פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פריצת הדרך האיראנית שמדאיגה את ישראל: רקטות מוסבות לטילים מדויקים

      הפרויקט המוצלח של הסבת רקטות לטילים מדויקים בידי טהראן מעורר דאגה בקרב המערב, לצד התבססות חיזבאללה בסוריה ובניית כוח נגד ישראל - מה שעלול להוביל למערכה בזמן הקרוב. ההרתעה עדיין אפקטיבית בגבול הצפון, ולנסראללה לחץ פנים-ארגוני שמביא אותו לנאום במרץ

      פריצת הדרך האיראנית שמדאיגה את ישראל: רקטות מוסבות לטילים מדויקים
      צילום: סרטוני גולשים, עריכה: יוסי אלטר

      (בווידאו: תיעוד יירוט כלי טיס בלתי מאויש של חיזבאללה בשבוע שעבר)

      השינויים בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט, שהפכו לאתגרים בשנים האחרונות, מחייבים את מערכת הביטחון וקהילת המודיעין לפתח יכולות להפנות משאבים ויכולות למקומות ונושאים חדשים. רוב תשומת הלב העולמית מופנית לסוגיות כמו דאעש וטרור עולמי, שינוי אקלים גלובלי, סייבר, כלכלה גלובלית וסוגיית הפליטים.

      גם השפעות אמריקניות, רוסיות וסיניות מעניינות את הציבור ברחבי העולם, גם אם במידה פחותה. בנאומו האחרון באו"ם של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הוא דיבר על המגמה העולמית: מעבר מבריתות ואידאולוגיה לעולם של אינטרסים וקואליציות. כשמדובר במזרח התיכון והמתח שהתעצם בין המדינות הסוניות – ערב הסעודית, ירדן, מצרים ומדינות המפרץ - לציר השיעי, הכולל את איראן, את חיזבאללה ואת הח'ותים בתימן, על פי הניתן, שיתופי הפעולה בין מדינות סוניות מתונות ללא הסכמי שלום עם ישראל הפכו להזדמנות גדולה במאבק נגד הטרור.

      עוד בוואלה! NEWS:
      נשיאת העליון: באירוע לציון יובל להתנחלויות הבמה מסורה לצד אחד
      אבינעם התאמן פצוע, אבשלום איבד בת דודה בפיגוע: הרוגי התאונה
      "המשטרה הייתה יכולה למנוע רצח": עדות מה"מערב הפרוע" של ישראל

      למרות זאת, כשמתבוננים על תקציב הביטחון של המעצמות מביטה ארצות הברית מלמעלה על כולן. למרות הרעש התקשורתי ושובל הפרסומים שסוחבת אחריה רוסיה, נאמד תקציב הביטחון של מוסקבה ב-69 מיליארד דולר, לעומת תקציב הביטחון של צבא ארצות הברית שנאמד ב-611 מיליארד דולר, מה שאינו משאיר מקום לספק בעניין עוצמתם הצבאית של האמריקנים.

      אסור גם להתעלם מסין שמרחיבה את השפעתה במזרח התיכון ולא רק כדי למכור נשק. בהתאם, היא מגדילה את מספר הביקורים שלה במזרח התיכון. מכירת המזל"טים לצבא המצרי והקמת בסיס צבאי בג'יבוטי שבקרן אפריקה מעידים על המגמה.

      הנחת העבודה בצה"ל: איראן נותרה האיום העיקרי

      איראן, לפי הגדרת הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט, נותרה האיום המרכזי על מדינת ישראל ובהתאם לכך פועלים בצה"ל ובקהילת המודיעין. למרות הסכם הגרעין בין איראן למערב והצמיחה הכלכלית, לא הכול עובר חלק למשטר האייתולות, שעדיין נתקל בקשיים, לא רק מול המערב, אלא גם כתוצאה מבעיות פנימיות. ביקורת ציבורית ומתיחות בין הנשיא חסן רוחאני שהיה רוצה להביא לשינוי כלכלי לרווחת הציבור לעומת אנשי משמרות המהפכה שמעבירים סכומי עתק לטובת ייצוא המהפכה האיראנית ומממנים לחימה וארגונים זרים: 75% מתקציב חיזבאללה, 75% מתקציב הג'יהאד האסלאמי ו-50% מתקציב הזרוע הצבאית של החמאס.

      רוחאני הגדיל לעשות ומתח ביקורת פומבית על משמרות המהפכה בסוגיה זו. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עבור האיראנים תהיה הצמיחה הכלכלית: בשנת 2016 צמחה הכלכלה ב-6.6%, לעומת צפי של 4.3% בלבד השנה. תחום נוסף שגורר ביקורת נגד המשטר הוא מותם של כ-400 איראנים בקרבות על אדמת סוריה.

