"כוונתנו לגייס אנשים למטרות הגנתיות ובכך לא יכולה להיות מניעה מצפונית", כך פסקה גולדה מאירסון (לימים מאיר, ראש הממשלה הרביעית של מדינת ישראל) בישיבה שיסדה את צה"ל כצבא העם וקבעה את חוק שירות החובה. ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף היום (שבת) לראשונה את פרוטוקול הישיבה של "מרכז המפקד לשירותי הציבור" שמונה להכין את הגיוס.
עשרה ימים לפני ההצבעה הגורלית באו"ם, ב-19 בנובמבר 1947, ניהלה בתל אביב גולדה מאיר את הישיבה שהחליטה על הליך הגיוס ובין היתר מי יגויס לשירות מלא, מי לחלקי ומי יהיה פטור. יום ההכרזה על ההרשמה לגיוס נקבע ל-1 בדצמבר, כאשר פתיחת הגיוסים נקבעה לחנוכה, שחל שבוע לאחר מכן. התקציב שהוקצב לפעולות אלה עמד על 7,500 לירות ארץ ישראליות.
עוד בוואלה! NEWS:
סוף לפרשה: חיילי צה"ל לא ייחקרו בהאג בעקבות משט המרמרה
לא אפורים, מקצוענים: המשמעת לא מפריעה להצלחת צה"ל אלא גורמת לה
צה"ל תקף בסוריה והסופרת נאוה סמל הלכה לעולמה: כותרות השבת
עשרה ימים לפני ההצבעה באו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות-יהודית וערבית, עדיין לא היה ברור שהאו"ם יתמוך, אך להנהגת הישוב העברי בארץ ישראל היה ברור כי הקמת המדינה היא רק שאלה של זמן, והמוסדות החלו לתכנן את המסגרות של המדינה שתקום. בישיבה נקבע כי חובת הגיוס תהיה על ילידי 1930-1922, כלומר בין גילאי 17-25 ותקופת השירות טרם נקבעה.
שאלת השחרור מטעמי מצפון עלתה גם בימים הסוערים של טרום הקמת המדינה. חבר העדה, הד"ר בנימין אבניאל, היה בעל הניסיון הרב ביותר בתחום הגיוס באותה ועדה, כמי שהיה פעיל מרכזי בוועדות הגיוס לצבא הבריטי, בשעה שהישוב העברי התגייס למלחמה, בזמן מלחמת העולם השנייה. "אנו מציעים סנקציות נגד האיש שאינו מקבל 'עול מלכות'", הבהיר אבניאל.
אליעזר שכטר, מזכיר מועצת הפועלים בתל אביב, ביקש להדגיש "לא רק את חובת ההתייצבות, אלא את הזכות במילוי החובה".
לוי שקולניק (לימים אשכול, ראש הממשלה השלישי) הביע חשש מיצירת תקנון שיהיו בו סייגים שיאפשרו שחרור למפרע; "במקרה של הגדרת תקנון כזה נשקפת תמיד סכנה שאנשים 'יסתדרו' בהתאם לחוקי וכללי השחרור", אמר כמי שהבין שהפרוטקציות, הקשרים והמקורבים הם חלק בלתי נפרד ממנגנון ביורוקרטי של מדינה ריבונית. שחרור, כך הוחלט, יינתן רק מסיבות רפואיות.
בנוסף העירו שלמפקד הגיוס יש לצרף את נציגי אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל ש"יעמדו בפני שאלות הקשורות להלכה, עליהן צריכים להחליט רבנים". שחרור על רקע דתי לא עלה בדיון. החלטות נוספות היו על קיומו של ביצוע מפקד גילאים דחוף, בין גילאי 18-25, על מנת להבין את עתודת הכוחות העומדים לרשות המרכז והקמת לשכה שתרכז את הנתונים. בסוף ינואר 1948 העלה המפקד כי 20,349 הגיעו למוקדי המפקד, מהם 3,414 גברים ו-473 נשים יועדו לשירות מלא.
ל-139 גברים ו-512 נשים ניתן פטור מסיבות רפואיות בנוסף למסמכים אלה, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף לראשונה אוסף צילומים נדיר מימי קום המדינה בו תמונות היסטוריות של בן-גוריון מסייר ברחובות, מפקדי צה"ל, תל אביב מופצצת, עולים חדשים בהגיעם לחוף, מנחם בגין, גולדה מאיר מלווה בשומריה ושלל תמונות מאירועים משמעותיים בשנים אלה.