פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרמטכ"ל יכריע בבקשת החנינה לאזריה בתוך שבוע; צפוי להקל בעונשו

      לוואלה! NEWS נודע כי איזנקוט ערך בשבועות האחרונים דיונים בבקשתו של החייל, להקלה ב-18 חודשי המאסר שנגזרו עליו. על פי החוק, 30 הימים שעומדים לרשותו להכריע יסתיימו עד חג הסוכות, כאשר הוא צפוי להקל חלקית ולא בשנה שלמה

      על שולחנו של הרמטכ"ל מונחת בקשתו של אלאור אזריה להקלה בעונשו. בימים הקרובים הוא צפוי להכריע בה. נכון, אין מדובר בהחלטה מבצעית רגישה שתשפיע על בטחון ישראל או על השקט בגבולות. ועדיין, כל החלטה שיקבל איזנקוט תיזכר שנים קדימה אולי כהחלטה המשמעותית האחרונה בפרשת אזריה, פרשה שטלטלה את הציבור הישראלי תקופה ארוכה.

      כזכור, אלאור אזריה פנה לרמטכ"ל לפני כניסתו לכלא במכתב בו ביקש להמיר את עונש המאסר בן השנה וחצי שהוטל עליו בעונש מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות. עונש המאסר המקסימלי שניתן לרצות בדרך של עבודות צבאיות עומד על ששה חודשי מאסר, כך שלמעשה הבקשה היא לקצר את עונש המאסר בשנה שלמה, להעמיד אותו על שישה חודשים בלבד, ולרצות את יתרת העונש בדרך של עבודה צבאית ולא בכליאה ממשית.


      עוד בוואלה! NEWS:
      שני מאבטחים ושוטר נהרגו בפיגוע ירי בהר אדר שליד י-ם; המחבל נהרג
      "הפיגוע היה מטר מהבית שלנו": תושבי הר אדר מזועזעים מאירוע הירי
      אחרי 10 שנים: הוכרה כנכת צה"ל בעקבות התעללות שעברה בבסיס

      וואלה טוק - גדי אייזנקוט // צוללות (מערכת וואלה! NEWS)
      יצטרך להכריע. הרמטכ"ל איזנקוט (צילום: ראובן קסטרו)

      בניגוד לנשיא המדינה שיכול לקבל החלטה בבקשת חנינה בכל מועד אותו ימצא לנכון, ואף סמוך לסיום תקופת ריצוי העונש, לרמטכ"ל יש זמן קצוב להחליט בבקשת המתקת עונש המוגשת אליו. החוק קובע, כי החלטת הרמטכ"ל בבקשה להקלה בעונש תתקבל בתוך שלושים ימים מהיום בו פסק הדין של בית הדין לערעורים הפך חלוט. בעניינו של אזריה יסתיימו שלושים הימים בחג הסוכות, אך על פי ההערכות ההחלטה תתקבל כבר השבוע, דווקא בימים שיקדמו ליום הכיפורים.

      ועכשיו לשאלת השאלות - מה הסיכוי שבקשתו של אלאור אזריה תתקבל? בפני הרמטכ"ל תונח בקרוב מאוד חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי בהתייחס לבקשת החייל להקל בעונשו. ארשה לעצמי להעריך, כי בחוות דעתו יתנגד הפצ"ר להקלה בעונש. התביעה הצבאית עתרה לעונש חמור יותר מזה שנגזר על אזריה, והצביעה על מקרים קודמים בהם נפסקו עונשים של מספר שנות מאסר. התביעה אף ערערה על עונשו של החייל בבית הדין לערעורים, וערעורה נדחה. עוד יצוין, כי דעת המיעוט בבית הדין לערעורים ביקשה להחמיר בעונש, שאין בבקשת המחילה הבעת חרטה, ושבאופן כללי נטיית התביעה היא להמליץ שלא להקל בעונשים שפסקו בתי המשפט בהיעדר נסיבות חדשות, וכאן אין נסיבות כאלה. ולמרות כל האמור, להערכתי הרמטכ"ל יחליט להקל הקלה מסוימת בעונשו של אזריה, גם אם בניגוד להמלצת הפצ"ר.

      מחוץ לכלא 4 בצריפין לקראת כניסתו של אלאור אזריה 9.8.17 (ראובן קסטרו)
      אזריה ביום כניסתו לכלא 4, בחודש אוגוסט (צילום: ראובן קסטרו)

      גישתו של הרמטכ"ל במקרים בהם התעוררו סוגיות משפטיות ופיקודיות גם יחד היא שעל כתפי המפקדים מונחת מלוא האחריות על הטמעת ערכי צה"ל בקרב חייליו. בפרשת אופק בוכריס בחר איזנקוט שלא 'להסתתר' מאחורי הצורך להמתין להחלטות שתקבל המערכת המשפטית, ונקט בצעדים פיקודיים קשים עוד במהלך החקירה. גם במקרים אחרים בהם התגלו כשלים של מפקדים בעבירות בטחון מידע או בתאונות אימונים ננקטו בתקופת כהונתו כרמטכ"ל צעדים פיקודיים מיידיים.

