בליל פורים 1907 הצליחה נערה בת 17 לרגש את צופי ההצגה "האינטליגנט" שהועלתה על ידי תיאטרון "חובבי האמנות הדרמטית" בפני תושבי זכרון יעקב. הייתה זו הפוגה משגרת היום-יום הקשה. 25 שנים קודם לכן הגיעו למקום קבוצת יהודים מרומניה, וללא כל ידע חקלאי, נאחזו בקרקע והתעקשו להתבסס במקום. כך הייתה גם משפחת אהרנסון זוג הורים אפרים (פישל) ומלכה, וששת ילדיהם. שרה, הילדה החמישית, ילידת 1890, הייתה אותה שחקנית צעירה, שלדברי כתב עיתון "השקפה" באותם ימים, אחיה השילוני, הותירה "רושם נעים מאד על הקהל בדיבורה העברי הצח והנעים". הוא החמיא לה על כושר המשחק, כמי שגילמה את בתו של גבר זקן, נכה וחולני.
עשר שנים אחר כך, בשנת 1917, החיים כבר זימנו לה תפקיד מרכזי בדרמה שהייתה מציאות חייהם של היהודים בארץ ישראל באותן שנים; ביחד עם יוסף לישנסקי ניהלה קרוב לשנה את מחתרת ניל"י, "נצח ישראל לא ישקר", ארגון המחתרת שהקימו אבשלום פיינברג ואחיה, אהרון אהרנסון.
לפני מאה שנים, ב-9 באוקטובר, מתה "שרה גיבורת ניל"י", כפי שתיארה אותה הסופרת דבורה עומר בספרה. שרה מתה בייסורים קשים, ארבעה ימים לאחר שנפצעה כשניסתה להתאבד בירייה. זאת, כדי להימנע מהמשך עינוייה בידי שוביה הטורקים, שביקשו להוציא מפיה את שמות חבריה למחתרת.
מדי שנה עורכים מוזיאון ניל"י, הפועל בבית המשפחה בזכרון יעקב, והמועצה המקומית טקס לציון מותה של אהרנסון, אחת הנשים המפורסמות בתולדות המאבק של היישוב העברי בארץ ישראל, וכך יהיה גם בעוד כעשרה ימים. היא לא זוכה לטקס ממלכתי, גם לא לציון תאריך מאה שנים למותה. עם זאת, השנה יגיעו לטקס ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבינוי והשיכון יואב גלנט.
עוד בוואלה! NEWS:
התאונה בנפאל: מתה מפצעיה המטיילת הישראלית שנפצעה באורח קשה
מדוכא, מסריח ועם שני שעוני רולקס: כך נתפס וחוסל צ'ה גווארה
ח"כיות התגייסו למאבק לשימור ביתו של זאב ז'בוטינסקי באודסה
למשפחת אהרנסון תפקיד מרכזי במחתרת ניל"י שנאבקה כדי להביא לסיומו של השלטון העות'מאני בארץ ישראל. השלטון הזר נקט יד קשה נגד היישוב העברי, ושרה ואחיה אהרון חששו מגורל דומה לגורל העם הארמני. בימי שואת הארמנים התגוררה שרה בטורקיה, בדרכה חזרה מאחת מנסיעותיו של בעלה הראשון שעבד כסוחר, חיים אברהם. שם, הייתה עדה לרצח העם. מחזות אלה כנראה השפיעו עליה. ביחד עם אחיה וחבריהם, החליטה כי עליה לנקוט יוזמה ולסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל. פעילותם הייתה שנויה במחלוקת ויש שטענו נגדם כי הם רק גורמים לנזק ליישוב היהודי. ככל הנראה לחשיפת המחתרת סייעו גם הלשנות נגד הארגון הסודי.
