בצה"ל מתמודדים בשנים האחרונות עם הירידה במוטיבציה לשרת ביחידות קרביות ועלייה ברצון להתגייס ליחידות הגנה אוויריות, סייבר ומשמר הגבול. התופעה שהולכת ומתחזקת, אף זכתה לכינוי בידי קצינים בכירים בצה"ל: "דור המה יוצא לי מזה". על פי הסטטיסטיקה, אחרי מלחמות כמו לבנון השנייה, מבצעים עמו עופרת יצוקה וצוק איתן, וגלי טרור נרשמת עלייה ברצון להתגייס ליחידות קרביות אך בגלי הטרור האחרונים סביב הר הבית בלטה התרומה של לוחמי משמר הגבול והיא באה לידי ביטוי במעבר של הנוער מיחידות כמו שריון, הנדסה קרבית וחיל התותחנים למשמר הגבול.
בשל כך, חטיבות החי"ר, בהן גולני, גבעתי, נח"ל וכפיר נפגעו מהתהליך, אך לא באופן שבו לא הצליחו למלא את השורות. עדיין על כל מקום פנוי יש יותר ממתמודד אחד. זאת בשונה מחיל התותחנים, חיל השריון והנדסה קרבית בהן האיוש הוא של כמועמד אחד ומטה על כל מקום פנוי. הרמטכ"ל גדי איזנקוט הוביל באופן אישי את הטיפול בנושא. הוא הכריע בשאלה מי הוא לוחם, הגדיר את לוחמי החוד של צה"ל והחליט על שורה של הטבות ייחודיות ללוחמים שיבדלו אותם משאר החיילים המשרתים: תומכי הלחימה והכלליים.
עוד בוואלה! NEWS:
צה"ל: ירי הפצמ"רים בגבול הרצועה - תגובת הג'יהאד לפיצוץ המנהרה
מחדל הגנרל שהתאבד: כיצד הוברח רעל אל תוך האולם המאובטח?
ילדים בטיול הותקפו באבנים סמוך לשכם; מתנחל ירה והרג פלסטיני
בחודש אוגוסט השנה נרשמה היחידה החדה במוטיבציה לשירות קרבי, אך לדברי קצינים בכירים בצה"ל נרשמה בלימה בחודש נובמבר לאחר שמפקדים בחילות ובחטיבות פעלו באופן נרחב לעידוד הגיוס במסגרת שיחות בבתי הספר, תערוכות ושיחות בבתי המועמדים לשירות. עם זאת, משבר הגיוס לקרבי לא הסתיים וכעת הדאגה בצמרת הצבא מתמקדת בדור מפקדי הפלוגות של צה"ל בעתיד. החשש הוא שהמגמה תימשך ויהיה קשה לאייש קצינים בתפקידי מ"פ בחטיבות החי"ר. לשם כך הוחלט בזרוע היבשה לחדד את המעקב אחר הנוער עוד לפני שהתגייס בשני שלבים.
השלב הראשון הוא מעקב אחרי "המתנדנדים". בסיס הקליטה והמיון יסמן את אלו שלא באמת יודעים או בטוחים היכן לשרת בצה"ל, יעביר את הנתונים למפקדים בחטיבות החי"ר השונות כדי שייצרו איתם קשר, יחשפו בפניהם את יכולות היחידה ואופי השירות כדי לעודד אותם להתגייס לחטיבה הרלוונטית.
השלב הבא מתייחס לאיכות החיילים, והוא נוגע לאיוש תפקידי הפיקוד הזוטר. בעת הנוכחית, אין כל בעיה באיוש מפקדי מחלקות, מפקדי פלוגות ולא לתפקידי מג"ד. על כל תפקיד בממוצע יש שלושה מועמדים איכותיים לפחות. אולם קצינים בכירים בזרוע היבשה חוששים שבעתיד הנוער האיכותי לא יגיע לחטיבות החי"ר ובכך תפגע שדרת הפיקוד של צה"ל. "השאיפה היא לבחור בטובים ביותר לתפקידי המ"פים", אמר הקצין בכיר שחשף את התכנית הבאה שתכליתה הוא איתור כבר בשלב הטרום גיוס את המועמדים לפיקוד בעתיד.
כמו שממיינים למקצועות השונים ומאתרים בעלי כישורים נדרשים כך יתאמצו בצה"ל לאתר את בעלי כושר המנהיגות שיכולים להגיע בעתיד לתפקיד המ"פ בחטיבות החי"ר. לאחר מכן ינסו בצבא לבנות עבורם מסלול ייחודי שיתמוך בהם ויעקוב מהרגע שהם מתמנים למפקדי חוליות דרך תפקיד מפקד המחלקה ועד לתפקיד המ"פ. "אנחנו חייבים להיות מדויקים בנושא", אמר הקצין הבכיר. "אנחנו חייבים לדעת לפתח את המסלול הזה כדי להשאיר בצה"ל את הטובים ביותר ולבחור בהם לתפקידי פיקוד. נכון שלוחם הוא לא מקצוע אבל הוא נותן הרבה מאוד בתחומים רבים. המטרה היא להחזיר את השיח לבני הנוער על פיקוד ומנהיגות".
משבר חיל השריון שהתפרץ לאחר שעשרות בני נוער סרבו להתפנות מהבקו"ם בעקבות שיבוצם בחטיבות אחרות עדיין מדאיג את המערכת הצבאית. במחזור הגיוס הנוכחי הוחלט בזרוע היבשה לכנס את כלל סגני מפקדי החטיבות וקציני האג"ם מהחטיבות השונות תחת הכותרת "קפ"ק (קבוצות פקודות א"ב) עידוד גיוס". המונח קפ"ק, בו נעשה לרוב שימוש לפני יציאה לקרב, נבחר הפעם כדי להבליט את המעורבות של המפקדים והמשימות שמצופות לעודד את בני הנוער להתגייס ליחידות קרביות בכלל ולחטיבות החי"ר בפרט.