עד לפני כמה שנים, היה "הפלג הירושלמי" שהוביל את המחאות השבוע ברחבי הארץ נגד הגיוס, עמוק בתוך המיינסטרים החרדי. מנהיגיו היו חלק בלתי נפרד מהנהגה החרדית המובילה. אחרי מותו של המנהיג החרדי הרב יוסף שלום אלישיב, התעוררו בזרם הליטאי מאבקי הנהגה וחילוקי דעות אידיאולוגיים שהובילו אותם לפרישה מהזרם המרכזי.
הרב שמואל אוירבך העומד בראש המחנה הפורש חרט על דגלו מאבק רדיקלי נגד גיוס חרדים לצה"ל. ההקצנה הייתה כה חריפה כך שהפך יחד עם תומכיו לאופוזיציה לוחמת נגד רוב הציבור החרדי. כדי להעצים את נושא הגיוס, הרב בן ה-86, הורה לתלמידיו לא להתייצב בלשכות הגיוס לצו ראשון כדי להימנע מחיכוך עם צה"ל. תלמידיו היו חלק מההסתה והאלימות שהופנתה נגד חיילים חרדים אך הרב עצמו מתנגד לשימוש הפוליטי שעושים עסקנים המקורבים אליו. הוא מבחינתו רואה בכך מלחמת קודש על אחד מיסודות הקיום של החרדים במדינה.
עוד בוואלה! NEWS:
אזריה הגיש בקשת חנינה לריבלין: "מבקש חמלה, לא זכיתי למשפט צדק"
"רק רוצים שקט ושלום": בתל שבע חוששים מנקמת דם לאחר הרצח
אחרי אימוץ עמדת ישראל: גרינבלט המריא למצרים לדון בפיוס הפלסטיני
מחאות המוניות נגד מעצרים של עריקים הפכו בשנים האחרונות לשגרה בקרב אנשיו של אוירבך. מהרגע הראשון זו הייתה מלחמה על הכרה ולגיטימציה של הפלג הירושלמי שמבחינה מספרית נבלע מול המיינסטרים החרדי.
120 מפגינים שנעצרו אתמול בירושלים ובבית שמש הם בהחלט מספר יוצא דופן. הם אולי גם עדות לכך שהמשטרה נמנעה מפינוי אלים, אף שאלה הפגינו בצירים מרכזיים וחסמו אותם למשך שעות כך שנהגים רבים נתקעו בדרך הביתה. עם זאת, מבחינת המפגינים את המלחמה על ההכרה לא עוצרים כאן. להיפך. הסיקור התקשורתי המאסיבי, המבוכה בציבור החרדי מפני הכללה, מעצרים נוספים של עריקים חרדים והצורך הפוליטי בניסוח מחדש של חוק הגיוס, הם ללא ספק סיבות טובות להמשיך להפגין כל עוד אפשר.
כמיליון חרדים חיים בישראל. חסידים, ליטאים, אשכנזים וספרדים. המחנה של אוירבך הוא מוערך באחוזים בודדים מתוכם. בשונה מהם, הרוב החרדי מאמין שאין "גזירת גיוס". בעיני רבים זו המצאה. בתי המדרש החרדיים בארץ מלאים באלפי תלמידי ישיבה שלומדים תורה מבלי שאף אחד יגייס אותם לצה"ל. הם גם מתייצבים בלשכות הגיוס כדי להגיש דיחוי או כדי לקבל פטור מכוח החוק.
אנשי הפלג הירושלמי עוררו זה מכבר את המחאה הרדומה יחסית של אנשי "העדה החרדית" נגד הממסד החילוני ציוני וכך חברו שני הפלגים זה לזה. מאבקם של אנשי העדה החרדית במוסדות המדינה ותיק וקיצוני בהרבה עוד מימי קום המדינה. אלה נחשבים לאנטי ציוניים, אנשיהם מחרימים את הבחירות, ורואים במדינת ישראל ובראשיה אויב. הם אינם לוקחים כספים מהמדינה אך גם לא משלמים מיסים. אנשים המזוהים עמה גרים בעיקר בשכונת מאה שערים שבירושלים ובבית שמש.
שילוב כוחות של שני הזרמים, בדגש על ההפגנה שהתקיימה אתמול בירושלים, הוא שלב משמעותי בשינוי שעובר על הרב אוירבך ואנשיו. עוד הוכחה לכך שזרם שיצא מתוך המיינסטרים הופך אט אט לקיצוני, פורע חוק שעושה כל שניתן כדי להיבדל מהמדינה. טרם נאמרה המילה האחרונה בשינוי הדרמטי שעובר על הפלג. תלמידיו של אוירבך עוד לא הגיעו לקצה. הם בינתיים רוקדים על שתי החתונות: מפגינים נגד התייצבות בלשכות גיוס אבל המדינה ממשיכה לממן את חלק ממוסדותיהם. יש להם ייצוג ברשויות מקומיות ואם רק היו יכולים גם היו רצים לכנסת.
עד שהשינוי יושלם, רוב הציבור החרדי הפך קורבן והוא משלם מחיר תדמיתי קשה. רבים מהציבור בישראל לא יודע מה ההבדל בין אוירבך ותלמידיו לרבנים אחרים ותלמידיהם. זה הרגע שבו "החרדים" מואשמים בהסתה, קיטוב ובשנאה. מבלי יכולת אמיתית להתמודד.
(עדכון ראשון: 22:50)