      להערכתי, מבחינתו של הרמטכ"ל הדבר החשוב ביותר בפרשת אלאור אזריה היה להעביר מסר חד משמעי לחיילים, כי חריגה מהנורמות המצופות תטופל בחומרה, ולא תזכה להעלמת עין. מסר זה עבר במלוא חריפותו. הוא בא לידי ביטוי הן בצעדים הפיקודיים שננקטו כנגד החייל מייד לאחר האירוע, והן בקיום הליך משפטי נטול התערבות כלשהי, אשר הותיר אותנו עם אמירות מהדהדות של שופטי בית-הדין לערעורים. דומני שהרמטכ"ל חש שהמסר חילחל, ושגם אם הוא יפעל כעת במידת הרחמים כלפי מי שבאחת הפך מחייל מצטיין לנאשם, ויקל כעת הקלה מסוימת בעונשו של אזריה, המסר לא יקהה. המחיר ששילם אזריה על מעשהו יוותר כבד גם לאחר הקלה בעונשו.

      גזר דין לאלאור אזריה 30.7.17 (ראובן קסטרו)
      אלאור אזריה בכניסה למתן גזר דינו, בסוף חודש יולי (צילום: ראובן קסטרו)

      ראוי להדגיש, כי הפנייה לרמטכ"ל אינה חוליה נוספת בהליך המשפטי ואינה סוג של ערעור על פסק דינם הנחרץ של שופטי בית הדין לערעורים. בדומה לסמכותו של נשיא המדינה, גם סמכות הרמטכ"ל נשענת על שיקולי חסד ורחמים והיא מיועדת למקרים חריגים בלבד. לכן, החלטה של הרמטכ"ל להקל בעונש מטעמי חסד לא צריכה להיתפש כקוראת תיגר על קביעות השופטים או על המערכת המשפטית.

      פרשת אלאור אזריה, עוררה אמוציות בקרב ציבורים גדולים למן הרגע שהתפוצצה ולאורך כל ההליך המשפטי. מדובר באירוע חריג ויוצא דופן ברמה הלאומית, ואין ספק שהחייל ומשפחתו חוו טלטלה עזה משך חודשים ארוכים כשמצאו עצמם בליבה של סערה ציבורית. ואכן, בקשתו של אזריה להקל בעונשו מושתתת כמעט כולה על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, כשהוא מתאר כיצד משפחתו 'התפרקה' בלשונו בתקופה הארוכה בה שהה במעצר פתוח. אזריה אמנם לא הביע חרטה בפנייתו לרמטכ"ל, אלא נשאר נאמן לאמירתו כי לא היה יורה אילולי חשש ממטען, אמירה שנדחתה על ידי בית הדין, אך אין בבקשה התלהמות ביחס לדרך בה נהג בו הצבא, בשונה מאוד מן הקולות שנשמעו מסביבתו בעבר.

      אלאור אזריה בחופשת ראש השנה מהכלא, 20 בספטמבר 2017 (מגד גוזני)
      אלאור אזריה בחופשת ראש השנה בביתו, ביחד עם אביו צ'ארלי (צילום: מגד גוזני)

      להערכתי, הרמטכ"ל ימצא לנכון להפעיל את סמכותו החריגה מתוך ראייה חברתית רחבה, ויחליט להקל בעונשו של אלאור אזריה. המקרים בהם רמטכ"ל מחליט להתערב בהחלטות שיפוטיות נדירים אמנם ביותר, ועדיין, החוק נותן לו את הסמכות לעשות כן, כמו גם את האחריות העליונה על תפקודו של צה"ל. בימים הקרובים יצטרך הרמטכ"ל למצוא את שביל הזהב, אשר הליכה בו תביא להקלה מסוימת בעונשו של חובש קרבי מצטיין שכשל בהחלטה שקיבל לירות במחבל שרוע עלי קרקע והפך באחת לנאשם, אך מאידך לא תפגע במסרים העקרוניים שיצאו תחת ידיהם של המפקדים ושל בית הדין הצבאי בדבר מרכזיותו של טוהר הנשק.

      לטעמי פסיעה בנתיב בו תינתן כעת הקלה מדודה בעונש, כשבהמשך תוכל ועדה צבאית להפחית מן העונש המקוצר הפחתה נוספת עד כדי מחצית ממנו, תתקבל בהבנה בקרב כל מי שטובת הצבא בראש מעייניו.