הסטודנטים הישראלים מדווחים על רמה גבוהה של תחושות סכנה, אך עם זאת, מדווחים על שביעות רצון ואיכות חיים ברמה הגבוהה ביותר מבין סטודנטים במדינות המשתתפות במחקר. הממצאים עלו במחקר ראשון מסוגו בעולם שבדק את מידת החוסן של סטודנטים בשש מדינות.
המחקר, בהובלתו של פרופ' שאול קמחי מהחוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל-חי, בחן את חוסנם האישי, הקהילתי והלאומי של סטודנטים מישראל, אוסטרליה, גרמניה, אנגליה, קוריאה הדרומית ויוון. ממצאי המחקר יוצגו בכנס קונגרס הביטחון האירופאי ה-16, שייערך בחודש הבא בברלין.
למחקר שותפים חוקרים מכל אחת מהמדינות המשתתפות, שאספו נתונים בארצם וניתחו את התוצאות. מחקר זה ייחודי בכך שהוא מבוסס על שאלוני מחקר זהים שתורגמו לשפות המשתתפים. בסך בכל השתתפו במחקר 1,201 חקרים.
עוד בוואלה! NEWS:
ביטן תקף את שקד על חוק חקירות רה"מ: "שמים מקלות בגלגלים"
חשד: חברי ארגון פשיעה אחראים לנסיונות הפגיעה בבכירים ב"הפניקס"
מדריך תיירים ישראלי נהרג בתאונת דרכים בבירת קירגיזסטן
במחקר נבדקו שבע קטגוריות: תחושות סכנה, תסמיני דחק, יכולת שליטה בחיים, איכות חיים, חוסן אישי, חוסן קהילתי וחוסן לאומי. מבחינת תחושות סכנה, הישראלים במקום הראשון, אחריהם היוונים, במקום השלישי קוריאה הדרומית, אחריהם האנגלים, במקום החמישי הגרמנים ובמקום האחרון האוסטרלים, המדווחים על הרמה הנמוכה ביותר של תחושות סכנה.
מבחינת תסמיני דחק (פוסט טראומה), הנתונים מפתיעים. במקום הראשון ניצבת אוסטרליה, אחריה גרמניה בפער קטן אחריה יוון, במקום הרביעי קוריאה, אחריה אנגליה ובמקום האחרון: ישראל. גם מדד איכות החיים מציג נתונים מפתיעים. דווקא ישראל ממוקמת במקום הראשון, אחריה יוון, במקום השלישי אוסטרליה, במקום הרביעי גרמניה, אחריה בריטניה ובסוף קוריאה.
לדברי פרופ' קמחי "המדד מבוסס על מספר שאלות שמשקפות את תחושת הנחקרים כשביעות הרצון מחיי בהווה, שביעות הרצון מעבודתי, בריאותי, זמן הפנאי, יחסים בין-אישיים, יחסים עם משפחתי, מעורבות במתרחש בארץ, תפקודי היומיומי והחיים באופן כללי. אם משווים תוצאות אלו לתוצאות מדד איכות החיים של האו"ם (HDI ) ניתן לראות תוצאות שונות לחלוטין".
"מדד האו"ם מבוסס על פרמטרים אובייקטיביים", מוסיף פרופ' קמחי, "ולא על תחושות, כך יוצא שבמדד של האו"ם הדירוג של מדינות אלה יהיה : אוסטרליה במקום הגבוה ביותר, אחריה גרמניה (מקום 6) אחריה בריטניה (מקום 14) אחריה ישראל (מקום 18 ולבסוף יוון. במדדים אובייקטיביים ישראל ממוקמת במקום המעיד על איכות חיים בינונית", הסביר פרופ' קמחי, "תחושות הסטודנטים אחרות, הם מרוצים מחייהם וסבורים שישראל היא מקום טוב".
גם בתחושת הקוהרנטיות (התחושה שאני שולט בחיי) הישראלים ראשונים, אחריהם הגרמנים, במקום השלישי יוון, במקום הרביעי קוריאה, אחריה בריטניה והאוסטרלים אחרונים. המחקר מגלה שהסטודנטים מאוסטרליה וגרמניה דיווחו על מידת החוסן הלאומי הרבה ביותר, אח"כ בריטניה, ישראל רביעית, אחריה קוריאה ולבסוף יוון. במדידת החוסן האישי ראשונים הסטודנטים מישראל ומיוון ולאחריהם כל השאר, ללא הבדלים מובהקים.
כך, למרות הקונפליקט הקשה באזור ואירועי הטרור המתמשכים, הישראלים מדווחים על רמת תסמיני הדחק הנמוכה ביותר ועל חוסן אישי גבוה, בהשוואה לשאר המדינות. הממצאים מצביעים על כך שככל שהפרט דיווח על איכות חיים גבוהה יותר, כך דווח על חוסן אישי, קהילתי ולאומי גבוהים יותר.
"בבואנו לבדוק חוסן ומשתנים תומכים ומפחיתים חוסן, יש לקחת בחשבון את ההיבט התרבותי כגורם משמעותי. מה שנכון למדינה אחת אינו בהכרח נכון לאחרת. למרות ההבדלים נמצאו גם ממצאים דומים. הקשר בין הערכת איכות החיים של הפרט לבין רמות החוסן: ככל שהפרט תופס את חייו כאיכותיים, כך דיווח על חוסן אישי ולאומי גבוהים יותר", אמר פרופ' קמחי.