      הנושאים המדאיגים את צה"ל נעים סביב תכנית הגרעין, תכנית הטילים וההשפעה האזורית שעיקרה בניית איומים נגד ישראל והציר הסוני המתון. גורמי ביטחון בכירים בישראל התבטאו בנושא בשנים האחרונות והדגישו כי לא ברור מה יוחלט בתום תקופת ההסכם. העובדה שאין פיקוח, מרסנים ומנופי לחץ על איראן בנושא המחקר והפיתוח מאפשר לאיראנים להתקדם בתחומים מסוימים: מצד אחד משטר האייתולות חושש מאוד לבטל את הסכם הגרעין מאחר שקיים חשש מביקורת ציבורית באיראן, שרוצה מאוד את הקרבה למערב ומשוועת לצמיחה כלכלית; מנגד, במשטר חוששים מאוד מפעילות סעודית שתוציא אותם מאיזון.

      איראן הציגה טיל בליסטי חדש המסוגל להגיע לטווח של 2,000 קילומטרים, 22 בספטמבר 2017 (אתר רשמי , סוכנות הידיעות תסנים)
      נותרה האיום המרכזי. מצעד צבאי באיראן (צילום: סוכנות תסנים)

      עוד בתקופתו של שר הביטחון הקודם משה יעלון, טענו גורמי ביטחון שההסכם כתוב בצורה עמומה והוא מאפשר לאיראן זחילה למימוש החזון בפרויקט הגרעין והטילים הבליסטיים. הטיל הבליסטי ששוגר לאחרונה הוא דוגמה אחת. לפי פרסומים, הטיל לא שוגר בשבוע שעבר אלא בחודש ינואר ורק עתה הופץ הסרטון, אך הוא בהחלט מעיד על יכולות שיגור. המסר הכללי של ישראל הוא שאין דרך להביא לשינוי משמעותי בהתנהלות של איראן למעט דרך קשה הכוללת סנקציות הכרוכות בסיכון ובמאמץ.

      בשלב זה עסוקה התעשייה הצבאית האיראנית בפיתוח טילים ורקטות מדויקים. הפרויקט המוצלח של הסבת הרקטות לטילים מדויקים מעורר עניין רב ודאגה בקרב גופי מודיעין במערב. את עיקר הדגש בפיתוח הם הניחו על טילי "ראאד" במטרה לדייק איתם במרחק של עשרות מטרים מהמטרה.

      חיזבאללה משקיע בבניית הכוח

      ארגון חיזבאללה, המושקע בלחימה בסוריה ונמצא תחת ביקורת מלבנון, מורתע מאוד מישראל לפי הערכת צה"ל. החשש במערכת הביטחונית הוא מאי הבנה בין הצדדים שעלולה להוביל להסלמה. עד כה ספג חיזבאללה כ-2,000 הרוגים בלחימה בסוריה ועוד כ-6,000 פצועים. במקביל הוא החל להוציא לאחרונה לפנסיה לוחמים שהחלו את דרכם בארגון לפני 35 שנים כשהיו בני 20 ונדרש לשלם להם דמי פנסיה שהפכו לנטל כלכלי כבד.

      למרות זאת, ממשיך חיזבאללה לפי פרסומים זרים להשקיע בבניין כוח וישראל מנגד פועלת לסכל כוונות אלו באמצעות תקיפות. ניתן להעריך כי במציאות הזו שישראל וחיזבאללה מתכתבים מאחורי הקלעים בשיטה הזו, ההתנגשות היא עניין של זמן במיוחד כתוצאה מאי הבנה.

      מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בנאום, בינת ג'בל, 13 באוגוסט 2016 (צילום מסך , "אל-מנאר")
      חיזבאללה ממשיך בבניין הכוח. נסראללה (מתוך אל מנאר)

      מזכ"ל חיזבאללה נמצא תחת לחץ ולראייה היקף נאומיו הפומביים שבהם הוא מנסה להסביר את צעדיו. היקף נאומיו מתגבר ככל שהוא חש במצוקה. באוגוסט נרשמו חמישה נאומים ובספטמבר שבעה. העניין מעורר ביקורת בתקשורת הלבנונית. בישראל מעריכים כי בנסיבות שנוצרו בלבנון, נסראללה של 2017 לא יעז להתנקש בחייו של סאעד חרירי. כמו כן, בישראל מעריכים כי נסראללה יעדיף מערכה קצרה מול ישראל עם מדרגות הסלמה ברורות, אך שוגה במחשבה שהוא יוכל לשלוט בגובה הלהבות ולעצור את הלחימה מתי שירצה. ישראל אמנם תספוג כפי שלא ספגה מאז מלחמת העצמאות, אך מנגד היא מכינה תוכנית אש חסרת תקדים כולל תמרון לעומק השטח. למרות ארסנל הנשק הגדול של חיזבאללה פועל הארגון יחד עם איראן להקים פסי ייצור נשק וטילים בלבנון. בינתיים, זה נשאר בגדר רעיון.