משפחת אהרנסון הייתה ממייסדי זכרון יעקב בשנת 1882, וחיו חיי הישרדות קשים. המצב הכלכלי היה קשה, ושתיים מבנות המשפחה מתו בגיל צעיר. מקרובי המשפחה נדרשו יכולת הישרדות, עקשנות והרבה אמונה. הנרייטה סאלד, מקימת ארגוני "הדסה" ו"עליית הנוער", כתבה על משפחת אהרנסון: "רוח ישראל היא אשר הפיחה בהוריו את האמונה, האמונה שאפשרה את אביו להתאושש ולהילחם מלחמת קיום פשוטה בשעה שהפילוקסירה (כנימה א"א) עשתה שמות בגפנים ואחרי הרס כלכלי גמור - מכת הארבה ומכות המלחמה".
אהרון, הבן הבכור, שנולד ברומניה בשנת 1876, היה הרוח החיה בהקמת ניל"י, ביחד עם עוזרו, אבשלום פיינברג. אהרון היה אגרונום מוכשר ביותר, שהקים בעתלית חווה לניסיונות חקלאיים שהפכה בהמשך למרכז פעילות המחתרת. מלבד שרה, הצטרף למחתרת גם אחיהם אלכסנדר. למעשה, המשפחה כולה נרתמה לארגון המחתרתי, שמנה כ-30 חברים, ועם חשיפתו הם עונו בידי התורכים. גם האב בן ה-70 עונה קשות, ואף אולץ לראות את שרה וצבי מוכים לנגד עיניו.
מטרות ניל"י היו לאסוף ולהעביר לבריטים חומר מודיעיני שיסייע להם בכיבוש ארץ ישראל, וזאת לקראת מימוש חזון של השגת ריבונות יהודית בארץ.
לאחר שאבשלום פיינברג נרצח ליד רפיח בעת שעשה דרכו עם יוסף לישנסקי, כדי לפגוש את הבריטים, ובשל שליחותו של אחיה, עמדה שרה בראש הארגון החשאי. זאת, תוך שניהלה את החווה של אחיה. באותם ימים חלתה במלריה, אך לא חדלה מפעילותה. תפקיד זה מילאה במשך תשעה חודשים, עד שהתורכים חשפו את פעילותה של המחתרת.
בחול המועד סוכות 1917, הטורקים הטילו עוצר על זכרון יעקב ועצרו את אביה של שרה, את אחיה צבי ובהמשך את שרה עצמה. במשך שלושה ימי חקירות היא עונתה קשות. בדרך להעברתה לבית מעצר אחר, ככל הנראה בנצרת או בדמשק, ביקשה משוביה לעבור בביתה, כדי שתוכל להתרחץ. הם נעתרו לבקשתה, ובחדר האמבטיה ירתה בעצמה באמצעות אקדח שהוחבא בו. "אין לי כבר כוח לסבול, העינויים הם נוראים. טוב לי להמית את עצמי מאשר להענות עוד בידיהם המגואלות", כתבה זמן קצר לפני שירתה בעצמה. היא כתבה גם שקשה לה לראות את אביה סובל נוראות, אך הוסיפה - "לשואו הם מנסים את כל מיני העינויים. אנו לא מדברים, וזכרו אתם, כגיבורים הומתנו ולא הודינו".
בפסח 1907, זמן קצר אחרי ש"חובבי האמנות הדרמטית" הציגו את "האינטליגנט", העלו חברי החוג את ההצגה "אוריאל אקוסטה" - טרגדיה המגוללת את סיפור חייו של הפילוסוף, בן למשפחת אנוסים, ואת הייסורים הרבים שהעבירה אותו הקהילה היהודית באמסטרדם. הנערה שרה הצטיינה גם בהצגה זו ששיאה הכואב - התאבדותו של אקוסטה, ולאחר מכן התאבדותה של יהודית, אהובתו. שרה שיחקה את יהודית, עשור לפני ששלחה יד בנפשה. באותה ההצגה שיחק גם הרופא הנערץ, ד"ר הלל יפה, שמרכז פעילותו במושבה. על פי המתואר עשה זאת "בשביל חיבתו הרבה לעברית". ובתפקידו "הצטיין באופן נפלא". הוא היה הרופא שנקרא על ידי הטורקים כדי לטפל באהרנסון, אחרי שירתה בעצמה.