פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ההבטחה שנדחקה למען השלום: טראמפ למד את הקושי בהעברת השגרירות

      עוד בטרם היה המועמד הרפובליקני, הבטיח הנשיא כי הנציגות האמריקנית תעבור לירושלים - אך ההצהרה מול קהל אוהד של איפא"ק התחלפה בהתחמקויות ועד להתניית המהלך בהצלחת המו"מ עם הפלסטינים. ארגונים יהודיים בארה"ב מאוכזבים: "הוא לא מבין שלא יהיו ויתורים בירושלים"

      ההבטחה שנדחקה למען השלום: טראמפ למד את הקושי בהעברת השגרירות
      צילום: רויטרס, עריכה: שניר דבוש

      במרץ אשתקד, הגיע דונלד טראמפ, אז מועמד בפריימריז הרפובליקנים לנשיאות ארצות הברית, אל הכינוס השנתי של השדולה היהודית איפא"ק. הימים היו ימי הכהונה של הנשיא ברק אובמה, שהתאפיינו במתיחות מתמשכת בין וושינגטון לירושלים, והמיליארדר הניו יורקי ניצל את הבמה כדי לשרטט את חזונו למערכת היחסים בין ארצות הברית וישראל אם ייבחר.

      "כשאהיה נשיא, הימים שבהם התייחסו לישראל כאל אזרחים סוג ב' ייגמרו ביום הראשון", אמר אז טראמפ. "כשארצות הברית עומדת לצד ישראל, הסיכויים לשלום גדלים בצורה משמעותית. זה מה שיקרה כשדונלד טראמפ יהיה נשיא ארצות הברית".

      בשלב הזה, הוא שלף את אחת ההבטחות המשמעותיות ביותר שלו כלפי ישראל במהלך קמפיין הבחירות. "אנחנו נעביר את שגרירות ארצות הברית אל בירת הנצח של העם היהודי, ירושלים", הוא אמר. הוא גם הבהיר כי מדובר בצעד שיהיו לו השלכות חיוביות: "זה ישלח מסר ברור כי אין אור יום בין אמריקה ובעלת-בריתנו האמינה ביותר, ישראל. הפלסטינים חייבים לבוא לשולחן בידיעה שהקשר בין ישראל וארצות הברית הוא מוחלט ובלתי ניתן להתרה".

      לקריאה נוספת בנושא
      טראמפ: לתת סיכוי לשלום עם הפלסטינים לפני העברת השגרירות לירושלים
      הבטחות כמו חול: כך ניפץ טראמפ את התקווה להעברת השגרירות לירושלים

      המועמד הרפובליקני המוביל דונלד טראמפ בוועידת השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק בוושינגטון, 22 מרץ 2016 (רויטרס)
      הלהיב את הקהל בהבטחתו. טראמפ בוועידת איפא"ק, מרץ אשתקד (צילום: רויטרס)

      בריאיון לרשת CNN באותו השבוע, שב טראמפ על ההבטחה ואמר כי "זה יהיה תהליך, אבל מהיר יחסית". לדבריו, "אני רוצה לראות את השגרירות בירושלים".

      מועמדים רבים לנשיאות מימין ומשמאל התחייבו בעבר להעביר את השגרירות אל בירת ישראל, אבל המשותף לכולם הוא שהם לא עמדו במילתם. עם זאת, טראמפ נראה נחוש ביחס לקודמיו, ובפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בספטמבר שעבר הוא חזר שוב על ההבטחה לשנות את המעמד של העיר ירושלים בעיני הממשל האמריקני.

      בהודעה שפרסמה לשכתו בתום הפגישה שנערכה במגדלי טראמפ נכתב כי "במהלך השיחה, טראמפ הכיר בכך שירושלים היא 'בירתה הנצחית' של ישראל, וכי ממשלו יכיר בירושלים 'כבירת ישראל הבלתי-ניתנת לחלוקה'.

      מתחם אלנבי בירושלים, 11 בנובמבר 2016 (נועם מושקוביץ)
      המתחם מחכה להחלטה. השטח שאליו אמורה לעבור שגרירות ארה"ב (צילום: נועם מושקוביץ)

      הרטוריקה החד משמעית הזו נמשכה גם לאחר שטראמפ ניצח בבחירות. בחודש דצמבר, בעת חילופי הממשל, אמרה קליאן קונווי, יועצת בכירה לטראמפ, כי "העניין נמצא בעדיפות גבוהה עבור הנשיא הנבחר. הוא הבהיר זאת במהלך הקמפיין וכנשיא נבחר שמעתי אותו חוזר על כך כמה פעמים".

