בריתה מטילות על המדינה. העוני יחריף ועמו המחלות והמגפות. תימן, עלולה לשקוע עוד ועוד לתוך מלחמה אינסופית שתותיר אותה בחורבות.
ומה זה אומר על המזרח התיכון? שבע שנים לאחר פרוץ "האביב הערבי" בתוניסיה, אנחנו למדים שוב עד כמה האירוע הזה ממשיך להכות גלים בכל מדינה ואזור במזרח התיכון. ההפכפכות של האירועים הפכה לסימן ההיכר של האזור הזה. בעל ברית היום, הופך בן לילה לאויב של מחר וההיפך.
סאלח, והאירועים המלווים את הוצאתו להורג רק ממחישים בפנינו שוב את שבריריותו של המצב באזור ובעיקר את גודל האיבה שבין איראן ובעלות בריתה לבין סעודיה ושותפיה. האיבה אינה צפויה להיעלם שם בקרוב ורק תיתן את אותותיה במקומות רבים אחרים, כולל בשכונה הקרובה יותר אלינו, הזירה הפלסטינית.