      הזירה הסורית: מי יתקע ראשון את הדגל?

      סוריה עוברת שינויים מהותיים בחודשים האחרונים: אחרי הפגיעה הקשה של הקואליציות השונות, נערכות המדינות השכנות ל"יום שאחרי" באמצעות הסדרה. בשבוע האחרון מרחיב משטר אסד את הלחימה במרחב עמק הפרת' ודיר א-זור בפעילי דאעש הממוקמים באזור. בין הצדדים יש תחרות גדולה מי יתקע ראשון את הדגל, כולל ארצות הברית המנסה לכבוש שטחים ולאפשר לעצמה מרחב פעולה במשא ומתן להסדרת היום שאחרי, כיוון שמדובר באזור גיאוגרפי חשוב מבחינה כלכלית.

      עד כה נהרגו בסוריה 450 אלף בני אדם, וחמישה מיליון הפכו פליטים – 2.9 מהם בטורקיה. 6.5 מיליון מוגדרים עקורים, 1.2 מהם בשנה האחרונה.

      סוריה ממשיכה להוות מוקד פעילות עיקרי באזור. מדי שבוע תוקפות הקואליציות מהאוויר בין 200 ל-300 יעדי דאעש בממוצע, ואיראן מפעילה בכל חודש למעלה מ-100 טיסות לסוריה, להעברת אמצעי לחימה ותחמושת. המסר הישראלי בנושא סוריה, כפי שהועבר לאמריקנים, הוא שגישה של דחיקת האויב מאזורי הפעולה שלו אינה מסייעת להבסתו מאחר שהוא הולך וחוזר ורק פעילות של כיתור והשמדה תביא לשינוי.

      הלחץ וצבירת ההישגים של הקואליציות כפו שינוי על המדינה האסלאמית. רעיון החליפות הפיזית שתשתרע מעיראק ועד סוריה התחלף ברעיון חליפות וירטואלית. המסר שיוצא מהנהגת דאעש הוא לא להגיע ללחימה בסוריה ועיראק אלא לבצע "פיגועים בבית". שיתוף פעולה בין אמ"ן למוסד הניב מידע קריטי שהועבר למדינות זרות וסיכל עשרות פיגועי טרור.

      הריסות בחלקי העיר א-רקה שבסוריה שנכבשו מידי דאעש על ידי הכוחות הסוריים הדמוקרטיים. 20 באוגוסט 2017 (רויטרס)
      השכנות נערכות ל"יום שאחרי". סוריה (צילום: רויטרס)

      מהזווית הישראלית ישנה דריכות לאורך הגבול ומעקב נרחב אחר פעילות עוינת נגד ישראל. באגן הירמוך בדרום רמת הגולן הסורית פועלים בממוצע בין 900 ל-1,000 פעילי דאעש. מיליציות שיעיות הכפופות למשמרות המהפכה האיראנית פועלות במרחב אך לא באופן קבוע, ומרביתן ממוקמות בדמשק או בדרעא, ומשם יוצאות לפעולה לפי הצורך. סמוך לגבול עם ישראל אין פעילים של משמרות המהפכה, אף שנציגות איראנית מביעה עניין בגבול ומעת לעת מגיעה לאזור להתרשמות.

      בסך הכול פועלים בסוריה כ-8,000 חברי מליציות שיעיות שגויסו על ידי משמרות המהפכה - רק כ-1,500 מתוכם הם איראנים, והיתר פקיסטנים, אפגנים או עיראקים שיעים שתמורת שירות בן שלוש שנים כלוחמים ו-800 דולר בחודש יקבלו אשרת עבודה באיראן לעשר שנים. המסר הישראלי לרוסיה וליתר המדינות הוא כי יש לקבוע אזור מפורז שנע מהגבול הישראלי למרחק של כ-40 קילומטר עד כביש דרעא דמשק, וכי ישראל לא תסכים לנוכחות איראנית או של חיזבאללה באופן קבוע בסוריה.