      בריאיון לתחנת רדיו אמרה כי "מדובר בעניין שחברינו בישראל, ידידה גדולה שלנו במזרח התיכון, יעריכו. כמו כן, יהודים-אמריקנים רבים הביעו את העדפתם לכך. זהו צעד גדול וצעד פשוט". ראש הממשלה נתניהו, ששהה אז בביקור באזרבייג'ן, התייחס לדברים של קונווי ואמר כי יהיה מדובר ברעיון "אדיר".

      חודש מאוחר יותר, ימים ספורים לפני שטראמפ נכנס רשמית אל הבית הלבן, הופיע הסדק הראשון בחומה החד-משמעית של ההבטחות להעביר את השגרירות. בכלי התקשורת בארצות הברית החלו להתפרסם דיווחים כי "צוות חילופי השלטון בוחן את האפשרות לאפשר לשגריר ארצות הברית לעבוד תחילה מן הקונסוליה בירושלים, בזמן שהשגרירות תמשיך לפעול בתל אביב".

      במקביל, צצו דיווחים אחרים שטענו דווקא כי טראמפ מתכוון להמשיך עם העברת השגרירות כרגיל, ואף שוקל לבצע את המהלך ביום ירושלים.

      תחילת הזגזוג

      מיד לאחר שנכנס הנשיא לתפקידו, הציפו הכתבים את דובר הבית הלבן דאז שון ספייסר, בשאלות מדי יום על המעבר, והוא אמר אז, יומיים לאחר ההשבעה של הממשל החדש: "אנחנו נמצאים בשלבים הראשוניים של דיון בנושא".

      גם הנשיא עצמו החל להישאל על כך לעיתים תכופות, ונראה כי הוא אינו מעוניין להרחיב בנושא. בריאיון ל"פוקס ניוז" ב-27 בינואר, שבוע אחרי ההשבעה, התחמק טראמפ מהשאלה הנוגעת להעברת שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים. "אני לא רוצה לדבר על זה כרגע, זה מוקדם מדי", אמר. בריאיון אחר באותו שבוע, לרשת הטלוויזיה הנוצרית CBN, אמר טראמפ כי ההחלטה תתקבל "בעתיד הלא רחוק" וכי "לנושא יש שני צדדים".

      מיד עם כניסתו של טראמפ לתפקיד הוא גם החל להתמודד עם לחצים רבים מצד מדינות רבות שלא ששו לבצע את המהלך, ושם למעשה העברת השגרירות איבדה את המומנטום. הסנאטור הרפובליקני בוב קורקר, יו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנאט, אמר בריאיון לפוליטיקו בראשית חודש פברואר כי טראמפ התכוון להודיע על העברת השגרירות מיד עם כניסתו לתפקיד, אולם חזר בו ברגע האחרון כיוון שרצה להמתין ולשמוע את ההסתייגויות שיש למדינות ערב מכך.

      שגרירות ארצות הברית בתל אביב. אוגוסט 2013 (רויטרס)
      שגרירות ארה"ב בתל אביב (צילום: רויטרס)

      שבועיים לאחר מכן, ב-12 בפברואר, אמר הנשיא בריאיון לבועז ביסמוט ב"ישראל היום": "אני חושב על זה. אני לומד את העניין ונראה מה יקרה. זו לא החלטה קלה. היא כבר הרבה שנים נידונה. אף אחד לא רצה לקבל את ההחלטה הזאת ואני חושב על כך באופן רציני ביותר. נראה מה יקרה".

      זאת בניגוד לראיון נוסף לביסמוט, שלושה שבועות קודם לכן, רגע לפני כניסתו לבית הלבן, אז נשמע טראמפ מעט אופטימי יותר לגבי ההיתכנות של המהלך. "ודאי שאני זוכר את מה שאמרתי לך לגבי ירושלים. מובן שלא שכחתי. ואתה יודע שאני לא אדם שמפר הבטחות", טען.

      מי שניסה להרגיע ולהבהיר שהנושא עדיין נמצא על הפרק הוא סגן הנשיא, מייק פנס, שאמר בכמה הזדמנויות, כולל בוועידת איפא"ק השנה, כי "הנשיא טראמפ שוקל ברצינות את העברת השגרירות".

      ב-27 באפריל, כחודש לפני המועד שבו היה צריך להחליט אם לחתום על דחייה נוספת של שישה חודשים בביצוע ההחלטה להעביר את השגרירות, כפי שעשו כל הנשיאים שקדמו לו מאז עבר החוק המחייב את מעבר השגרירות ב-1995, נשאל הנשיא כיצד ינהג והשיב: "תשאלו אותי בעוד חודש".

