פיצוץ המנהרה ההתקפית של הג'יהאד האסלמי השבוע חשף יכולת מודיעינית מבצעית טכנולוגית שפרצה דרך בקנה מידה עולמי לאיתור מנהרות בעומק של עשרות מטרים מתחת לאדמה. קצין בכיר בפיקוד כינה את היכולת הזו בשילוב החומה התת-קרקעית שנבנית בימים הללו לאורך גבול רצועת עזה "גיליוטינה של מנהרות".
התפנית שקיבלה המערכה במנהרות החלה בנובמבר 2012 עם כניסתו של תת-אלוף דאז מיקי אדלשטיין, כיום נספח צה"ל בוושינגטון בדרגת אלוף, לתפקיד מפקד אוגדת עזה - שש שנים אחרי שהופעלה המנהרה ההתקפית לחטיפת גלעד שליט.
"כמה ימים אחרי שמיקי נכנס לתפקיד הוא התקשר אליי וקבע פגישה", סיפר השבוע חיים ילין, אז ראש המועצה האזורית אשכול וכיום חבר כנסת מסיעת יש עתיד, "הוא אמר לי: 'אני הולך לרכז מאמץ מסוגים שונים לאתר את כל המנהרות שחמאס חופר כאן בגבול''. הוא היה מאוד מאוד נחוש".
אדלשטיין הנחה את קצין המודיעין האוגדתי דאז ודובר צה"ל כיום, תת-אלוף רונן מנליס, לרכז באופן מידי את כל מה שידוע על תחום המנהרות והאיום ההולך ומתגבר על היישובים והמוצבים לאורך הגבול. גורם ביטחוני בכיר נזכר השבוע כי אדלשטיין החליט לקיים ימי עיון מרוכזים לחיילי יחידת תלפיות, "התלפיונים", המוגדרים כ"שכבת הגאונים של צה"ל", מפקדים מיחידות מיוחדות, קציני מודיעין ועוד כדי לעודד ניסיונות לאתר פתרונות טכנולוגיים ושיטות לאיתור מנהרות.
המאמץ שהתפשט ברחבי הפיקוד הוגדר בשתי מילים: "מלחמה במנהרות". אדלשטיין היה נחוש לבחון כל פיסת מידע כולל ריכוז של כלל התעשיות הביטחוניות שהציגו פתרונות שחלקם מהווים היום בסיס ליכולות מערכת הביטחון לאתר מנהרות.
"הוא פיתח דיאגנוזה איך לאתר מנהרות. איך לטפל בכל פיסת מידע מודיעיני שמגיעה אל המערכת ויותר מזה ריכז כל מיני פטנטים טכנולוגיים", מספר ילין והוסיף "השלב הבא היה צוות רב תחומי מכל מיני דיסציפלינות: צבאי, ביטחוני ואזרחי. מהארץ ומחו"ל. הכול התנקז לשולחן אחד. אפילו מידע מחקלאים נבחן ברצינות. כל כפל קרקע אחרי חריש נבדק. אדלשטיין ראוי להערכה רבה. חלק מהמנהרות שהושמדו בצוק איתן התחיל בעבודה של מיקי. הרי מאז חטיפת גלעד שליט לא באמת היה סיכול מנהרות. היה בעיקר עניין של כיבוי שריפות. החמאס התחיל לפתח מנהרות עמוקות עם קירות בטון, עמידות להפצצה. מנהרות עם חדרי שהייה והסתעפויות".
הפעילות שהחלה בתקופתו של אדלשטיין צברה תאוצה תחת מפקדי האוגדה הבאים, תא"ל איתי וירוב ותא"ל יהודה פוקס, המפקד הנוכחי. הם החליטו על הקמת "מעבדות": מעבדה אחת שתרכז ותנתח את כל המידע המודיעיני מכל העולמות סביב חפירת המנהרות, ומעבדה שנייה שתרכז את כל הפעילות פורצת הדרך בתחום הטכנולוגי. לא רק את עולם הניסויים, אלא את הפעילות המבצעית בשטח והמעקב אחרי הטכנולוגיות השונות מהארץ ומחו"ל שיחד הפכו ליכולת מרשימה לאיתור מנהרות שנחפרות בזמן אמת וכאלה שנחפרו בעבר.
קצין בכיר בפיקוד הדרום העריך כי בהתאם לקצב בניית החומה התת-קרקעית ופריצת הדרך המודיעינית טכנולוגית מבצעית, תוך שנתיים לא יהיו מנהרות לאורך גבול עזה, ואם ייחפרו כאלה הן יזוהו מידית ויטופלו.
במערכת הביטחון מעריכים כי חמאס ושאר ארגוני הטרור החלו לעכל את ה"גילטיונה למנהרות" ובוחנים איומים חדשים על מדינת ישראל, כמו שיגור בהיקף גדול ובו זמנית כלי טיס בלתי-מאוישים חמושים ומתאבדים, שיופעלו נגד עורף המדינה ויקשו על כוחות צה"ל ליירט אותם - ובמקביל שיגור רקטות וטילים בעלי דיוק רב כדי לפגוע במתקנים רגישים ואסטרטגיים. שיטה זו תנסה לאתגר באמצעות מטחים את מערכות ההגנה האקטיביות כמו "כיפת ברזל".
ח"כ ילין התייחס להתפתחות בניין הכוח של החמאס והג'יאהד האסלמי, ואמר כי "ארגוני הטרור מנהלים מול ישראל מלחמת התשה. בנוסף למנהרות הם מפתחים איומים חדשים. אנחנו צריכים לאמץ את מדיניות המקל והגזר מיהודה ושומרון לעזה". לדבריו, "יש לאפשר להם כלכלה כמו עבודה לפועלים ואזורי תעשייה. שיהיה להם מה להפסיד. במלחמה הבאה, אהגאום תפרוץ עם החמאס, לא יהיה ניתן לשקם את רצועת עזה. זו תהיה מלחמה מסוג אחר. אירוע מכונן ומאוד קשה. זה לא יהיה דומה לצוק איתן".