      רוסיה ואיראן אמנם משתפות פעולה ברמה הטקטית, אך ברמה האסטרטגית הן על סף התנגשות: מוסקבה רוצה להעמיק את היקף החוזים והעסקאות שיש לה עם המשטר הסורי בזמן שהאיראנים שואפים אף הם לממש הזדמנויות כלכליות בסוריה. בירושלים מעריכים כי המתח ישחק לטובת ישראל.

      הרשות הפלסטינית ועזה: חשש מאירוע בודד שיוביל להתלקחות

      הזיקה בין הגזרות מתהדקת לא רק בגלל תהליך הפיוס בתיווך מצרים, אלא גם בגלל הנטל הכלכלי ברצועת עזה. ישראל נהגה בחוכמה כשלא התערבה במשבר החשמל בעזה שכתוצאה ממנו נקט חמאס במהלך חריג, הכניס את היד לכיס ושילם מיליוני שקלים. החשש במערכת הביטחונית הוא מאירוע בודד אחד בשתי הגזרות שיוביל לגל של טרור או הסלמה כפי שארע עם הצבת גלאי המתכות בהר הבית בניגוד לעמדת צה"ל.

      משרד הפנים הפלסטיני במפגן תמיכה באל-אקצא, עזה 26 ביולי 2017 (רויטרס)
      חשש מאירוע בודד שיבעיר את האזור. הפגנה למען אל-אקצא בעזה (צילום: רויטרס)

      סיבה נוספת למתיחות היא ההבנה כי יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן נוקט במדיניות נועזת וקיצונית מתוך רצון לבצע מהלכים היסטוריים לקראת תום כהונתו. הציבור אדיש אליו והוא אדיש חזרה באותה מידה. בהתאם להתרעות השב"כ, הנפיצות באיו"ש בדגש סביב הר הבית עדיין קיימת ויש לחזק מחדש את הקשר עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים שמאז גלי הטרור פחתו וירדו בהנחיית אבו מאזן לרמת דרגי השטח. החשש האמיתי הוא שבגל הטרור הבא לא יהיה מי שיעצור את פעילי התנזים החמושים מלהצטרף להתנגדות.

      גם עתיד הנהגת הרשות הפלסטינית ביום שאחרי אבו מאזן אינו תורם ליציבות ולפי הערכות בישראל תהיה זו ועדת מומחים מהתחום המדיני והביטחוני שבראשה יעמדו בעלי קונצנזוס כמו רמי חמדאללה או אחרים. ברצועת עזה מפגין יחיא סינואר עוצמה של מנהיג ונוקט בגישה פרגמטית לטובת הרחוב הפלסטיני על חשבון הזרוע הצבאית. סינואר מקבל החלטות מעניינות כמו קיום שיחות עם מצרים ודחלאן, הליכה לפיוס עם הרשות, ושינוי מגמה: העברת כובד המשקל של מנהרות התקפיות החוצות את גבול ישראל למנהרות הגנתיות שיסייעו לו לחטוף חיילים אם צה"ל יתמרן לעומק השטח.

      למרות זאת, חמאס ממשיך לנסות ולהבריח אמצעי לחימה ותחמושת לרצועת עזה מסיני. צה"ל הצליח למנוע כניסת אמל"ח כולל טונות של חומר נפץ תקני. למרות העיסוק בבניין כוח מעריכים בישראל שהקמת החומה התת קרקעית לא תשנה את מדיניות החמאס והם לא יגיבו בחריפות באופן שידרדר את הגבול. יחד עם זאת הופך המצב הכלכלי והבריאותי למקור דאגה בישראל. 120 אלף קוב שפכים מוזרמים לחופי עזה, שיעור האבטלה הוא כ-45% ומאגרי המים מתייבשים. כשתפרוץ מגיפה ברצועת עזה, יהיה קשה למנוע אותה מלהתפשט גם לישראל.

      מצרים: נלחמים בדאעש, עדיין זקוקים לארה"ב

      מצרים עסוקה בבניין כוחה הצבאי באופן מתמיד, אך במקביל זקוקה לסיוע כלכלי מארה"ב, מקרן המטבע העולמי וממדינות במפרץ כדי לעמוד על הרגליים. צבא מצרים מונע רפורמות ולכן יש קושי בהגברת התרומה לתל"ג המצרי. בשנה האחרונה מדווחת אפקטיביות בלחימה נגד פעילי דעאש במחוז סיני אך קיים חשש שהאזור הזה יהפוך ליעד הבא של פעילי הג'יהאד העולמי מסוריה ועיראק. בשלב הזה מאות לוחמים סלפים יצאו מרצועת עזה לסיני כדי לסייע בלחימה נגד הצבא המצרי.