פיקוד הצפון נערך בשנים האחרונות לתרחיש קודר, במהלכו תחול הידרדרות במצב הביטחוני של כפרים דרוזים ברמת הגולן הסורית המוגדרים כמיעוט. ההנהגה הדרוזית בישראל העבירה כבר בשנת 2011 מסרים ברורים בנושא לצמרת המדינית והביטחונית בישראל, לפיהם הם לא יעמדו מנגד אם ארגוני הג'יהאד העולמי יבצעו טבח בכפרים הדרוזים שבהם מתגוררים בני משפחותיהם שנותרו בצד הסורי אחרי מלחמת יום הכיפורים ושמרו על נאמנותם למשטר אסד.
הכפר חדר במורדות הר החרמון הסורי, קילומטרים בודדים ממג'דל שמס בישראל, הוא הבולט שבכפרים הללו. גורמי ג'יהאד עולמי בסוריה ובראשם ארגון תחריר א-שאם (לשעבר ג'בהת א-נוסרה א"ב) הרואים בדרוזים כופרים בדת האסלאם, תקפו את הכפר כמה פעמים ובכירי העדה בישראל דרשו להגיש להם סיוע ולמנוע מרחץ דמים.
לקריאה נוספת:
לחימה עזה בגולן הסורי; צה"ל: נמנע כיבוש של כפר דרוזי שהותקף בגבול
אחרי המתקפה - מאות דרוזים מתקהלים בגבול: "כלי לפרוק תסכול"
עם זאת, היה ברור למטה הכללי של צה"ל כי מדובר בתרחיש מאוד מורכב. אם יפגע צה"ל במורדים, הוא עלול ליצור חלל אליו יכנסו פעילי חיזבאללה ונציגות איראנית שמעוניינים למנוע חדירת פעילי ג'יהאד עולמי מסוריה ללבנון, אך גם להתקרב אל הגבול ולהוות איום נוסף על ישראל. מנגד, אם לא יממש את הבטחותיו לשמור על הדרוזים בקרבת הגבול הסורי, הוא עשוי למצוא את בני העדה בישראל מנסים לעבור בכוח לצד הסורי כדי להילחם לצד המשפחות. כמו כן, פעילות בצד הסורי עשויה לגרור תגובה צבאית של משטר אסד שביקש לפני יממה מהאו"ם לגנות את תקיפת חיל האוויר הישראלי בחומס.
אתמול, עם התגברות הקרבות בין הדרוזים בחדר לכוחות מורדים, הופצו ברשתות החברתיות תמונות של קשישים דרוזים אוחזים בנשקים כדי להגן על הכפר. הרוחות בעדה הדרוזית בישראל סערו. שמועות שהופצו ברשתות החברתיות ויוחסו לנציגי המשטר הסורי, לפיהן ישראל מסייעת לארגון המורדים תחריר א-שאם, והתלהמות של כמה אנשי דת דרוזים צעירים בישראל, הובילו לכך שתושבים דרוזים מבוקעתא וממג'דל שמס יצאו מבתיהם והחלו להגיע אל הגבול. אחר כך הגיעו למקום תושבים דרוזים מכפרים רבים בגליל וכוחות הביטחון החלו לחסום אותם בצירים המובילים.
הרמטכ"ל גדי איזנקוט החליט לנקוט עמדה ברורה בנושא באופן די חריג, ולהפיץ הודעה פומבית לפיה לא יאפשר את כיבוש חדר על ידי המורדים. ההודעה כרכה בתוכה מסר של הרתעה, זאת משום שבסופו של דבר, ישראל מעדיפה לא להתערב בנעשה בצד הסורי ובכך היא מבהירה כי מדובר במעין קו אדום מבחינתה, שלא תבליג על חצייתו.
למילה כיבוש יש לא מעט משמעויות צבאיות ואזרחיות, אך עם זאת ברור כי צה"ל לא צריך לחצות גדר כדי לממש את ההתחייבות למעט ירי מנגד של טנקים או ירי מהאוויר של כלי טיס. החשש העיקרי הוא מהידרדרות ביטחונית בגבול ויצירת מעגל דמים חדש. כוחות צה"ל נערכו על הגבול אך בכל זאת הצליחו צעירים דרוזים לפרוץ שער בגבול ולחצות לצד הסורי. איתות על תרחישים קיצוניים יותר.
בשלב זה הסבירו גורמים בעדה הדרוזית כי מתנהלים מגעים מאחורי הקלעים להביא להפסקת אש בין הצדדים ולמעט מספר צרורות ירי בשעות האחרונות, פחתה הלחימה באופן משמעותי בשונה מהקרבות בבוקר, שבמהלכם נהרגו יותר מעשרה דרוזים.
ככל שיחלפו הימים, רמת הגולן הסורית צפויה לעבור זעזועים נוספים. בשלב זה, משטר אסד לא מניח אותה בראש סדר העדיפויות שלו, אך כשיגיע הרגע, בלחץ חיזבאללה ואיראן, יתחדשו קרבות משמעותיים להחזרת השטחים שאבדו עם פרוץ מלחמת האזרחים. הנקודות הרגישות יהיו באזורי המיעוט הדרוזי, אך גם נקודות גיאוגרפיות כמו מעבר קוניטרה שנכבש על ידי המורדים. התרחישים הללו מעלים לא מעט סוגיות, בהן מתן אישור מצה"ל ללחימה במעבר שממוקם על הגבול, הגשת עזרה מידי צה"ל לדרוזים פצועים, והשאלה אם בצבא יאפשרו כניסה של פליטים לישראל, או שמא יאמצו את הרעיון של סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן ויכריזו על אזור חיץ או רצועת ביטחון.
כדי לרסן את הגורמים השליליים במרחב ולהרחיק את האש מהגבול על צה"ל לייצר מנופי לחץ על הצד הסורי ולגבות מחירים במקרים שבהם אין ברירה אלא להגיב. עמדה ישראלית ברורה כבר בשלב הזה עשויה למנוע הידרדרות בהמשך, אך עוד יהיו מבחנים מורכבים בקרוב.
(עדכון ראשון: 21:14)