      אלא ש-1 ביוני הגיע, והנשיא החליט בסופו של דבר, כמו קודמיו, לחתום על דחייה של חצי שנה ביישום העברת השגרירות. תשובתו של טראמפ בריאיון למייק האקבי מבהירות למעשה כי הוא מתכוון לחתום על הדחייה גם בפעם הבאה שיידרש לעשות כך, בעוד כחודשיים.

      "טראמפ, גרינבלט וקושנר עושים טעות רצינית"

      הדברים של טראמפ בריאיון הובילו לאכזבה גדולה בחוגי הימין בארצות הברית, בעוד שארגונים המזוהים עם השמאל הבהירו כי מבחינתם היה זה דבר צפוי. מורט קליין, נשיא ארגון ציוני אמריקה המזוהה עם הימין, אמר בשיחה עם וואלה!NEWS: "אני מאוכזב עמוקות שטראמפ לא מבין שהשלום לא אפשרי עם המשטר הרצחני הזה, שהוויתורים אינם אפשריים, וכי ישראל לא יכולה ולא תיתן שום חלק מירושלים הקדושה, ולכן הוא צריך להעביר את השגרירות". לדבריו, "אי-העברת השגרירות שולחת מסר שהערבים לא יאלצו לשאת באחריות של מעשי הטרור. לדעתי טראמפ, גרינבלט וקושנר עושים טעות רצינית".

      עוד אמר קליין: "אני מאוכזב עמוקות מטראמפ, הוא הבטיח זאת שוב ושוב. בריאיון למייק האקבי הוא אפילו לא התחייב שאם המשא ומתן ייכשל הוא יעביר את השגרירות. הוא אמר 'נראה'. 24 שנה אחרי הסכמי אוסלו, הפלסטינים מקדמים הסתה בתקשורת, במסגדים, בבתי הספר. הם משלמים לרוצחים, קוראים על שמם לקבוצות ספורט ומבני ציבור. הם מקדמים אלימות ושנאה בכל היבט של התרבות שלהם. זה משטר טרור שרק רוצה להשמיד את ישראל. המשא ומתן חסר טעם, וישראל לא יכולה לבצע וויתורים".

      המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך פגישתם בבניין טראמפ בניו יורק, ספטמבר 2016 (לשכת העיתונות הממשלתית)
      לא הצליח לשכנעו להעביר את השגרירות. נתניהו וטראמפ, ספטמבר שעבר (צילום: לע"מ)

      רון הלבר, ראש המועצה היהודית הציבורית של וושינגטון, אחד הארגונים היהודים הגדולים בבירת ארצות הברית, הביע אכזבה דומה. "רוב היהודים בארצות הברית תומכים בהחלט בהעברת השגרירות לירושלים", אמר לוואלה!NEWS. עם זאת, הוא הדגיש כי "אף סטודנט להיסטוריה בארצות הברית לא יהיה מופתע מכך שהנשיא טראמפ אמר כי לא יעביר את השגרירות כרגע. כל מועמד הבטיח זאת בעבר ולא קיים אחרי שנבחר. לכן לא מדובר בהלם עבורי, וזו גם הסיבה שבגללה אני חושב שמרבית הקהילה היהודית לא תשקיע בכך יותר מדי מחשבה".

      לדבריו, הוא מאוכזב מכך "כפי שהייתי מאוכזב בפעמים קודמות שבהן זה לא קרה, אבל בסופו של דבר מדובר בצעד סימבולי, לדעתי זה לא נמצא בחמשת הנושאים החשובים ביותר ליחסי ישראל וארצות הברית". עוד אמר הלבר כי "מה שחשוב זה שארצות הברית תספק תמיכה צבאית לישראל, ותמיכה אסטרטגית נגד חמאס. זה חשוב שהממשל עומד לצד ישראל בנוגע לאיראן ובמועצת הביטחון. זה לא שהעברת השגרירות אינה חשובה, אבל אנחנו רגילים לכך שמשתמשים בזה כהכרזה פוליטית, ולכן זה הדיון הזה מתקבל באדישות מסוימת".

      למרות הדברים האחרונים של הנשיא, שלמעשה הוריד את הנושא מסדר היום לעתיד הנראה לעין, זהו עדיין טראמפ, אדם שמתגאה בכך שהוא בעל גמישות מחשבתית ורואה ביכולת לשנות את דעתו מעלה ולא חיסרון. לכן, אין להוציא מכלל אפשרות את התרחיש שהוא עוד ישנה את דעתו בהמשך הדרך, אם או בלי קשר לחידוש המשא ומתן עם הפלסטינים.